מאמר זה דן במדיניות הביטחון של קוריאה הדרומית ובקשריה האסטרטגים עם ארצות הברית. המאמר מנתח את המדיניות של סיאול בנושא פיקוד בעת מלחמה כפי שבאה לידי ביטוי לאורך השנים, ואת מורכבות הגורמים החיצוניים והפנימיים שהשפיעו על מדיניות קוריאה הדרומית בסוגיה זו. המאמר מתאר מדוע וכיצד התעכבה העברת הפיקוד בזמן מלחמה, במשך שנים כה רבות, ודן בתפקידם של נשיאת דרום קוריאה רו-מו־היון, של כוחות הצבא ושל התקשורת בקוריאה הדרומית בנושא, וכן בהשפעתה של קוריאה הצפונית על התהליך.
במאמר זה נבחנות הגישות התיאורטיות העיקריות, הרווחות בנוגע לתהליכי קבלת החלטות, ולאורן נסקרים מודלים מעשיים והתאמתם למסגרת הצבאית. המאמר דן גם ביתרונות ובחסרונות היחסיים של כול מודל ומשווה ביניהם, ובסופו נכללת המלצה על אופן יישומו של מודל משולב, המתאים לתהליך קבלת ההחלטות הצבאי. הטענה המרכזית היא שכל אחת מהגישות היישומיות מציעה מערכת מושגים משלה (שפה) לשם השגת התוצרים המרכזיים של תהליך קבלת ההחלטות. שפות שונות אלו מטשטשות את ההבדלים האמיתיים בין הגישות, והופכות את הדיון לוויכוח שאינו עוסק במהות. כמו כן, לעיתים קיימת נטייה בכל אחת...
המכון למחקרי ביטחון לאומי מקיים מאז שנת 2010 סדרה של מפגשים של חוקרים מהמכון ומחוצה לו, המנסים לבחון בצורה מעמיקה, במתודולוגיה מדעית ומקצועית, את הסוגיות התלויות ועומדות בשדה המורכב של יחסי מגזרים שונים בחברה עם מערכת הביטחון בישראל. מטרת הסדנה היא להעשיר את השיח המחקרי בתחום חיוני זה, לבנות תשתית של ידע והבנות שתאפשר גיבוש של המלצות לפעולה בצה"ל ובממשלה, ולתרום במקביל גם לשיח הציבורי בקרב המתעניינים בנושאים אלה. החל משנת 2013 חוברים יחדיו לצורך קידום הסדנה המכון למחקרי ביטחון לאומי ואגודת חוקרי צבא–חברה בישראל, ומקיימים השנה את...
הלחימה באזורים צפופי אוכלוסייה תהיה, על־פי ההערכות הקיימות, לחם חוקו של צה"ל בעתיד הנראה לעין. במאמר הזה אתמקד בשלוש נקודות: הראשונה — הִשתנות האיום על מדינת ישראל; השנייה – עיקרי המענה הצבאי הנדרש לנוכח הִשתנות האיום; השלישית — המרכיבים בשיטת הפעולה המתחייבת בעימות מהסוג הזה.
השאלות האתיות בדבר המלחמה נחלקות בדרך כלל לשלוש משפחות שונות: • מתי ראוי לפתוח במלחמה? • מה ראוי לעשות במהלך הלחימה? • מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום? במדינה דמוקרטית, השאלה מתי ראוי לפתוח במלחמה היא ברמת הממשלה מכיוון שהיא המחליטה על פעילות הנוגעת ליחסים שבין המדינות והישויות הפוליטיות האחרות, ויש לה משמעות מבחינת ההגנה של המדינה, על אזרחיה ובכלל זה לוחמיה. גם השאלה מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום, היא ברמת הממשלה מכיוון שלכל צעד לקראת הסדר בין הצדדים יש משמעות מדינית, ליחסי החוץ, ומשמעות...
ישראל נתונה למתקפות שיגורי רקטות זה שנים רבות. זכורה, בין היתר, מלחמת לבנון השנייה ב-2006, שבמהלכה ספגה ישראל מעל 4000 רקטות תוך חודש אחד, והירי המתמשך מרצועת עזה בעשור האחרון. מאמר זה מתמקד במערכת "כיפת ברזל" ובוחן את לקחי פריסת המערכת, ומעריך מחדש את ההחלטה על הצטיידות במערכת, וכן בוחן השלכות עתידיות מפריסת מערכת זו ומערכות נוספות הצפויות להיכנס לשירות בקרוב.
שירות נשים בצה"ל עבר תמורות במהלך השנים על רקע השינוי שחל במעמדן של הנשים בחברה הישראלית בכללותה. המגמה הכללית השוררת כיום בצה"ל היא לקדם שירות משמעותי יותר של נשים ולהנחיל יחס מכבד לנשים בצה"ל. עם זאת המלאכה עדיין רבה.ב– 2007 בחנה לעומק ועדה בראשות ראש אכ"א אלוף (מיל') יהודה שגב (להלן: ועדת שגב) את הסוגיה שירות נשים בצה"ל וקבעה סדרת המלצות לקידום שירות הנשים. העיקרון המנחה שקבעה הוועדה הוא המרת הרעיון של שירות על בסיס מגדרי בעיקרון של "האדם הנכון במקום הנכון" (דוח שגב, 2007) : רוב המלצות הוועדה טרם...
במדינת ישראל יש נטייה להפוך כל דבר לעניין ביטחוני. בשעה שמעוניינים לנטרל משהו הקלף הביטחוני נשלף מיד. ואולם באופן מפתיע בסוגיית ההגירה ההיבט הביטחוני הוא משני בלבד. אמנם יש פוטנציאל של פגיעה בביטחון בעצם השהות של מי שנכנסים למדינה מבחוץ ואינם מחויבים לה ולביטחונה ולשגשוגה ולכל הדברים שאזרחי המדינה מחויבים אליהם. אנשים אלה עלולים לשמש מאגר נוח לגיוס לפעילות עוינת, בעיקר לטרור, אך ייתכנו גם דברים אחרים כמו איסוף מודיעין. לא בכדי עד היום לא שמע הציבור על פעילות טרור שעשתה האוכלוסייה הזאת של המהגרים הבלתי חוקיים למיניהם, לא כולל...
הניתוח שמובא להלן מציג אחד מכמה תרחישים אפשריים במסגרת קבלת החלטות עתידית של ישראל וארצות הברית בעניין תכנית הגרעין של איראן. לנוכח טווח האפשרויות הזמינות האחרות, הפעלת כוח צבאי נגד תכנית הגרעין אמור להיות מוצא אחרון בלבד. עם זאת, האופציה הצבאית חייבת להישאר אמינה ומוכנה לשימוש בעת הצורך. התרחיש המובא כאן לדוגמה, נועד אך ורק על מנת לעודד ולהעשיר דיון נוסף בדבר ההשלכות האפשריות שיש לחלופות התקיפה השונות.מתעוררת השאלה – במידה שפעולה כזו אכן תהפוך להכרחית – איזו מדינה תשגר את המתקפה, ארצות הברית או ישראל? כדי לענות על כך ועל סוגיות מפתח...
פחות משבוע חלף מאז התקיפות באזור דמשק, שעל-פי מקורות אמריקאיים, פגעו בטילי קרקע-קרקע מתקדמים מדגם "פתח 110", שהיו בדרכם מאיראן לחזבאללה בלבנון. אחרי ששקע האבק ונראה שהאירוע הוכל ניתן להצביע על מסקנות ראשוניות, אם כי בהחלט יתכן כי אנו עדיין בעיצומו של משבר רחב יותר גם בהיבטים של הסיכוי לתגובה מאוחרת ובמיוחד אל מול ההיתכנות להמשך חציית הקווים האדומים ותקיפות נוספות, העשויים להוביל להסלמה בזירה הצפונית. מאמר זה מניח, על פי פרסומים זרים, שהתקיפה בדמשק הייתה ישראלית.
אולם כל הצדדים מחמיצים את העובדה שמבנה תחום הסייבר מונע אסטרטגיה ש"תופסת טרמפ" על נורמות קונוונציונליות של מלחמה. נורמות אלה אפקטיביות בשל היכולת להבחין בין המגזר האזרחי למגזר הצבאי. לא ניתן ליישם הבחנה כזו בתחום הסייבר, בהיותו מאופיין במיזוג המשתתפים, המתקנים והיעדים לכדי ישות אחת, המשלבת באופן חסר-תקנה בין מוסדות אזרחיים לצבאיים. הסבר חשוב זה חסר ביחס לשאלה, מדוע מאמץ כלל-עולמי לשפר ולהבהיר נורמות סייבר נותר בלתי-מאוזן ובלתי-הולם. הוויכוח סביב החלה או אי-החלה של הדין הבינלאומי בכל הנוגע למלחמת סייבר וסביב הצורך באמנת...
דוקטרינה אתית של לחימה בטרור היא מערכת עקרונות המבטאים תפיסה סדורה בדבר הדרכים הראויות לניהול הלחימה בטרור. דוקטרינה כזו מתווכת בין הערכים המופשטים בסגנון "רוח צה"ל", האמורים להדריך את ההתנהגות של אנשי הצבא בכל הנסיבות של פעילותם, לבין הנהלים, הוראות הפתיחה באש והפקודות, האמורים להדריך את ההתנהגות של אנשי הצבא בנסיבות של לחימה מסוג מסוים, בזמן מסוים, במקום מסוים. במאמר זה נבהיר כמה היבטים של הדוקטרינה האתית של הלחימה בטרור, כפי שהצגנו אותה במאמרינו, נגיב על טענות אחדות שהועלו נגדה ונצביע על מספר עדכונים שלה, בעיקר...
