בספרו ישראל, ארצות הברית והמאבק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2010-2009 מגולל המחבר, זכי שלום, את הדרך הנפתלת והסבוכה בה צעד הנשיא אובמה במאמציו להביא להסדר ישראלי-פלסטיני בשנתיים הראשונות לכהונתו. בהסתמך על מקורות מידע מגוונים ועדויות של בכירים בממשל האמריקאי ובישראל, מתאר המחבר את קורות יחסי שתי המדינות, שעמדו בסימן משבר קשה ורווי מתח. המחבר מנתח את הסיבות והאילוצים שמנעו את קידום ההסדר, כפי שקיווה הנשיא אובמה.
בתקשורת הפומבית בין הצדדים בעלי העניין בים סין הדרומי ניתן ביטוי נרחב הן למסרים שנועדו הכלים הצבאיים להעביר, כלומר המחשת הנורמות השולטות והנחישות לקיימן, והן לניתוח הביטויים הקונקרטיים של הפעילות הצבאית. הכלים הצבאיים נועדו לגבות ולחזק את עמדות הצדדים וטיעוניהם בסוגיות המחלוקת, להמחיש נורמות ונחישות ולגדר את גבולות המיקוח, אולם הם אינם פטורים מניהול הסיכונים שמקורם ברמה הטקטית, והם מצווים להימנע מהדרדרות ומהסלמה. מפגשים בין כלי טיס וכלי שיט ישראליים לכלים של מעצמות אזוריות ועולמיות הפכו לשכיחים יותר בשנים האחרונות, והפעילות הצבאית...
הסיבה למחלוקת ולשבר פוטנציאלי בקרב הקהילה היהודית באמריקה היא היקף כמעט חסר תקדים של אתגרים, שהקהילה ניצבת מולם, וביניהם: א) אדישות ובורות לגבי ישראל, שבחלקם הם תוצאה של ירידה בכוחה של הזהות היהודית האמריקאית; ב) נטייה בקרב יהודים בצד השמאלי של המפה לראות את ישראל כמפרת זכויות אדם וכמדכאת את הפלסטינים; ג) נטייה של חלק מהיהודים בצד הימני של המפה לראות כל אי-הסכמה עם מדיניותה של ממשלת ישראל כאנטי-ישראלית ואפילו אנטישמית; ד) מה שנתפס כחוסר מוכנות של ממשלת ישראל לעשות ככל שביכולתה כדי למתן מחלוקות ומתחים בתוך הקהילה. העובדה שהרבנות...
"תכנית המל"טים" האמריקאית, שבמסגרתה משמשים מל"טים (מטוסים ללא טיס) לביצוע "סיכולים ממוקדים" של מי שנחשבים טרוריסטים או מעורבותם בטרור מוכחת, מעוררת באחרונה ביקורת חריפה. זאת, בעקבות תחקיר בעניין שפורסם באתר אינטרנט אמריקאי חדשותי ואשר חשף מסמכים רלוונטיים חסויים. עיקר הביקורת מתמקד באישור הסיכולים על ידי הנשיא בלי פיקוח וביקורת נוספים, וכן בשל העובדה שההחלטות הללו מתבססות על מידע, שאינו תמיד מדויק ומספק לצרכי ביצוע סיכול, שאכן יהיה "ממוקד". הסנאט ניסה להעביר את השליטה בתוכנית המל"טים מידיו...
אל מול האיומים הנשקפים לישראל מההסכם עם איראן, הן אלה הגרעיניים והן אלה הקונוונציונליים, על ישראל וארצות הברית להיערך במסגרת ביליטרלית של "הסכם המקביל". מכתבו של נשיא ארצות הברית לחבר הקונגרס הדמוקרטי ג'רולד נדלר, שבו הוא מפרט את רשימת הדרכים שבהן מתכוון הממשל לחזק את ישראל, מהווה בסיס טוב לדיון, אולם תכנו מחייב הרחבה והעמקה. ה'הסכם המקביל' יהווה מענה הולם לסיכונים הנובעים מההסכם בין איראן למעצמות ויקדם את האינטרסים החיוניים של ישראל ושל ארצות הברית במזרח התיכון. הסכם זה יתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים: במישור הגרעיני – על...
אם הנשיא יצליח, והווטו שיטיל על החלטת הקונגרס שלא לאשר את ההסכם יעמוד בעינו, אזי ההחלטה שיקבל ב'יום היישום' להסיר את הסנקציות שהוא עצמו הורה עליהן תיתפס כמתקבלת על הדעת, למרות שצפוי שחברי הקונגרס הרפובליקנים ימחו על כך. לעומת זאת, החלטה נשיאותית דומה להסיר סנקציות מכוח צווים נשיאותיים במצב שבו הקונגרס יצליח לבטל את הווטו הנשיאותי, צפויה לעורר ויכוח פוליטי וחוקתי עז שילווה בנקיטת מהלכים ומהלכי-נגד מצד הנשיא והקונגרס. אם הנשיא יתגבר על ניסיון הקונגרס לעקוף את הווטו שלו, אפשר שמשימתו תידחה על ידי רפובליקנים שינסו לאלץ את הקונגרס לאמץ...
במהלך 2014–2015 נראה היה שחל שינוי בעמדתו של ממשל אובמה לגבי תפיסת היעד הסופי הרצוי למשא ומתן עם איראן בנושא הגרעין. העמדה שדגלה בפירוק תכנית הגרעין של איראן הפכה לשאיפה להסתפק בניהול תכנית כזו. שרשרת הוויתורים שעשו שש המעצמות מול איראן במהלך השיחות בשנים אלו תאמו את היעד החדש. מכאן והלאה הפער בין עמדות ישראל לארצות הברית נעשה גלוי ומפורש. עם שינוי היעד, היה ברור שישראל לא תצטרף למסלול החדש. יתרה מכך, ככל שהפער בין שתי המדינות העמיק נראה היה שישראל וארצות הברית נמצאות במסלול התנגשות, אלא אם ישראל תסכים לשנות את יעדיה ותחזור בה מעמדתה...
מיד לאחר החתימה על הסכם הגרעין ('תכנית הפעולה המשותפת') בין מעצמות העולם לאיראן ב-14 ביולי, מיהרה רוסיה לפנות לארצות הברית בקריאה לעצור את פריסות מערכות ההגנה מטילים של נאט"ו באירופה, בטענה שאיראן אינה מהווה עוד איום גרעיני על מדינות הברית. עם זאת, למרות שבטווח הקצר ההסכם צפוי לעכב את היכולת האיראנית לפרוץ להשגת נשק גרעיני ולהעמיד אותה על פרק זמן של כשנה, הוא אינו מביא להתפרקות איראן מתשתית הגרעין שלה. נאט"ו יכולה לפיכך לטעון שאין סיבה לצמצם את היקף תכנית ההגנה מטילים שלה. ואמנם, כאשר יוסר האמברגו של מועצת הביטחון של...
כיום חלק הארי של המפלגה הרפובליקנית נצמד לקו נצי בנושא מדיניות החוץ ומפגין התנגדות גורפת לעסקה עם איראן. במחנה הדמוקרטי, הקרע בתוך המפלגה סביב שאלת עסקת הגרעין עדיין לא הגיע למרכז במת הדיונים. בשלב מסוים בשנה הבאה, עשויה הילרי קלינטון להידרש להכריע כיצד לאזן בין התומכים במחנה הדמוקרטי בהסכם (וביניהם נשיא דמוקרטי מכהן), לבין המתנגדים לו וביניהם דמוקרטים פרו-ישראלים. כיצד תחליט קלינטון ומה יהיו השלכות החלטתה על התמיכה הדו-מפלגתית המתמשכת בישראל? בשלב זה קלינטון יכולה להתחמק מהכרעה. ככל שהקמפיין יתקדם, אלה יהיו הסוגיות שראוי לעקוב...
ב-5 באוגוסט 2015 נשא הנשיא ברק אובמה נאום תקיף במיוחד, שבו מתח ביקורת על עמדתה של ישראל בסוגיית הסכם הגרעין עם איראן. אמנם, דבריו של הנשיא היו תקיפים במיוחד, אולם תוכן הדברים לא היה חדש. התבטאויותיהם של ראשי הממשל האמריקאי, ובעיקר אלה של הנשיא ומזכיר המדינה ג'ון קרי, מאפשרות לבחון את הטיעונים שבאמצעותם מבקש הממשל לשכנע את הקונגרס ואת דעת הקהל בארצות הברית לתמוך בהסכם הגרעין. מאמר זה סוקר את עמדות הממשל השונות בהיבטים השונים של הסכם הגרעין ויתרונותיו.
הסכם וינה בין איראן למעצמות נועד למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, גם אם הוא מצמצם את הסיכוי לכך במהלך העשור הקרוב, אין הוא מבטל לחלוטין את האפשרות שאיראן תגיע לפצצה ואף מהווה נתיב חלופי בדרכה לפצצה ולכן מגביר את הסיכוי, שכך יקרה בעשור השני להסכם. לתקיפת תכנית הגרעין האיראנית תידרשנה ראיות חד-משמעיות להפרות איראניות וכן לגיטימציה בינלאומית רחבה. הזמן הנדרש לשני אלה לא יעמוד בהכרח לרשות הממשל האמריקאי, אם יבקש לעצור את איראן בעת שזו תבחר "לדלג" לפצצה. נוכח אפשרות מאיימת זו, על ארצות הברית לפתח מענה הולם. ראשית, עליה לשקם את...
התקיפות האוויריות של חיל האוויר הטורקי בצפון סוריה, שהחלו ב 24 ביולי, וכן הכוונה להקים אזור ללא טיסה בצפון-מערב סוריה זכו להד תקשורתי נרחב. זאת על רקע העובדה כי שותפותיה של טורקיה לקואליציה, ובראשן ארצות הברית, לא היו מרוצות עד כה מתרומתה למאבק שהן מנהלות ומכך שבמובנים רבים, הגבול בין טורקיה לסוריה היה פרוץ למעבר מתנדבים המצטרפים ל'מדינה האסלאמית'. הטורקים ריככו את עמדתם שלפיה צריך לחשוב על אסטרטגיה כוללת להפלת אסד, לפני הרחבתו של שיתוף הפעולה עם האמריקאים. האמריקאים מצדם תומכים בקו הטורקי, שלפיו המחתרת הכורדית, הפועלת בתוך טורקיה...