בבוקר ה-8 בינואר 2009 נורה מטח קטיושות משטח לבנון לעבר ישראל. חזבאללה מיהר לפרסם הודעה רשמית בה הבהיר כי הפעולה לא בוצעה על ידו. מחמד פניש, שר העבודה והנציג הבכיר של הארגון בממשלה הלבנונית אף הוסיף כי חזבאללה אף אינו יודע מי הגורם אשר ביצע את הירי. תגובה זו נוגדות במידה רבה את רוח הדברים אשר נשא מנהיג הארגון, חסן נצראללה, בראשית המבצע הישראלי בעזה. בשורת נאומים הפליג נצראללה בשבח המאבק בישראל וקרא בהתלהבות לתמוך בפלסטינים הנלחמים בצה"ל. אכן, ככל שנמשך המבצע הישראלי, והמהלך הקרקעי בפרט מתחדדת השאלה כיצד יגיב חזבאללה. זאת במיוחד...
במלחמה המתנהלת כיום בין החמאס לבין ישראל בעזה ישנה מי שממלאת תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים ורוצה להיות המרוויחה הגדולה מהלחימה, וזו איראן. בחסות המלחמה הזו, כמו גם בחסותה של המלחמה הקודמת בלבנון בין ישראל לבין חזבאללה, מרוויחה איראן זמן יקר כדי לקדם את היעד האסטרטגי המוביל במדיניותה בשנים האחרונות – השגת יכולת לייצר נשק גרעיני.
בתום השבוע הראשון של מבצע "עופרת יצוקה" ניתן כבר לסכם מספר תובנות ביניים לגבי החזית האזרחית בישראל. נתון הבסיס לצורך סיכום כזה הוא מספרי השיגורים מהרצועה לעבר העורף האזרחי הישראלי. ב-6 הימים הראשונים של המבצע שוגרו לשטח ישראל 182 רקטות מאולתרות מסוג קסאם ועוד 65 קטיושות תקניות מסוג גראד, סה"כ 247 רקטות, המציגות ממוצע של כ-41 רקטות ליום לחימה. לאלה יש להוסיף עוד כ-277 פצצות מרגמה. נתונים אלה חשובים בבחינת המשמעויות של השבוע הראשון ללחימה בחזית האזרחית.
ישראל פתחה ב-27 בדצמבר 2008 פתחה ישראל במתקפה נרחבת על הנכסים הצבאיים והשלטוניים של החמאס ברצועת עזה בתגובה על החלטת החמאס לא להמשיך את הפסקת האש ולהרחיב את היקף ההתקפות על ישובים אזרחיים ישראלים. למרות הערכות רבות גם בתקשורת על אפשרות לפעולה צבאית החמאס הופתע מבחינת עיתוי הפעולה הישראלית והיקפה הרחב. יש צורך לאתר את גורמי התיווך שיאפשרו בחינה של האופציות השונות וסיום הלחימה באופן שיממש את היעדים האסטרטגיים של ישראל במערכה זו בסנכרון עם המהלכים הצבאיים המשרתים את היעדים האלו.
לאחרונה התפתח דיון ער באשר למדיניות התגובה החדשה של צה"ל למקרה של התלקחות חדשה עם חזבאללה. ביטוי לדוקטרינה חדשה זו ניתן במאמר שפרסם עמוס הראל ב"הארץ" ובראיון שנתן אלוף פיקוד צפון, גדי אייזנקוט, ל"ידיעות אחרונות". מדובר אכן במדיניות חדשה, שונה מבעבר, של הפעלת הכוח מול חזבאללה לעומת זאת שמומשה במלחמת לבנון השניה . מטרת מדיניות זו והצגתה בפומבי היא, כנראה, להעצים את מימד ההרתעה של ישראל מול חזבאללה. התשובה לשאלה אם אכן תעצים מדיניות זו את מימד ההרתעה של ישראל מול חזבאללה טמונה, כמובן, בהערכה שתתגבש בקרב ראשי...
במזכר זה בוחן המחבר, רון טירה, היבטים שונים של עיצוב פני המלחמה, החל בבחירת מרכז הכובד שייתקף וכלה בזיהוי מרכיבי ההכרעה, כפי שאלה באים לביטוי במלחמות "פשוטות" וסימטריות; במלחמה אסימטרית ומורכבת מול יריב מדינתי; במלחמה נגד גרילה; במלחמה מקבילית; ובמלחמה העתידית.
קובץ מאמרים זה בוחן את האתגרים המרכזיים איתם מתמודדת ישראל בכול הקשור לפרויקט הגרעין האיראני. אסכולאי בוחן את הדרכים בהם יכולה איראן להשיג יכולת גרעינית; לנדאו מציגה את ההשלכות האזוריות של השגת נשק גרעיני על ידי איראן; עברון מציג את מאזן ההרתעה הגרעיני בין ישראל לאיראן ואת אי היציבות הנגזרת מאזן זה. רובין בוחן את מרכיב ההגנה מטילים ואת עצמתה של ההרתעה הישראלית נגד איראן גרעינית; קליין מציג את המשמעויות הנגזרות להגנת האשרחים בישראל מאיראן גרעינית.
איראן החלה הקיץ בתהליך של משא ומתן עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) במטרה להבהיר את השאלות העומדות ותלויות בנוגע לפעילויות הגרעין שלה בעבר. כתמיד כשמדובר באיראן, זהו תהליך מורכב, הכולל שיחות מקדימות שלאחריהן מרחב אינסופי לתנאים ולהבהרות נוספים בהמשך הדרך. ושוב איראן מנצלת את פתיון "שיתוף הפעולה" כאמצעי להשגת זמן יקר לדחיפת תוכנית הגרעין שלה קדימה. רוסיה וסין, שהפעם הצטרפה אליהן גם גרמניה, אינן מגלות נכונות להעניש את איראן בסבב שלישי של סנקציות עד שיתברר לאן התהליך מוביל.
באמצע מאי 1967 החלה מצרים, במפתיע, להעביר כוחות צבא גדולים לקדמת סיני, אגב הפרה בוטה של התחייבויות שקיבלה עליה במשך שנים. בו בזמן היא תבעה את סילוק כוחות האו"ם שהוצבו בסיני וברצועת עזה לאחר מבצע קדש. לדברי מנהיגיה, מהלכים אלה נועדו להרתיע את ישראל בפני פעולה התקפית נגד סוריה. ימים אחדים לאחר מכן הודיע נשיא מצרים, נאצר, על החלטתו למנוע שיט של ישראל במצרי טיראן. לא היה ספק כי היא הבין שמעשיו יוצרים סכנה מוחשית של הידרדרות למלחמה כוללת באזור. אירועים דרמטיים אלה הם הציר המרכזי בספרו של זכי שלום, דיפלומטיה בצל המלחמה. הספר מפגין...
ייחודו של ספר זה הוא בכך שמחברו – אריה שלו – עמד ערב המלחמה ובמהלכה בראש מחלקת המחקר של אמ"ן והיה אחראי להערכת המודיעין הלאומית. מעבר לכך, בשונה ממחקרים אחרים-הנסמכים על תחקירים וראיונותשנערכו ממרחק של זמן, ספר זה מבוסס על מסמכי הערכת המודיעין שהפיץ אמ"ן למטכ"ל ולהנהגת המדינה. הספר מתאר את תפישת המציאות באותה עת: הביטחון העצמי המופרזף התפישה המבצעית כי די בכוחות סדירים לבלימת מתקפת פתע; ההערכה השגויה את יכולותיו של הנשיא המצרי סאדאת; והביטחון הנחרץ כי נכונה הבנתנו את האסטרטגיה של מצרים ושל סוריה. הספר מציע...
מלחמת לבנון השנייה יצרה זעזוע עמוק בציבור הישראלי. זעזוע זה נובע מהתסכול הקשור לאי יכולתה של ישראל לנצח ארגון צבאי למחצה וקטן ביחס, גם אם זה חדור מוטיבציה וערוך היטב. גם עתה, לאחר המידע הרב שהופץ בארץ, יש קושי לעכל ולקבל את העובדה שישראל החזקה לא השכילה, במערכה יזומה אינטנסיבית שנמשכה 33 יום, לכפות את רצונה ותנאיה על חזבאללה. תסכול זה מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקודה העתידי של ישראל במישור הצבאי והמדיני ויכולתה למצות את הפוטנציאל הגבוה המיוחס לה בהתמודדותה הנמשכת עם שכניה הקרובים והרחוקים. תהיות בלתי פתורות אלה מחייבות דיון ציבורי פתוח...
