הבנת הבסיס העיוני של עידן המידע חיונית לליבון סוגיית הביטחון הקיברנטי. המאמר מציג את הגותם של הפילוסוף קרל פופר, הסוציולוגים העתידנים אלווין והיידי טופלר, והכלכלן פול רומר לביאור המאפיינים של עידן המידע, ולבירור סוגיות ביחסי הגומלין בין התפתחות הטכנולוגית לביטחון הלאומי. בהמשך מנתחים המחברים את מאפייני המרחב הקיברנטי ודנים במשמעויות הנגזרות מכך לענייני הביטחון הלאומי. בחלק השלישי נסקר התחום המוכר כ"לוחמת מידע" והמחברים מתמקדים בתופעה החדשנית: לוחמת המחשבים במרחב הקיברנטי. בהמשך המאמר מוצגים כלי הנשק הקיברנטיים ושיטות...
מטרתו של מאמר זה לתת תמונה מאוזנת של תופעת לוחמת הסייבר. המחברת מדגימה כיצד ומדוע התפתחה לוחמת הסייבר מהתפיסה הצרה הנוגעת אך ורק לאינטראקציה צבאית, למשמעותה הרחבה, שנעשתה מנותקת ממלחמה במובנה הפשוט ומקיפה כמעט כל פעילות הנוגעת לשימוש אגרסיבי במחשבים. המחברת מציגה את ההבחנה בין צורות שונות של עימות סייבר, כדי להכין את הקרקע להערכת סיכונים מיושבת ושקולה. בהמשך היא מדגימה כיצד השיח על איומי הסייבר מתאפיין, ככל הנראה, בפחות מדי שינוי וביותר המשכיות מכפי שנוטים להודות כיום.
לאחרונה דווח כי השלטונות המצריים עצרו חמישה אנשים, ביניהם מוחמד עיד מוסלח חמד, מנהיגו של הארגון "אל-מוג'הידין אל-תכפירין". ארגון זה הוקם בראשית 2011, בעקבות טלטלת "כיכר תחריר", שהביאה לסילוקו מהשלטון של הנשיא חוסני מובארק, ולפירוק מנגנוני ביטחון הפנים רבי העוצמה. ובפיגוע בדרום ישראל ב-18 אוגוסט 2011. מעצר החשודים חשף את דבר קיום הארגון החדש, ואת מעורבותו בשורה ארוכה של פעולות טרור שמקורן בסיני – ובהן שבע התקפות על הצינור המוביל גז ממצרים לישראל ולירדן.
סיכום הרצאות שנישאו בכנס השנתי הרביעי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הרצאות הכנס התמקדו בעיצוב מדיניות ביטחון לישראל כמו גם בהשלכות האביב הערבי על ישראל וביטחונה.
במבט לאחור ניתן לקבוע כי הנסיגה מלבנון הייתה בסך הכול מהלך נכון, שעיצב מציאות טובה בהרבה מכל חלופה אחרת. מי שאינו חושב כך צריך לנתח את החלופה של הישארות במשך שנים רבות נוספות בלבנון, ובכלל זה את המחיר הביטחוני ואת המחיר הכלכלי של הישארות כזאת. המדדים להצלחה או אי־הצלחה של הנסיגה אינם אירועים מקומיים, גם אם הם קשים, אלא המציאות המתמשכת, וזו הייתה ועודנה טובה מכל האלטרנטיבות
מאמר זה בוחן את התכנון המבצעי־אופרטיבי במִפקדה של צה"ל בשלוש דרכים: הראשונה בוחנת כיצד פעל צה"ל לאורך השנים, תוך תיאור תהליך התפתחותו של התכנון המבצעי־אופרטיבי; השנייה מנתחת את עקרונות התכנון המבצעי ואת מגבלות המצב הקיים בצה"ל; השלישית מציגה מודל אפשרי שיישומו יכול לבטל חלק מהאנומליות הקיימות בצה"ל כיום. בשל קוצר היריעה מתמקד המאמר בנושא התכנון המבצעי להפעלת הכוח במטה הכללי. ראוי שמגבלות תהליכי התכנון לבניין הכוח יידונו במסגרת נפרדת.
מאמר זה מנתח את השינויים המרכזיים שחלו בזירה האסטרטגית, ובמיוחד עליית השפעתו של מרכיב הלגיטימציה על הפעלת הכוח הצבאי. לנוכח שינויים אלה נדרש צה"ל לגבש אסטרטגיה כוללת שתכוון באופן מתואם את בניין הכוח ואופן הפעלתו, בכדי להתאימם להתמודדות אפקטיבית עם האתגר המורכב הניצב בפניו.
האירועים בגבול הדרום (19- 20 באוגוסט 2011) החזירו את מערכת כיפת ברזל לדיון הציבורי. ברצף שנמשך כמה ימים, פגעו בישראל מעל 100 רקטות קסאם וגראד. רקטות אלו כוונו לבאר שבע, אשדוד, אשקלון, שדרות, קרית גת, גדרה, קרית מלאכי ולישובים הסמוכים. כנגד מטחים אלו פעלו שתי סוללות "כיפת ברזל" שנפרסו לאחרונה – האחת בבאר שבע, והשנייה באשקלון. סוללות אלו הצליחו ליירט בהצלחה כ-18 רקטות שנורו לעבר באר שבע ואשקלון. אך לצד הצלחה זו, שראשי מערכת הביטחון ואנשי התעשיות הביטחוניות יכולים להתברך בה, באה גם תחושת האכזבה. למרות המאמצים – כמה רקטות גרמו...
ב-14 באוגוסט 2011 הגיע רמטכ"ל צבא סין, הגנרל צ'ן בינג-דה, לביקור רשמי בארץ. אף שהביקור לא צפוי ליצור שינוי ממשי ביחסיהן הצבאיים של שתי המדינות, הוא מעורר תשומת לב רבה. ראשית, לא זו בלבד שזוהי הפעם הראשונה בה מבקר רמטכ"ל צבא סין בארץ, אלא שהביקור מצטייר כחלק ממהלך של התקרבות צבאית בין המדינות. במאי 2011 ביקר בארץ מפקד הצי הסיני, כחודש לאחר מכן נערך לראשונה מזה כעשור ביקור של שר ביטחון ישראלי בסין, ועתה מבקר בארץ הרמטכ"ל הסיני. נוסף על כך, המשברים הקשים ביחסי ישראל וסין בתחילת שנות ה-2000 הפכו את התחום הצבאי לנושא הרגיש...
בשבוע שעבר התרחשה התקפה נוספת על מסוף שאיבת הגז באזור אל-עריש בצפון סיני, החמישית במספר בחצי השנה האחרונה. על פי הדיווחים בעיתונות המצרית, חדרו ארבעה חמושים רעולי פנים לתוך מסוף הגז, פוצצו את התחנה ונמלטו על גבי רכבי שטח מבלי שזהותם נחשפה. הפיצוץ גרם נזקים כבדים לצינור הגז, חמורים אף מאלה שנגרמו לצינור בהתקפה שהתרחשה רק שבוע קודם לכן. למרות שאף ארגון לא נטל אחריות לסדרת הפיגועים, אשר בוצעו כולם במתווה דומה, גורמים שונים במצרים הפנו אצבע מאשימה כלפי ארגוני הטרור שמקורם ברצועת עזה– אל-תווחיד ואל-ג'יהאד וג'יש אל-אסלאם. ההתפתחויות...
בעשור האחרון נסוגה ישראל שתי נסיגות חד-צדדיות – מאזור הביטחון בלבנון (24 במאי 2000) ומרצועת עזה (אוגוסט 2005). שתי הנסיגות הללו היו משמעותיות יותר וטראומטיות יותר לחברה ולפוליטיקה הישראלית מקודמותיהן. התקופה שחלפה מאז בוצעו שתי הנסיגות הללו נותנת פרספקטיבה היסטורית כלשהי ומאפשרת עריכת מאזן ביניים באשר לתוצאותיהן ולתהליכים שהן חוללו, הן החיוביים והן השליליים. ממד הזמן מאפשר לראות דברים, שבלהט האירועים הדרמתיים קשה היה לראותם, להבינם ולעמוד על משמעויותיהם.
פעולת התמרון העיקרית של צה"ל הינה באופן מסורתי – חזיתית. פעולות בעומק שטח האויב הוקדשו תמיד למשימות מיוחדות, והשפעתן על משך הלחימה ותוצאותיה הייתה מוגבלת. לאור השתנותו של האיום, ראוי לשקול האם על צה"ל להמשיך ולמקד את התמרון שלו רק בחזית, או לבחון בניית יכולת לבצע תמרון משמעותי גם בעומק. מטבע הדברים, העברה של כוח תמרון משמעותי, הפעלתו ותִחזוקו בעומק, יחייבו התבססות על יכולות ימיות כפלטפורמה העיקרית. יכולות הסער האוויריות יהוו מרכיב תומך ומשלים להן.
