ישראל צריכה להעמיק את הבחינה המחודשת של פוטנציאל היתרונות הטמון בתיאום בין חמאס לפתח, על יסוד הנחה שרשות פלסטינית מאוחדת שתהווה כתובת מוגדרת בעלת בסיס לגיטימציה רחב, ואשר תישא באחריות כוללת לנעשה ברצועה ובגדה, היא אינטרס ישראלי מובהק. זאת, בפרט אם תונחה על ידי מצע מדיני ברוח מחויבות פתח למשא ומתן ולהסדר מוסכם. מכאן שעל ישראל לתמוך בתיאום מוסדי בזירה הפלסטינית, ובה בעת לספק לפתח הבטחה לפריצת דרך מדינית וטיעונים בזכות שקט ביטחוני, כדי לחזק את מעמדו ואת ההצדקה להתנגדותו למאבק אלים. כדי לעודד התקדמות בכיוון זה נדרשת יוזמה מדינית...
ממשלת ישראל תצטרך לשקול נכונות לשנות רכיבים בסיסיים של מדיניותה כלפי הרשות הפלסטינית ועזה, כדי למצות את הסיכוי להתחיל תהליך של שינוי בעזה. יש סיכוי שבטווח הארוך יותר יבטל תהליך השינוי את הפיצול הפוליטי בין שני האזורים — הגדה המערבית ורצועת עזה — וייצור מציאות שקטה יותר בין עזה והפלסטינים, ובמצב זה עשויות להיפתח גם אפשרויות מדיניות חדשות.
סיכויי ההצלחה של מבצע שיקומה של רצועת עזה — בהובלת הקהילה הבינלאומית ובאמצעות הרשות הפלסטינית — גבוהים יותר ככל שהשפעת חמאס תהיה מוגבלת יותר. כך גם לגבי הסיכוי להפוך את מבצע השיקום למנוף לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים, ולבניית המדינה הפלסטינית בתהליך מבוקר ואחראי, כשרצועת עזה היא הנדבך הראשון המשמעותי. כדי לנטרל השפעה שלילית של חמאס על התהליך, יש להבטיח כי הארגון יוכל להיות שותף לתהליך רק כגורם פוליטי, במסגרת ממשלת הפיוס הפלסטינית, ומבלי שיוכל להפעיל זכות וטו או לנצל את התהליך לצורך השתלטות מחדש על רצועת עזה, ומשם על הרשות...
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...
"תקרית המרמרה", שאירעה לפני למעלה מארבע שנים, ואשר בה נהרגו עשרה בני אדם, לא תגרור הליכים נגד חיילי צה"ל בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. בעקבות פנייה מצד איי קומורו לתובעת ביה"ד בבקשה לפתיחת חקירה פלילית, בטענה לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ע"י חיילי צה"ל, החליטה התובעת, לאחר בדיקה מקדמית של האירועים, כי ישנו בסיס סביר להאמין שבוצעו פשעי מלחמה על סיפון ה-"מרמרה", אולם חומרת הפשעים אינה מספיקה בכדי לעמוד בדרישת הסף בהתאם לחוקת ביה"ד. משכך, אין בסיס לפתיחה בחקירה פלילית ביחס לתקרית...
תשומת הלב הפלסטינית ממוקדת בחודשים האחרונים במאבק על ירושלים. מאבק זה מלובה על ידי מסע הסתה שמנהלים תנועת פת"ח, תחת הכותרת "המלחמה על ירושלים", וחמאס, תחת הכותרת "המלחמה על מסגד אל-אקצא". • חיוני לישראל למנוע את המשך גלישת הסכסוך מהמישור הלאומי למישור הדתי, בשל היעדר כלים אפקטיביים להתמודדות עם הבעיה הדתית. • על הממשלה לפעול בטווח הזמן הקצר בשישה מישורים במקביל: הרגעת העויינות הדתית; מאמץ מודיעיני; ניטרול מידע כוזב ושקרי; התמקדות בשכונת ג'בל מוכבר; דיאלוג עם החברה הערבית במזרח ירושלים; מדיניות מפייסת ואחראית.
המנהיגים המצריים, והנשיא בראשם, שבים ומצהירים, כי הבסת הטרור בסיני תדרוש את שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית. על כן, במסגרת הקמתו של אזור החיץ, יהיה על ממשלת מצרים, בעידוד בינלאומי, ליישם מדיניות שתפריד בין צרכיה הלגיטימיים וסיבלה של האוכלוסייה לבין הדרישות הבלתי-קבילות של ארגוני הג'האד הפעילים באזור. פינוי של תושבים שומרי חוק מבתיהם מנוגד לקו מחשבה זה, ויש לשער שהוא יהפוך את משימת חיסולו של איום הטרור בחצי-האי סיני לקשה ביותר לביצוע עבור מצרים.
יש לראות את תוצאות הוועידה בעמאן כמסויגות וזמניות. כל קבוצה של פלסטינים או ישראלים יכולה בקלות להסית למצב, שיביא להתפוגגותן. המאמצים בעמאן לחדש את תהליך השלום היו לא יותר ממס שפתיים. בהיעדר מסגרת רחבה יותר, כל ניסיון להתמודד עם סוגיה בודדת דוגמת הר הבית, תהא רגישה ככל שתהיה, עשוי להתגלות כבלתי מספיק. אפשר להוקיר את המאמץ האציל של הוועידה להרגיע את המצב בסוגיה הספציפית, וכנראה שלראש הממשלה נתניהו לא הייתה הרבה ברירה לגבי השתתפותו, אולם עדיין יש להישיר מבט אל העננים המתקדרים מעל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
נדמה כאילו השימוש במונח 'אינתיפאדה' מארגן את ההתרחשויות באופן הגיוני וקל יותר להבנה. אך חשוב להדגיש את ההשפעה השלילית האפשרית של השימוש בו על התודעה הפלסטינית והישראלית כאחת. שימוש תכוף בכותרת זו על ידי דוברים ישראליים ופלסטיניים, עלול ללבות מוטיבציות פלסטיניות למאבק, שהרי המסגרת לו כבר קיימת, לכאורה. ומבחינת ישראל, פרט להעצמת חששות מהכוונות של ההנהגה והציבור הפלסטיני, המינוח מחלחל גם לתודעת כוחות הביטחון. אלה חשופים ישירות לחיכוך הגובר בשטח, והתייחסות לאירועים כאל 'אינתיפאדה' עלולה להובילם להפעלת יד קשה במיוחד נגד מתפרעים ומפגעים....
מאחר שההנהגה הפלסטינית עדיין מחויבת – באופן רשמי – להסכמי אוסלו, ומשום שהיא מצהירה חזור והצהר על כוונתה הכנה להגיע להסכם שלום עם ישראל, קשה יהיה לבטל את טענתם של אלו שיראו בהסבר הפלסטיני לסירוב להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, ביטוי לחוסר נכונות להגיע להסכם שלום אמתי עם ישראל, שמהווה ביטוי ל"אסטרטגיית השלבים" בנוסח מתוחכם ומעודן ולכמיהה ההיסטורית לחיסול הישות היהודית הלאומית בארץ ישראל המערבית.
המדיניות המוצעת במאמר זה שבה לרעיון "השטחים המוחזקים", שהוצג מיד לאחר מלחמת ששת הימים. משמעותו של רעיון זה, היא שישראל מחזיקה בשטחים ב"תפיסה לוחמתית" (Belligerent Occupation) זמנית אך לטווח ארוך – עד שהמציאות הביטחונית-מדינית תאפשר לנהוג בהם אחרת, ובלי לפעול בהם באופן אידיאולוגי או אחר, העלול לסכל הסדרים עתידיים. המדיניות הישראלית המעשית, לעת הזו, צריכה לכלול חמישה רכיבים: א. הצגת יעד מדיני ארוך טווח של מדינה פלסטינית בת-קיימא, בחלק ניכר משטחי הגדה המערבית ובכל רצועת עזה; ב. הקניית אמינות להצבת היעד המדיני האמור...
בטווח הזמן המיידי על ממשלת ישראל לפעול בנחרצות להפחתת החיכוך ולמיתון הסוגיות הנפיצות, במסגרת נקיטת הפעולות הבאות: (1) התבטאות פומבית וחד-משמעית של ראש הממשלה כי המדינה תקפיד על קיום הסטטוס-קוו בהר הבית שקיים מאז 1967. (2) מניעת פרובוקציות של גורמים ישראליים קיצוניים בהר הבית. במקביל יש להקל על מתפללים מוסלמיים את כניסתם להר הבית, בהתחייבות הווקף שהקלות אלה לא ינוצלו לעריכת הפגנות ולאלימות. (3) הזמנת ירדן לשלוח נציגים שיבחנו מקרוב את הנעשה בהר הבית. (4) טיפול תקיף ונחרץ בגורמים המסיתים והמתסיסים ובמעשי האלימות, בשני המחנות. (5) ריסון...
