כיום חלק הארי של המפלגה הרפובליקנית נצמד לקו נצי בנושא מדיניות החוץ ומפגין התנגדות גורפת לעסקה עם איראן. במחנה הדמוקרטי, הקרע בתוך המפלגה סביב שאלת עסקת הגרעין עדיין לא הגיע למרכז במת הדיונים. בשלב מסוים בשנה הבאה, עשויה הילרי קלינטון להידרש להכריע כיצד לאזן בין התומכים במחנה הדמוקרטי בהסכם (וביניהם נשיא דמוקרטי מכהן), לבין המתנגדים לו וביניהם דמוקרטים פרו-ישראלים. כיצד תחליט קלינטון ומה יהיו השלכות החלטתה על התמיכה הדו-מפלגתית המתמשכת בישראל? בשלב זה קלינטון יכולה להתחמק מהכרעה. ככל שהקמפיין יתקדם, אלה יהיו הסוגיות שראוי לעקוב...
ב-5 באוגוסט 2015 נשא הנשיא ברק אובמה נאום תקיף במיוחד, שבו מתח ביקורת על עמדתה של ישראל בסוגיית הסכם הגרעין עם איראן. אמנם, דבריו של הנשיא היו תקיפים במיוחד, אולם תוכן הדברים לא היה חדש. התבטאויותיהם של ראשי הממשל האמריקאי, ובעיקר אלה של הנשיא ומזכיר המדינה ג'ון קרי, מאפשרות לבחון את הטיעונים שבאמצעותם מבקש הממשל לשכנע את הקונגרס ואת דעת הקהל בארצות הברית לתמוך בהסכם הגרעין. מאמר זה סוקר את עמדות הממשל השונות בהיבטים השונים של הסכם הגרעין ויתרונותיו.
הסכם וינה בין איראן למעצמות נועד למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, גם אם הוא מצמצם את הסיכוי לכך במהלך העשור הקרוב, אין הוא מבטל לחלוטין את האפשרות שאיראן תגיע לפצצה ואף מהווה נתיב חלופי בדרכה לפצצה ולכן מגביר את הסיכוי, שכך יקרה בעשור השני להסכם. לתקיפת תכנית הגרעין האיראנית תידרשנה ראיות חד-משמעיות להפרות איראניות וכן לגיטימציה בינלאומית רחבה. הזמן הנדרש לשני אלה לא יעמוד בהכרח לרשות הממשל האמריקאי, אם יבקש לעצור את איראן בעת שזו תבחר "לדלג" לפצצה. נוכח אפשרות מאיימת זו, על ארצות הברית לפתח מענה הולם. ראשית, עליה לשקם את...
התקיפות האוויריות של חיל האוויר הטורקי בצפון סוריה, שהחלו ב 24 ביולי, וכן הכוונה להקים אזור ללא טיסה בצפון-מערב סוריה זכו להד תקשורתי נרחב. זאת על רקע העובדה כי שותפותיה של טורקיה לקואליציה, ובראשן ארצות הברית, לא היו מרוצות עד כה מתרומתה למאבק שהן מנהלות ומכך שבמובנים רבים, הגבול בין טורקיה לסוריה היה פרוץ למעבר מתנדבים המצטרפים ל'מדינה האסלאמית'. הטורקים ריככו את עמדתם שלפיה צריך לחשוב על אסטרטגיה כוללת להפלת אסד, לפני הרחבתו של שיתוף הפעולה עם האמריקאים. האמריקאים מצדם תומכים בקו הטורקי, שלפיו המחתרת הכורדית, הפועלת בתוך טורקיה...
הסכם הגרעין שנחתם ב-14 ביולי 2015 בווינה, בין איראן למדינות ה-P-5+1 (ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה), מוגדר בעיני מבקריו ותומכיו כאחד כאירוע היסטורי. קובץ זה מאגד תובנות מאת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לגבי היבטים שונים של ההסכם והשלכותיו האסטרטגיות על ישראל, הביטחון האזורי במזרח התיכון והמערכת הגלובלית. התשובות הממוקדות שניסחו החוקרים לשאלות שהופנו אליהם בהקשר זה מציגים יחדיו ניתוח ראשוני, אך מקיף ורב-ממדי, של "הסכם וינה". קובץ זה נועד להוות תשתית לדיון סדור ומושכל על אודות משמעויותיו המורכבות של...
מעבר למשמעויות הישירות הנוגעות לסוגיית הגרעין, ההסכם שנחתם בין איראן למעצמות בנושא זה מייצר שורה של בעיות ואתגרים משמעותיים ומרחיקי לכת בעבור ישראל. שיבואו לידי ביטוי בעיקר בזירות הפלסטינית והסורית, בזירת הדה-לגיטימציה, ובמישור הקשרים המיוחדים עם ארצות הברית – מעמדה מול הממשל ובקרב הציבור האמריקאי. ההתמודדות הישראלית עם האתגרים האסטרטגיים הלא-גרעיניים, שהוחרפו כתוצאה מהחתימה על הסכם הגרעין עם איראן, אמורה להיות מושתתת על "ריפוי" היחסים המיוחדים שבין ישראל לארצות הברית. לכן, פרט לצורך לגבש עם הממשל האמריקאי הבנות לגבי תגובה...
הסכם הגרעין אליו הגיעו המעצמות עם איראן הוא חדשות לא רצויות מבחינת ריאד שכן פירוש ההסכם הוא שטהראן קיבלה הכרה בינלאומית כמדינת סף גרעינית. ערב הסעודית רואה בהתפתחות רבת-משמעות זו עדות להתעצמות של איראן – יריבתה האידיאולוגית והגאו-אסטרטגית המרכזית – על חשבונה. נוכח התפתחות זו היא תבקש להציב מענה, ולו חלקי, לאיום האיראני – ערבויות ביטחון אמריקאיות. קידום אזור נקי מנשק גרעיני גם הוא אפשרות שנבחנת בריאד. פיתוח תכנית גרעין שבמרכזה יכולת העשרת אורניום היא אופציה לטווח ארוך, בשל היעדר תשתית ידע ומתקנים מתאימים בממלכה. ההסכם עם איראן מעניק...
"הסכם וינה" (JCPOA), שהושג בשבוע שעבר בין המעצמות לאיראן בנושא הגרעין בעייתי מאוד, שכן גלומים בו סיכונים רבים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בנקודת הזמן הנוכחית רבים הסיכויים שההסכם יאושר ופרטיו המעשיים ייצאו מן הכוח אל הפועל, ונראה שאין לישראל יכולת ממשית להשפיע על תוכנו. חובה על ארצות הברית וישראל להיערך לתרחישים הבעייתיים שפורטו לעיל. על ישראל להגיע להבנות עם ארצות הברית לגבי ההתמודדות המשותפת והמתואמת עם מכלול הסיכונים הנובעים מן ההסכם. הסכמות והבנות אלו צריכות לכלול את התחומים הבאים: שיתוף פעולה מודיעיני לפיצוי על...
סוגיית הגרעין האיראני, מטרידה ככל שתהיה, הינה רק אחת מן הסכנות מולן ניצבת ישראל בטווח הארוך. הצהרותיו הפומביות של הנשיא אובמה לאחר ההכרזה על ה-JCPA בוינה ב-14 ביולי 2015, מצביעות על נכונות לפתוח בדיון רציני ביותר עם ממשלת ישראל על השלכותיו של ההסכם על ביטחונה של ישראל. דיאלוג זה חיוני עבור ישראל, ואין להגבילו להיבטים הצבאיים של תכנית הגרעין האיראנית וליתרונה הצבאי האיכותי של ישראל בלבד. האיומים האזוריים ראויים להימצא בראש סדר היום במסגרת דיאלוג מועיל יותר ועוקצני פחות, כזה המבוסס על רמה גבוהה יותר של אמון. דיפלומטיה מתוחכמת תאפשר...
הבחירה במנגנון לפתרון המחלוקות, היא מרשימה. המעצמות גייסו את הדיפלומטים ואת עורכי הדין הטובים ביותר, כדי לעסוק בשיחות הגרעין עם איראן. אלה יודעים בוודאות, כי הם יכולים לבחור במנגנון בוררות לצורך התדיינות במקרה של חילוקי דעות ואי הסכמות בעתיד. במקום זאת הם בחרו במנגנון מדיני – שנועד להותיר את ההחלטה בידיהן של ממשלות, במקום להעבירה לבוררים בלתי-תלויים. יש שיטענו, כי איראן לא הייתה נותנת את הסכמתה להליך של בוררות. אחרים יטענו, כי יש להטיל את האשם על המעצמות, שכן לפחות חלקן מעוניינות להותיר בידיהן את השליטה על הטלתן המחודשת של הסנקציות....
הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל האמריקני והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו גם סימן מבשר רעות נוסף לגבי תוצאותיו של המשא ומתן
הרצון של ממשל הנשיא אובמה להגיע להסכם עם איראן בסוגיית הגרעין (לצד הצורך שחש הממשל להשיב על הביקורת שנשמעה נגדו בגין הבנות לוזאן), מובילים אותו לחדד את הרטוריקה, המבטלת למעשה את תקפותה של האופציה הצבאית מול איראן. עמדה זאת של הממשל האמריקאי מחייבת הצבת עמדה חלופית בהירה, המתבססת על אמינותה של האופציה הצבאית – שביכולתה להסיג את תכנית הגרעין האיראנית שנים רבות לאחור כפי שטענו בכירים בצבא ארצות הברית. הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו...
