לאחרונה אנו עדים לסדרת מגעים אינטנסיבית למדי בעניינה של סוריה, המתקיימת בזירה הבינלאומית. זו כוללת: מפגשים של הגורמים המערביים עם האופוזיציה הסורית; מגעים רוסיים עם המשטר הסורי (לרבות ביקורו של שר החוץ הסורי מועלם ברוסיה) וגם עם מנהיגי האופוזיציה הסורית; סדרת מגעים אמריקניים – רוסיים בדרג בכיר, לרבות מפגש של שר החוץ הרוסי, לברוב, עם מזכיר המדינה החדש, קרי, וצפי לפגישה קרובה של שני הנשיאים, פוטין ואובמה, אשר שוחחו לאחרונה בטלפון; הפצת המסרים על כך, ששני הצדדים פועלים לקידום ההסדר בסוריה; וכן החלטות אמריקניות חדשות לגבי שיתוף...
השבוע שקדם ליום האחרון בחודש פברואר 2013 היה מלא בהתרחשויות, שאפשר ששינו את התפיסה של תכנית הגרעין האיראנית ואת הסיכויים להגיע לפתרון לא מלחמתי לבעיה. ראשית, התפרסם הדוח התקופתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בעקבות הביקורות שערכה באיראן, הכולל כמה פרטים חדשים על פעילויות הגרעין של איראן; שנית, התקיימו יומיים של שיחות בין מדינות ה-P5+1 לבין איראן באלמטי שבקזחסטאן, ועושה רושם שבמהלכן הוצגו לאיראן פחות דרישות לצד ויתורים חדשים; שלישית, ה-טלגרף הבריטי פרסם מאמר מאת ג'ק סטראו, שר חוץ לשעבר של בריטניה, ובו הוא ממליץ שהעולם יכיר במצב...
מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל, ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לקויה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר) מעצם יכולת היירוט. פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשייה הביטחונית, שיניע אותה קדימה וישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב: מסר של נחישות להתגונן ומסר...
לקראת היתכנות של גיבוש הסכם אם בין איראן וארצות הברית ואם בין אירן וה-P5+1 בנושא הגרעין, מובא להלן מתווה אפשרי להסכם כזה, המבוסס על קבלת המרכיבים החיוניים לשני הצדדים. נראה כי שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם בנושא הגרעין, ובכך לנטרל את המשבר הנראה בלתי נמנע, משבר שנראה שמוביל לאפשרות שארצות הברית ו/או ישראל יתקפו את מתקני הגרעין של איראן. על מנת להגיע להסכם כזה עליו להכיל מרכיבים, שכל צד אינו יכול לוותר עליהם, ומצד אחר להכיל מרכיבים שישיגו לצד השני את הביטחונות החיוניים לו. המחבר מציע ראשי פרקים של טיוטה אפשרית להסכם בין ארצות הברית...
ביקורו של הנשיא אובמה בישראל, יחד עם כינון הממשלה החדשה, מהווים הזדמנות לגבש אסטרטגיה משותפת לארצות הברית ולישראל אל מול אתגרי המזרח התיכון. ארצות הברית וישראל בוחנות בדאגה את המגמות האזוריות העיקריות – איראן דבקה בדרכה להשגת יכולת גרעין צבאית; בסוריה נמשך המאבק בין משטר אסד לכוחות האופוזיציה ללא הכרעה, עם חשש לזליגת נשק אסטרטגי לידי גורמים קיצוניים; לא חלה כל התקדמות חיובית בסוגיה הפלסטינית; לא נמצא פתרון ל-'משבר הכבוד' בין ישראל לתורכיה; האסלאם הפוליטי ממשיך להתחזק והאחים המוסלמים העמיקו את שליטתם ואחיזתם במצרים.
בין פרקי הספר: ארצות הברית במזרח התיכון, עודד ערן; איראן והקהילה הבינלאומית 2012, אמילי לנדאו ושמעון שטיין; לקראת מזרח תיכון גרעיני? יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס; תהפוכות פנים־ארציות ושינויים במאזן האסטרטגי האזורי, מרק הלר; "האביב הערבי" — לקחי התערבות צבאית חיצונית באזור, שלמה ברום; ישראל והמבוי המדיני הסתום — לקראת חשיבה מחודשת, ענת קורץ ואודי דקל; ראה להלן את רשימת המאמרים המלאה
קובץ מאמרים: היבטים אסטרטגיים, גיורא איילנד; מאזן שני הצדדים, אפרים קם; ההרתעה הישראלית – מטרה שהושגה?, אבנר גולוב; החזית האזרחית – ללמוד מהצלחות, מאיר אלרן; כיפת ברזל – מלכת המערכה, יפתח שפיר; ארצות הברית והמזרח התיכון, עודד ערן; השינויים במשטר המצרי והמערכה בעזה, אודי דקל; הרשתות החברתיות: הלכי רוח במצרים, אורית פרלוב; איראן – מעורבות מרחוק, אמילי לנדאו; בין חמאס, הרשות הפלסטינית וישראל, ענת קורץ; האם צפויים שינויים ביחסי ישראל- עזה?, יורם שוייצר; החזית התקשורתית – מאמץ שצלח, אוואן אלתרמן. בפרק הסיכום מציג עמוס ידלין שנים עשר...
לאחר שבמשך שבועות לא מעטים, שלוש המדינות השושבינות – ארצות הברית, בריטניה ורוסיה – של וועידת 2012 לדיון בהקמת איזור מפורז מנשק השמדה המונית במזרח התיכון לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר דחיית המפגש, הן פרסמו הודעות נפרדות המסבירות את חילוקי הדעות ביניהן לגבי הסיבות לדחייה, והתנאים והמועד לכינוס מפגש בעתיד.מהן הסיבות לכישלון המאמץ לכינוס הוועידה, מיהם המרוויחים והמפסידים כתוצאה מהדחייה, ומה הסיכוי לכינוס ועידה בעתיד הנראה לעין?
בכל פעולה צבאית של ישראל מול שכנותיה מעורבים שיקולים בינלאומיים שעליה לקחת בחשבון. עם זאת, דומה שמעולם לא נדרשה ישראל לרגישות פוליטית כה רבה לנסיבות האזוריות, כמו זו שעליה להפגין במבצע "עמוד ענן" בעזה. מדינות במזרח התיכון עברו שינויי משטר עמוקים מאז מבצע עופרת יצוקה ב-2008- 2009, כאשר השינוי המשמעותי ביותר – בהקשר למבצע בעזה – התרחש כמובן במצרים.
בעקבות ניצחונו של הנשיא אובמה בבחירות, נכתב רבות על ההשלכות האפשריות של היבחרו מחדש על יחסו לישראל בכלל, ולראש הממשלה, נתניהו, בפרט. ראשית, קיימת הנחה שמערכת היחסים הטעונה שבין אובמה לנתניהו תקבל ביטוי ניכר בתקופת כהונתו השנייה, מאחר שעול הבחירות הוסר מעליו, ולכן הוא יוכל להביא לידי ביטוי את הסתייגותו מנתניהו ולגמול לו על התנהגותו בתקופת הכהונה הראשונה ובמערכת הבחירות, לרבות תמיכתו הגלויה של נתניהו ברומְני, ללא חשש שישלם מחיר פוליטי כבד עקב כך.
ב-31 באוקטובר 2012 סין חרגה מגישתה המסורתית, השוללת מעורבות בפוליטיקה המזרח-תיכונית, ופרסמה תכנית בת ארבעה שלבים ליישוב המשבר בסוריה. על אף החידוש שבדבר, היוזמה איננה כוללת מהלכים ממשיים וכנראה שאין בה כדי לקדם את המצב בסוריה. אם כך, האם מדובר בצעד חסר משמעות, או שאולי היוזמה טומנת בחובה תועלות ומשמעויות שאינן ניכרות ממבט ראשון?
במכון למחקרי ביטחון לאומי התקיים משחק מלחמה (סימולציה), שהתמקד בשתי היממות הראשונות, שלאחר תקיפה אווירית ישראלית של תשתיות הגרעין באיראן. המשחק תוכנן כאשר נראה היה כי הסתיו הנוכחי צפוי להיות מכריע ורצינו לבחון את ההתפתחויות האפשריות שלאחר תקיפה ישראלית. מאז נרגעו הרוחות מעט, אך לאחר הבחירות ולקראת האביב שאלת התקיפה תשוב ותעלה, שעל כן חיוני להמשיך ולבחון את ההשלכות האפשריות. סיפור המעשה שהחל בתקיפה ישראלית, מייד לאחר הבחירות בארצות הברית, אינו מבטא עמדה של המכון. הנושא מורכב ונבחן בשורה של פרסומי המכון. קיימות שתי הערכות מנוגדות...
