מוקד העניין בעימות הישראלי פלסטיני חוזר לזירה המדינית. הרשות הפלסטינית מבקשת הכרה בינלאומית כ"מדינה לא חברה" ("מדינה משקיפה"), יוזמה שהחלה בה אשתקד. היא תפנה ככול הנראה לעצרת הכללית של האו"ם דווקא ב-29 בנובמבר, לציון ההצבעה בעצרת בשנת 1947 על הקמת שתי מדינות – יהודית וערבית – בשטח המנדט הבריטי בארץ ישראל. ואולם, הסיכוי שמהלך פלסטיני זה יקדם ולו במעט את פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הוא קלוש עד אפסי. המחברים מונים את המשמעויות הנגזרות מצעדו זה של עבאס הן בהקשר הישראלי והן בהקשר הפלסטיני.
שני מסמכים פלסטיניים שפורסמו לאחרונה ראויים לתשומת לב. הבקשה הפלסטינית לקבלת מעמד של מדינה לא-חברה בעצרת הכללית של האו"ם, והנאום שנשא נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, ב-11 בנובמבר 2012, בטקס לציון יום השנה השמיני למותו של יאסר ערפאת. הבקשה שהוגשה לאו"ם תידון, ככל הנראה, ב-29 בנובמבר 2012. אין ספק כי מדובר בניסיון של הפלסטינים לחזק את עמדתם במשא-ומתן, באמצעות גיוס תמיכה בינלאומית. במקום לדון עם ישראל בשאלת קבלת מעמד של מדינה, הפלסטינים מקווים לקבל מעמד זה בתמיכה רחבה של הקהילה הבינלאומית, מבלי שיצטרכו לשאת ולתת על כך עם...
בכל פעולה צבאית של ישראל מול שכנותיה מעורבים שיקולים בינלאומיים שעליה לקחת בחשבון. עם זאת, דומה שמעולם לא נדרשה ישראל לרגישות פוליטית כה רבה לנסיבות האזוריות, כמו זו שעליה להפגין במבצע "עמוד ענן" בעזה. מדינות במזרח התיכון עברו שינויי משטר עמוקים מאז מבצע עופרת יצוקה ב-2008- 2009, כאשר השינוי המשמעותי ביותר – בהקשר למבצע בעזה – התרחש כמובן במצרים.
מטרות מבצע "עמוד ענן" מדודות ומנוסחות בזהירות: להשיב את ההרתעה הישראלית מול חמאס על-ידי פגיעה קשה בארגוני הטרור הפלסטינים בעזה ושלילת יכולתם להשתמש במערך האסטרטגי של הרקטות ארוכות הטווח שברשותם. המבצע החל בהצלחה צבאית ומודיעינית מרשימה, ונראה כי כבר בערב הראשון הושגו כמעט במלואם יעדי המבצע. הניסיון שנלמד במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה" לימד, כי נדרשת 'תקופת עיכול' עד שעוצמת המכה מחלחלת ומשפיעה על מקבלי ההחלטות בצד השני.
בעקבות ניצחונו של הנשיא אובמה בבחירות, נכתב רבות על ההשלכות האפשריות של היבחרו מחדש על יחסו לישראל בכלל, ולראש הממשלה, נתניהו, בפרט. ראשית, קיימת הנחה שמערכת היחסים הטעונה שבין אובמה לנתניהו תקבל ביטוי ניכר בתקופת כהונתו השנייה, מאחר שעול הבחירות הוסר מעליו, ולכן הוא יוכל להביא לידי ביטוי את הסתייגותו מנתניהו ולגמול לו על התנהגותו בתקופת הכהונה הראשונה ובמערכת הבחירות, לרבות תמיכתו הגלויה של נתניהו ברומְני, ללא חשש שישלם מחיר פוליטי כבד עקב כך.
ב-16 במאי 2012 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה מדינית-ביטחונית, שמטרתה לגבש תובנות באשר ליחסי ישראל-מצרים על רקע אירוע ביטחוני בחצי האי סיני.מזכר זה מסכם את תהליך הסימולציה ואת ממצאיה.
– איתור מתחם בסיני, שנבנה במימון וסיוע איראני, מתחם המשמש לייצור והרכבה של טילים/רקטות ארוכי טווח וטילי חוף-ים, במטרה להפעיל אמצעי לחימה איכותי וארוך טווח זה מול ישראל ישירות בירי מסיני או דרך חמאס והג'יהאד מעזה. בסימולציה השתתפו בתפקידים שונים מספר צוותים: קבוצה ישראלית מדינית וביטחונית, צוות מצרי, חמאס, ארצות הברית והכוח רב לאומי בסיני....
סוגיית שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים הציפה את הכותרות בשבועות האחרונים והפרשה הגיעה, כביכול, לסיומה עם חתימת הסכם ההבנות עם האסירים בתיווך המודיעין המצרי.
אבו עלא, הבכיר שבנושאים והנותנים הפלסטינים בעשרים השנים האחרונות, מטיל את עיקר האשמה על ממשלות ישראל. אלה שילמו לדבריו מס שפתיים לחזון שתי המדינות לשני העמים, אך פעלו באורח שיטתי כדי למנוע את מימושו, בעיקר באמצעות מפעל ההתנחלויות. כמי שמחזיק בתיק ירושלים ברשות, שם אבו-עלא דגש מיוחד על התהליך המואץ של "יהוד ירושלים", המונע את הפיכתה של ירושלים המזרחית לבירתה של המדינה הפלסטינית, שאמורה הייתה לקום. אבו עלא אינו מתעלם גם מחלקן של מדינות ערב, המגלות, לדבריו, "אדישות לצרכים של הפלסטינים" ולקהילה הבינלאומית, המפגינה,...
במאמר הזה אדוּן בשלושה מאמרים העוסקים במבצע חומת מגן ובמבצע עופרת יצוקה, המשקפים את השיח הנורמטיבי ואת השיח האופרטיבי הרווחים בישראל. כמו כן אעסוק בדבריהם של מנהיגי חזבאללה וחמאס שבהם בא לידי ביטוי השיח האינטראקטיבי.
המחבר בוחן את מאפייני הלחימה של צה"ל אל מול האתגרים שהוצבו בפניו במהלך מבצע עופרת יצוקה – דצמבר 2008. נבחנים ההיבטים המבצעיים, ההומניטאריים, המשפטיים ואחרים המציגים את הישגיו של צה"ל על רקע האילוצים הכבדים שהטיל על עצמו במהלך הפעולה.
מאמר זה אינו עוסק בסוגיה תיאורטית הרחוקה מן המציאוּת. ייתכן שכבר בזמן הקרוב יהיה על צה"ל לעצור התקפה כבדה על תל־אביב של טילים שישוגרו מעשרות סוללות הממוקמות בלב בירות, בלבם של כפרים לבנוניים רבים, בעזה ואולי בדמשק, כאשר מסביב לכל סוללת טילים כזאת נמצאים מאות בני ערובה. הדילמה שתעמוד בפני קציני צה"ל תהיה האם לפגוע בבני הערובה יחד עם הפגיעה בסוללה או להמשיך לספוג טילים, הרס ואבדות של יהודים במסגרת התפיסה שעלינו לספוג אבדות כהכרח מוסרי.
לאור העדר תכלית מוסכמת במחנה הפלסטיני והחסמים שבולמים את שני התהליכים המדיניים והפוליטיים העיקריים – התהליך המדיני עם ישראל והפיוס הפנים פלסטיני, מתועלת האנרגיה ברשתות החברתיות לכוונים חדשים. הדור הצעיר בעזה ובגדה נסחף אף הוא למדיה החדשה ומנהל שיח ערני ומרתק ברשתות החברתיות בשלוש סוגיות מרכזיות: הבעיה הפלסטינית, היחס כלפי ההנהגה הפלסטינית, והמעבר ממאבק אלים למאבק לא אלים, מטרור להתקוממות עממית, באמצעות הפגנות ופעולות לא אלימות ובתוך כך, שביתת רעב של אסירים מנהלתיים הכלואים בבתי הכלא בישראל.