הכרזת הנשיא טראמפ על ההכרה בירושלים כבירת ישראל גררה שרשרת התפתחויות באו"ם בהקשר הישראלי-פלסטיני. הקונצנזוס נגד ארצות הברית בארגון מלמד על מגבלות כוחה של האחרונה, במיוחד על רקע הצבעתן של כמה מבעלות בריתה הקרובות נגדה. בהקשר זה, אפילו האיום לקצץ את תקציב אונר"א לא מבטיח שינוי בתמיכה הכללית של האו"ם בפלסטינים. עם זאת, צעדים כמו פרישתה של ישראל מאונסק"ו לא בהכרח יתרמו לשינוי המציאות, אלא דווקא להחמרתה. מעשית, נכון יהיה לנצל את המומנטום שנוצר להעלות לדיון ציבורי בינלאומי את תרומתה של אונר"א להזנה והנצחה של סוגיית...
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש מבקר לראשונה בישראל, שבעה חודשים מלאים לאחר כניסתו לתפקיד היוקרתי בינואר 2017. עם בחירתו לתפקיד המזכ"ל הממסד הישראלי הביע תקווה שתחת הנהגתו של גוטרש תשונה ההטיה האנטי-ישראלית הרווחת באו"ם. בבחינת שבע אבני דרך בשבעת החודשים שחלפו מאז היבחרו לתפקיד עולה כי מעשיו והצהרותיו של גוטרש בנושאים הקשורים לישראל משקפים מחויבות כנה מצידו לשיפור המצב.
המטרה העיקרית של מזכר זה היא להציג בפני מקבלי ההחלטות במדינת ישראל מסגרת רעיונית שתניח תשתית ותציע תנאים שיאפשרו, בבוא העת, השגת פתרון לסוגיית הפליטים הפלסטינים, וכן להציג את המידע העדכני ביותר בסוגיה.
העמדה המסורתית של ישראל שוללת כל אפשרות של חזרת פליטים לשטחה. יש המרחיבים ומתנגדים גם להחזרת פליטים לשטחי מדינה פלסטינית עתידית. עם זאת, סוגיית הפליטים בכללותה נוגעת לישראל בכל מישור אפשרי – הפוליטי, הנראטיבי, הכלכלי, והביטחוני. לישראל אינטרס מובהק ליטול חלק בגיבוש הפתרונות לסוגיית הפליטות הפלסטינית מחוץ לגבולות הקבע של ישראל. חוקרים...
לאחרונה מסתמן שינוי בעמדת ישראל ביחס לכוחות יוניפי"ל בלבנון, המבטא חוסר שביעות רצון מהתנהלותו אל מול פעילות חזבאללה מדרום לליטני. גם אם החליטה ישראל לפעול לצמצום סדר כוחות יוניפי״ל בלבנון, תוך התאמתו למאפייני פעילותו, קיימת חשיבות לניהול שיח מקצועי וענייני בערוצים המתאימים עם מטה האו"ם, עם המדינות התורמות הידידותיות ובתיאום הדוק עם ארצות הברית. ספק רב אם ההתבטאויות הפומביות החריפות, שנשמעו באחרונה מפי בכירים בצה"ל בהקשר זה, מקדמות את יעדיה של ישראל מול הזירה הצפונית ועם שותפיה בזירה הבינלאומית.
לקראת סוף 2016 החליט האו"ם לפתוח בדיונים על אודות כינון אמנה האוסרת נשק גרעיני באופן גורף, לרבות ייצורו, החזקתו, ביצוע ניסויים והשימוש בו. דיונים מעשיים החלו במארס 2017, וב-22 במאי 2017 פרסם יו"ר הוועידה שעסקה בנושא זה טיוטה ראשונה של האמנה המוצעת. אין ספק שהשאיפה לפירוק נשק גרעיני היא מטרה נאצלת, אולם אין לצפות שהאמנה המוצעת אכן תשיג זאת.
במאמר הזה נסקרים השינויים במעמדם, בטווח השפעתם ובעיקר באופן פעולתם של הארגונים האלה בזירה הבינלאומית ב־20 השנים האחרונות, ונבחנים הצעדים שיש לנקוט כדי להביא לשינוי חיובי ביחסם לישראל — שינוי שאמור לכלול, בין היתר, את הפחתת תרומתם לשיח הדה־לגיטימציה המתקיים נגדה.
מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מעצב בתולדותיה של מדינת ישראל. הלקחים הנגזרים מהמלחמה בפרספקטיבה של יובל שנים הם לעתים דואליים ואף רבי פנים, ורבים מהם מכילים מתחים שיש להקדיש להם מחשבה וחשוב להבינם.
מאמר זה מתמקד בהשפעותיהן של המלחמה ושל תוצאותיה על מיצובה הגיאו־ אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, על מעמדה מול המעצמות, וכן על תפיסות מרכזיות של הביטחון הלאומי הישראלי ורכיביו. ישנן תפיסות שהן תקפות בעת הנוכחית כפי שהיו ב־ 1967 , ולעומתן ישנן סוגיות, שבאופן שיש בו מן האירוניה, כמעט "שינו כיוון" או הפכו ללא רלוונטיות. יותר מכך, ישנן...
ב־ 10 ביוני 1967 , בתום שישה ימי לחימה מול שלוש מדינות ערביות, הכריעה ישראל את צבאות מצרים, ירדן וסוריה ומצאה עצמה עם שטח הגדול פי שלושה משטחה הקודם. שינויים משמעותיים חלו בסביבה האסטרטגית של ישראל, הקשורים קשר הדוק לתוצאות המלחמה. שינויים אלה השפיעו רבות על הזיקות הפוליטיות של ישראל, על הקשרים הביטחוניים שלה עם בעלות בריתה ועל התעצמותו של צה"ל.
מאמר זה מבקש לעקוב אחר השינויים הללו ולהעריך את השפעתם לאורך זמן, וזאת באמצעות ניתוח השותפויות האסטרטגיות של ישראל ומעמדה במערכת הבינלאומית לפני מלחמת ששת הימים, וחקירת דפוסי ההתנהגות של...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
המניפסט האישי של גוטרס מזכיר אתגרים כגון אי שוויון קיצוני, אופיַם המשתנה של העימותים והטרור. הוא מדגיש כי "לא ייתכן שלום ופיתוח בר קיימא ללא כבוד לזכויות אדם", וכי הפתרון לבעיות הומניטריות הוא "לעולם לא הומניטרי" אלא "תמיד פוליטי". הוא קורא לרפורמות במערכת הפיתוח של האו"ם, מכוון כולו לעבר "יישום, יישום, יישום", ותומך נאמן של המשך התהליך שאולי סלל את דרכו שלו לניצחון, קרי ניצול פלטפורמות דיגיטליות מודרניות מצד האו"ם כדי להגיע לאזרח הפשוט. עם מינויו של גוטרס, הביע שגריר ישראל...
הנשיא אובמה מגיע לסיום כהונתו בתחושה כבדה של תסכול נוכח כישלונו להניע את התהליך המדיני – נושא שקיבל עדיפות עליונה מבחינתו שעל כן נראה כי הוא מבקש להציג הישג של יצירת תשתית מדינית חדשה להנעת תהליך השלום. בנסיבות הקיימות על ממשלת ישראל לעשות מאמץ במטרה להגיע להבנות עם ממשל אובמה בנושאי תהליך השלום וההתנחלויות. מאמץ שכזה יגביר את הסיכוי לכך שממשלת נתניהו תוכל לשכנע את הממשל האמריקאי למנוע החלטה במועצת הביטחון בנושא התהליך המדיני. מעמדו של ראש הממשלה נתניהו להפגין נכונות לנקוט צעדים של ממש שיפיסו את דעת הממשל האמריקאי. על ממשלת ישראל...
במבט לאחור, נדרש מבט מפוכח ומאוזן על יוניפי"ל 2 ועל העשור לפעילותו. לחיוב, הכוח סייע לייצוב המציאות הביטחונית ולשימור השקט, תרם במניעת התלקחות תקריות טקטיות להסלמה נרחבת, תרם להרגעת השגרה האזרחית משני צדי הגבול, סייע בהבהרת התיחום בין המדינות באמצעות סימון הקו הכחול בשטח, יצר מנגנוני תקשורת והידברות בין ישראל ללבנון באמצעות צבאותיהן, שימר קשב בינלאומי לסביבתה האסטרטגית של ישראל, וכן הניח תשתית מקצועית חשובה ללגיטימציה למדיניות ישראל, כיום ובעתיד. לצד השלילה, יוניפי"ל כשל במילוי "המשימה הבלתי-אפשרית" העיקרית שהוטלה...
