בסוריה יש כיום קואליציה לא-מחויבת ומפורדת של כוחות מתנגדים, שמקבלת תמיכה חומרית אך לא סיוע צבאי ישיר מקואליציה לא-מחויבת ומפורדת של גורמי צד שלישי (טורקיה, ערב-הסעודית וקטר). קואליציית המתנגדים מנהלת זה יותר משנתיים מערכה עיקשת אך בלתי-מוכרעת נגד המשטר, שנהנה הן מסיוע צבאי ישיר מאיראן ומחזבאללה והן מתמיכה חומרית ודיפלומטית חיונית ביותר של רוסיה. המחבר מציג את השיקולים של כול אחת משלוש המדינות נשואות המאמר, וכן הוא בוחן את אילוצי-הגומלין ביניהן בהקשר למדיניותן בסוריה.
הניתוח שמובא להלן מציג אחד מכמה תרחישים אפשריים במסגרת קבלת החלטות עתידית של ישראל וארצות הברית בעניין תכנית הגרעין של איראן. לנוכח טווח האפשרויות הזמינות האחרות, הפעלת כוח צבאי נגד תכנית הגרעין אמור להיות מוצא אחרון בלבד. עם זאת, האופציה הצבאית חייבת להישאר אמינה ומוכנה לשימוש בעת הצורך. התרחיש המובא כאן לדוגמה, נועד אך ורק על מנת לעודד ולהעשיר דיון נוסף בדבר ההשלכות האפשריות שיש לחלופות התקיפה השונות.מתעוררת השאלה – במידה שפעולה כזו אכן תהפוך להכרחית – איזו מדינה תשגר את המתקפה, ארצות הברית או ישראל? כדי לענות על כך ועל סוגיות מפתח...
מאז ש-מניעה הפכה למדיניות האמריקנית הרשמית, נשמעו קולות הן בישראל והן מחוצה לה, המביעים ספק באשר למידת האמון שניתן להעניק לנשיא ארצות הברית בנושא זה. בנסיון להתמודד עם הספקות בהקשר זה, נשמעו הצהרות חוזרות מצד אובמה עצמו, כמו גם מצד אנשים שונים בממשל, על כך שלא מדובר בהטעייה, ושהוא אכן עומד מאחורי דבריו. קרוב לוודאי שאובמה הקדיש זמן בביקורו בישראל לניסיון להעביר מסר ברוח זו לראש הממשלה בנימין נתניהו.
היום (14 במאי 2013), יקיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקור בזק ברוסיה – פגישה עם הנשיא פוטין. הרקע לפגישה זו – התעוררות משמעותית בפעילות סביב הנושא הסורי, ובכלל זה: ביצוע התקיפות נגד היעדים בסוריה, המיוחסות לישראל; ביקורים ברוסיה של רמי דרג במדינות המערב; והודעה של רוסיה בדבר כוונתה לספק לסוריה טילי 300-S. המחבר בוחן את ההתפתחויות האחרונות בנושא ומציג את שיקוליה של רוסיה בכול הקשור להתנהלות בעניין.
מאמר זה לא יציע ניתוח משפטי של תוכן הנאומים, או יתיימר לאמץ צד בוויכוח הנמשך בין הממשל למבקריו על עמדותיו המשפטיות בנושאי צבא וביטחון. הנחת היסוד של סדרת הנאומים הייתה שוויכוח כזה הוא בלתי-נמנע, ואף חיוני בכל מדינה דמוקרטית. הבעיה היא שכשהוא מחריף, בעיקר בעתות מלחמה, עלול ויכוח זה לשקף את המתח בין ביטחון לבין ערכים כבחירה בלתי-נמנעת בין השניים. את ה"בחירה הכוזבת" הזאת זיהה אובמה כמכשול, והחליט לפעול כדי לבטל אותה. לשם כך, הוא לא חולל מהפכה בעמדות המשפטיות של הממשל, אלא הגדיר מחדש את המסגרת הרעיונית שבתוכה מתנהל הוויכוח...
בשבועות האחרונים ניכרת הסלמה חדה באיומיה הגרעיניים והקונבנציונליים של צפון קוריאה, המכוונים בעיקר כלפי דרום קוריאה וארצות הברית, אך גם לעבר יפן. בפעם הראשונה צפון קוריאה איימה בתקיפה גרעינית כנגד ארצות הברית. התדירות, האינטנסיביות ותוכן האיומים – המתגלגלים במהירות בזה אחר זה – הם ללא תקדים בעשור של משא ומתן עם צפון קוריאה בהקשר הגרעיני. שתי שאלות נגזרות מהתנהלותה זו של צפון קוריאה ובהן עוסק מאמר זה: א. מה מנסה צפון קוריאה להשיג? ב. איזו משמעות נודעת למשבר האחרון בקוריאה בהקשר למשבר הגרעין האיראני?
למעלה משנתיים חלפו מאז החלה ההתקוממות נגד משטרו של אסאד שקיפחה עד כה את חייהם של למעלה משבעים אלף סורים, הפכה למעלה ממיליון סורים לפליטים מחוץ לסוריה ומספר גדול יותר של סורים לפליטים בתוך ארצם, אך עדיין לא מסתמן פתרון למשבר בין אם בדרך פוליטית או בדרך צבאית. את המצב בשטח ניתן לאפיין כתיקו.המחברים בוחנים את החלופות שמאפשרות פריצת המבוי הסתום ומצביעים על האינטרס הישראלי בנושא זה.
קיצוץ רוחבי (Sequestration) הוא תהליך של קיצוץ גורף בהוצאות התקציב האמריקני.
בחקיקה נפרדת, קובע אחד הסעיפים בחוק Budget Control Act of 2011 P.L. 112-125 כי במקרה שהקונגרס ייכשל בהפחתת 2.1 טריליון דולר בתקציב, יגרור הדבר קיצוצים אוטומטים בהוצאות בשנות הכספים 2012 – 2013, כאשר על קיצוצים אלה להתחלק שווה בשווה בין תקציבים ביטחוניים לאלה שאינם ביטחוניים. הקיצוצים במשרד ההגנה האמריקני מעמידים סימן שאלה בנוגע למידת ההשפעה הצפויה של הוראות משרד ה-OMB, ביחס לרכישות של הצבא, הצי וחיל האוויר האמריקנים. כמו כן, לא ברור כיצד יושפעו מכך...
לאחרונה אנו עדים לסדרת מגעים אינטנסיבית למדי בעניינה של סוריה, המתקיימת בזירה הבינלאומית. זו כוללת: מפגשים של הגורמים המערביים עם האופוזיציה הסורית; מגעים רוסיים עם המשטר הסורי (לרבות ביקורו של שר החוץ הסורי מועלם ברוסיה) וגם עם מנהיגי האופוזיציה הסורית; סדרת מגעים אמריקניים – רוסיים בדרג בכיר, לרבות מפגש של שר החוץ הרוסי, לברוב, עם מזכיר המדינה החדש, קרי, וצפי לפגישה קרובה של שני הנשיאים, פוטין ואובמה, אשר שוחחו לאחרונה בטלפון; הפצת המסרים על כך, ששני הצדדים פועלים לקידום ההסדר בסוריה; וכן החלטות אמריקניות חדשות לגבי שיתוף...
השבוע שקדם ליום האחרון בחודש פברואר 2013 היה מלא בהתרחשויות, שאפשר ששינו את התפיסה של תכנית הגרעין האיראנית ואת הסיכויים להגיע לפתרון לא מלחמתי לבעיה. ראשית, התפרסם הדוח התקופתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בעקבות הביקורות שערכה באיראן, הכולל כמה פרטים חדשים על פעילויות הגרעין של איראן; שנית, התקיימו יומיים של שיחות בין מדינות ה-P5+1 לבין איראן באלמטי שבקזחסטאן, ועושה רושם שבמהלכן הוצגו לאיראן פחות דרישות לצד ויתורים חדשים; שלישית, ה-טלגרף הבריטי פרסם מאמר מאת ג'ק סטראו, שר חוץ לשעבר של בריטניה, ובו הוא ממליץ שהעולם יכיר במצב...
מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל, ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לקויה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר) מעצם יכולת היירוט. פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשייה הביטחונית, שיניע אותה קדימה וישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב: מסר של נחישות להתגונן ומסר...
לקראת היתכנות של גיבוש הסכם אם בין איראן וארצות הברית ואם בין אירן וה-P5+1 בנושא הגרעין, מובא להלן מתווה אפשרי להסכם כזה, המבוסס על קבלת המרכיבים החיוניים לשני הצדדים. נראה כי שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם בנושא הגרעין, ובכך לנטרל את המשבר הנראה בלתי נמנע, משבר שנראה שמוביל לאפשרות שארצות הברית ו/או ישראל יתקפו את מתקני הגרעין של איראן. על מנת להגיע להסכם כזה עליו להכיל מרכיבים, שכל צד אינו יכול לוותר עליהם, ומצד אחר להכיל מרכיבים שישיגו לצד השני את הביטחונות החיוניים לו. המחבר מציע ראשי פרקים של טיוטה אפשרית להסכם בין ארצות הברית...