מחקר זה מציג את תוצאות סקר דעת קהל משנת 2012 שעניינו דעות הציבור היהודי בישראל בנושאי ביטחון לאומי. הסקר הזה הוא ה-27 במספר בסדרת הסקרים שביצע המכון במסגרת פרויקט דעת קהל וביטחון לאומי. הסקר משווה את ממצאי השנה האחרונה עם ממצאים של שנים קודמות – בעיקר אלה שמשנת 2006 ובכך מצביע על מגמות מרכזיות ועל התפתחות דעת הקהל בנושאים השונים הנבדקים. המצא העיקרי של סקר זה הוא כי המרכז הפוליטי בישראל ממשיך להוביל את דעת הקהל בישראל. המחברים מדגישים את העובדה כי דעת הקהל בישראל נותרה גמישה דיה כדי לתמוך ולאשר צעדים אמיצים והחלטות של ממשלה...
מאמרים שפורסמו לאחרונה בארץ ובעולם העלו ספקות ביחס למספר הרקטות שיירטה "כיפת ברזל" במהלך מבצע "עמוד ענן". ראובן פדהצור עסק בנושא במאמרו ב"הארץ". המקור למאמרים אלה הוא מחקר של מומחה ידוע ב-MIT, פרופ' תיאודור פוסטול, יחד עם חוקר ישראלי, ד"ר מרדכי שפר, ועוד מהנדס עלום שם מחברת רייתאון. טענות המחברים, על פניהן, חריפות. כיפת ברזל, לדבריהם, לא הצליחה ליירט אלא חמישה אחוזים מכלל הרקטות שנורו לעבר ישראל במהלך מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012. הטענה המרכזית של המחברים היא כי "כיפת ברזל" אינה...
בניגוד לטענות המקובלות שאין לשר הנכנס אפילו יום אחד להתכונן לתפקידו, לרשות שר הביטחון החדש רא"ל במילואים משה (בוגי) יעלון כן יעמדו מאה ימי חסד וחשוב שיקדיש אותם ללמידה מעמיקה של האתגרים המשמעותיים, חלקם קיומיים, עימם יתמודד כשר הביטחון. שר הביטחון החדש מכיר בחשיבותה של הלמידה המתמדת. כחבר במטכ"ל שלו הייתי שותף ל"פורום החשיבה" השבועי שלו, פורום קטן ואינטימי שאפשר לרמטכ"ל בירור מעמיק, רב ממדי ועשיר בזוויות ראיה. במשרד הביטחון מחכות להכרעת השר החדש עשרות סוגיות חשובות. רבים ינסו לקדם את עניינם, להביאו לדיון...
מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל, ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לקויה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר) מעצם יכולת היירוט. פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשייה הביטחונית, שיניע אותה קדימה וישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב: מסר של נחישות להתגונן ומסר...
ביקורו של הנשיא אובמה בישראל, יחד עם כינון הממשלה החדשה, מהווים הזדמנות לגבש אסטרטגיה משותפת לארצות הברית ולישראל אל מול אתגרי המזרח התיכון. ארצות הברית וישראל בוחנות בדאגה את המגמות האזוריות העיקריות – איראן דבקה בדרכה להשגת יכולת גרעין צבאית; בסוריה נמשך המאבק בין משטר אסד לכוחות האופוזיציה ללא הכרעה, עם חשש לזליגת נשק אסטרטגי לידי גורמים קיצוניים; לא חלה כל התקדמות חיובית בסוגיה הפלסטינית; לא נמצא פתרון ל-'משבר הכבוד' בין ישראל לתורכיה; האסלאם הפוליטי ממשיך להתחזק והאחים המוסלמים העמיקו את שליטתם ואחיזתם במצרים.
על פי מקורות זרים ישראל תקפה, לפני כשבועיים, מטרות בשטח סוריה. לדברי מקורות אלה, נתקפה שיירה של טילי נ"מ מדגם SA-17 שהייתה בדרכה מסוריה ללבנון. מאמר זה בוחן שתי שאלות: האחת – בהנחה שאכן נתקפה שיירת נשק בדרכה מסוריה ללבנון – אילו עוד סוגי נשק יכולה סוריה להעביר ללבנון, ומה השלכות האפשריות של העברות אלו על ישראל. השאלה השנייה – מהן הסיבות האפשריות להעברת נשק זה ללבנון דווקא כעת.
לדו"ח חשיבות רבה לחיזוק תדמיתה של מדינת ישראל בעולם, וצעד משמעותי בהסרת הספקות בקרב הקהילה הבינלאומית בנוגע ליכולותיה ואמינותה של מערכת המשפט הישראלית לחקור תלונות וטענות להפרות של דיני הלחימה. בנוסף לכך וכפי שצוין לעיל, דן הדו"ח בשאלה בינלאומית חוצה גבולות, ומִשְכך כוחו יפה גם כלפי הערכתן של מערכות משפט של מדינות זרות. החותם המשפטי, שניתן בדו"ח זה למערכות המשפט הצבאיות, אינו מוגבל רק למנגנוניה הספציפיים של מדינת ישראל, אלא מעניק נפקות משפטית לסטנדרט הבדיקה והחקירה בדבר הפרות של דיני המלחמה לכלל מערכות המשפט הצבאיות...
על פי מקורות זרים ישראל פעלה כנגד שיירה שעמדה להעביר נשק מתקדם – כנראה מערכות טילי קרקע-אוויר מסוג SA-17 – מסוריה ללבנון. תקיפה זאת מעלה כמה סוגיות חשובות, הן ברמה העקרונית של תפישת הביטחון הלאומי הישראלית והן בהקשר הנקודתי של הערכת המצב מול המתרחש בסוריה ולבנון בעת הנוכחית.
בין פרקי הספר: ארצות הברית במזרח התיכון, עודד ערן; איראן והקהילה הבינלאומית 2012, אמילי לנדאו ושמעון שטיין; לקראת מזרח תיכון גרעיני? יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס; תהפוכות פנים־ארציות ושינויים במאזן האסטרטגי האזורי, מרק הלר; "האביב הערבי" — לקחי התערבות צבאית חיצונית באזור, שלמה ברום; ישראל והמבוי המדיני הסתום — לקראת חשיבה מחודשת, ענת קורץ ואודי דקל; ראה להלן את רשימת המאמרים המלאה
קובץ מאמרים: היבטים אסטרטגיים, גיורא איילנד; מאזן שני הצדדים, אפרים קם; ההרתעה הישראלית – מטרה שהושגה?, אבנר גולוב; החזית האזרחית – ללמוד מהצלחות, מאיר אלרן; כיפת ברזל – מלכת המערכה, יפתח שפיר; ארצות הברית והמזרח התיכון, עודד ערן; השינויים במשטר המצרי והמערכה בעזה, אודי דקל; הרשתות החברתיות: הלכי רוח במצרים, אורית פרלוב; איראן – מעורבות מרחוק, אמילי לנדאו; בין חמאס, הרשות הפלסטינית וישראל, ענת קורץ; האם צפויים שינויים ביחסי ישראל- עזה?, יורם שוייצר; החזית התקשורתית – מאמץ שצלח, אוואן אלתרמן. בפרק הסיכום מציג עמוס ידלין שנים עשר...
המאמר יסקור את עלייתה ההדרגתית של הודו לכדי מעצמה והתפתחות העניין שלה ב"שכונתה המורחבת", תוך התמקדות בחלק המערבי של אותה "שכונה". עיקר האזור המדובר כולל בראש ובראשונה את המרחב הימי שממערב להודו ועד מצר הורמוז בצפון ומפרץ עדן/קרן אפריקה בדרום. כמו כן, אזור זה כולל בתוכו את המפרץ הפרסי ואת אזור הים האדום וחופי מזרח אפריקה. המאמר יסביר את מושגי הקרנת העוצמה, עוצמה ימית, וצי מים כחולים תוך סקירת התפתחות הצי ההודי ופוטנציאל השימוש בו ממערב להודו. לבסוף, נבחן את הפוטנציאל המתפתח עבור ישראל לאור מגמות אלו
חוסר ההכרעה הצבאית השפיע לרעה על תדמיתה של ישראל כבלתי ניתנת להכנעה בעיני העולם הערבי והמערב; הוא גם הציף כשלים רבים בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל בכל הקשור להצבת יעדים וניהול ציפיות, הן בפן האזרחי והן בפן הצבאי. עם התפזרות עשן הקרב של אוגוסט 2006 , אכן השתנתה בהדרגה תפישת המבצע, ועמה הדעה הרווחת בישראל, והתקרבה יותר להערכות המקצועיות והאופטימיות שהושמעו בזמנן. למעשה, כבר בתחילת 2008 החל ויכוח חדש לצבור תאוצה סביב השאלה "האם באמת הפסדנו במלחמה, או אולי לא".
