המחבר מציג את השפעת ההתפתחויות הכלכליות במהלך המלחמה ומיד אחריה על תקציב המדינה ותקציב הביטחון: הגדלה של גירעון הממשלה בכאחוז מהתוצר: ההוצאות גדלות, תקבולי המיסים יורדים עם הירידה בפעילות הכלכלית והתוצר עצמו נפגע. המחבר מדגיש כי עוד לפני המבצע הייתה בעיית גירעון שהחמירה עם ההתפתחויות הללו. בהמשך סוקר המחבר את התכניות לשיקום עזה, בוחן את הדרכים להשגתן וממליץ על אופן פעולה שיאפשר את מימוש התכניות.
במהלך המערכה שהתחוללה בזירת עזה בין ישראל לחמאס נחשפה והואצה מגמה של אובדן לגיטימציה של חמאס בשלושה מעגלי התייחסות, שהיו מעגלי תמיכה מסורתיים של הארגון — הציבור ברצועה, הציבור הפלסטיני בכלל והציבור בעולם הערבי. בנוסף, נגד הארגון התגבש ציר ערבי־סוני בראשות נשיא מצרים ובשיתוף פעולה עם ישראל, שמטרתו להחליש את חמאס ככל האפשר. מכל אלה עולה השאלה — האם חמאס נמצא במסלול התרסקות, האם עלינו לחשב את קיצו לאחור?
חמאס נמצא במצב מורכב. מצד אחד, כדי למנף את העלייה קצרת־הטווח בפופולריות שלו להישג בבחירות עתידיות ברשות הפלסטינית, עליו להישאר חלק מממשלת אחדות פלסטינית. שימור ממשלת האחדות הוא גם תנאי לתשלום משכורות לאנשיו ברצועה, וכן להעברת מימון בינלאומי לשיקום הרצועה. מצד שני, על מנת לשמר לכידות פנימית ואת הזרוע הצבאית בתוך הארגון, עליו גם לשמר עצמאות וחופש פעולה ברצועה. למותר לציין כי שני אינטרסים אלה הם מתחרים במידת־מה, ולכן צפוי שהמתח ביניהם ימשיך וייצר חיכוכים פנימיים ומשברים בין הארגון לבין סביבתו החיצונית.
ישראל צריכה להעמיק את הבחינה המחודשת של פוטנציאל היתרונות הטמון בתיאום בין חמאס לפתח, על יסוד הנחה שרשות פלסטינית מאוחדת שתהווה כתובת מוגדרת בעלת בסיס לגיטימציה רחב, ואשר תישא באחריות כוללת לנעשה ברצועה ובגדה, היא אינטרס ישראלי מובהק. זאת, בפרט אם תונחה על ידי מצע מדיני ברוח מחויבות פתח למשא ומתן ולהסדר מוסכם. מכאן שעל ישראל לתמוך בתיאום מוסדי בזירה הפלסטינית, ובה בעת לספק לפתח הבטחה לפריצת דרך מדינית וטיעונים בזכות שקט ביטחוני, כדי לחזק את מעמדו ואת ההצדקה להתנגדותו למאבק אלים. כדי לעודד התקדמות בכיוון זה נדרשת יוזמה מדינית...
ממשלת ישראל תצטרך לשקול נכונות לשנות רכיבים בסיסיים של מדיניותה כלפי הרשות הפלסטינית ועזה, כדי למצות את הסיכוי להתחיל תהליך של שינוי בעזה. יש סיכוי שבטווח הארוך יותר יבטל תהליך השינוי את הפיצול הפוליטי בין שני האזורים — הגדה המערבית ורצועת עזה — וייצור מציאות שקטה יותר בין עזה והפלסטינים, ובמצב זה עשויות להיפתח גם אפשרויות מדיניות חדשות.
סיכויי ההצלחה של מבצע שיקומה של רצועת עזה — בהובלת הקהילה הבינלאומית ובאמצעות הרשות הפלסטינית — גבוהים יותר ככל שהשפעת חמאס תהיה מוגבלת יותר. כך גם לגבי הסיכוי להפוך את מבצע השיקום למנוף לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים, ולבניית המדינה הפלסטינית בתהליך מבוקר ואחראי, כשרצועת עזה היא הנדבך הראשון המשמעותי. כדי לנטרל השפעה שלילית של חמאס על התהליך, יש להבטיח כי הארגון יוכל להיות שותף לתהליך רק כגורם פוליטי, במסגרת ממשלת הפיוס הפלסטינית, ומבלי שיוכל להפעיל זכות וטו או לנצל את התהליך לצורך השתלטות מחדש על רצועת עזה, ומשם על הרשות...
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...
"תקרית המרמרה", שאירעה לפני למעלה מארבע שנים, ואשר בה נהרגו עשרה בני אדם, לא תגרור הליכים נגד חיילי צה"ל בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. בעקבות פנייה מצד איי קומורו לתובעת ביה"ד בבקשה לפתיחת חקירה פלילית, בטענה לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ע"י חיילי צה"ל, החליטה התובעת, לאחר בדיקה מקדמית של האירועים, כי ישנו בסיס סביר להאמין שבוצעו פשעי מלחמה על סיפון ה-"מרמרה", אולם חומרת הפשעים אינה מספיקה בכדי לעמוד בדרישת הסף בהתאם לחוקת ביה"ד. משכך, אין בסיס לפתיחה בחקירה פלילית ביחס לתקרית...
תשומת הלב הפלסטינית ממוקדת בחודשים האחרונים במאבק על ירושלים. מאבק זה מלובה על ידי מסע הסתה שמנהלים תנועת פת"ח, תחת הכותרת "המלחמה על ירושלים", וחמאס, תחת הכותרת "המלחמה על מסגד אל-אקצא". • חיוני לישראל למנוע את המשך גלישת הסכסוך מהמישור הלאומי למישור הדתי, בשל היעדר כלים אפקטיביים להתמודדות עם הבעיה הדתית. • על הממשלה לפעול בטווח הזמן הקצר בשישה מישורים במקביל: הרגעת העויינות הדתית; מאמץ מודיעיני; ניטרול מידע כוזב ושקרי; התמקדות בשכונת ג'בל מוכבר; דיאלוג עם החברה הערבית במזרח ירושלים; מדיניות מפייסת ואחראית.
המנהיגים המצריים, והנשיא בראשם, שבים ומצהירים, כי הבסת הטרור בסיני תדרוש את שיתוף הפעולה של האוכלוסייה המקומית. על כן, במסגרת הקמתו של אזור החיץ, יהיה על ממשלת מצרים, בעידוד בינלאומי, ליישם מדיניות שתפריד בין צרכיה הלגיטימיים וסיבלה של האוכלוסייה לבין הדרישות הבלתי-קבילות של ארגוני הג'האד הפעילים באזור. פינוי של תושבים שומרי חוק מבתיהם מנוגד לקו מחשבה זה, ויש לשער שהוא יהפוך את משימת חיסולו של איום הטרור בחצי-האי סיני לקשה ביותר לביצוע עבור מצרים.
יש לראות את תוצאות הוועידה בעמאן כמסויגות וזמניות. כל קבוצה של פלסטינים או ישראלים יכולה בקלות להסית למצב, שיביא להתפוגגותן. המאמצים בעמאן לחדש את תהליך השלום היו לא יותר ממס שפתיים. בהיעדר מסגרת רחבה יותר, כל ניסיון להתמודד עם סוגיה בודדת דוגמת הר הבית, תהא רגישה ככל שתהיה, עשוי להתגלות כבלתי מספיק. אפשר להוקיר את המאמץ האציל של הוועידה להרגיע את המצב בסוגיה הספציפית, וכנראה שלראש הממשלה נתניהו לא הייתה הרבה ברירה לגבי השתתפותו, אולם עדיין יש להישיר מבט אל העננים המתקדרים מעל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
נדמה כאילו השימוש במונח 'אינתיפאדה' מארגן את ההתרחשויות באופן הגיוני וקל יותר להבנה. אך חשוב להדגיש את ההשפעה השלילית האפשרית של השימוש בו על התודעה הפלסטינית והישראלית כאחת. שימוש תכוף בכותרת זו על ידי דוברים ישראליים ופלסטיניים, עלול ללבות מוטיבציות פלסטיניות למאבק, שהרי המסגרת לו כבר קיימת, לכאורה. ומבחינת ישראל, פרט להעצמת חששות מהכוונות של ההנהגה והציבור הפלסטיני, המינוח מחלחל גם לתודעת כוחות הביטחון. אלה חשופים ישירות לחיכוך הגובר בשטח, והתייחסות לאירועים כאל 'אינתיפאדה' עלולה להובילם להפעלת יד קשה במיוחד נגד מתפרעים ומפגעים....