כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

בחירתו של טראמפ לנשיאות עשויה להתברר כהזדמנות אסטרטגית עבור ישראל להידוק היחסים עם הממשל האמריקני ולהידוק והעמקת התיאום עמו בכל הנוגע לאינטרסים אסטרטגיים חיוניים של ישראל. עם זאת, נכון יהיה מבחינת ישראל לנהוג במידת הזהירות והצניעות ולהבטיח שלצד מאמץ למצות הזדמנות זו, לא ייפגעו האינטרסים החיוניים שלה בשלוש זירות חשובות, המושפעות באופן ישיר מבחירת טראמפ לנשיא: הזירה הפלסטינית, הזירה הפנימית-ישראלית, הזירה הפוליטית האמריקנית. ישראל מוצאת עצמה בנסיבות מורכבות. לצד הזדמנות אסטרטגית לשיפור מערכת היחסים עם ארצות הברית עלולים התלהבות והזדהות...

טראמפ הציג עמדות בדלניות, וכן הצהיר על כוונות להחליש את המחויבות האמריקאית לנאט"ו ולשתף פעולה עם רוסיה. מתחים אלו, שעדיין לא ברור כיצד יגשר עליהם הממשל החדש, מקשים לזהות את מדיניות החוץ שלו בזירה הגלובלית בכלל ובמזרח התיכון בפרט. קשה להגדיר את עמדתו המדויקת של הנשיא הנבחר טראמפ כלפי ישראל. במהלך מסע הבחירות הוא התחייב לעמדות פרו-ישראליות, שערבו לאוזניים בירושלים, אך מצד שני הוא התבטא באופן בעייתי ומעורר שאלות בנושא סיוע חוץ לבעלי בריתה של ארצות הברית וכן הכריז כי יהיה ניטרלי לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הבנות בשישה נושאים יהיו...

מבין שלושה העימותים הטלוויזיוניים שהתקיימו בין הילארי קלינטון לדונלד טרמפ, העימות השני, ב-9 באוקטובר 2016 התמקד, מעבר להטחת האשמות הדדית, בסוגיות שנוגעות למדיניות החוץ של ארצות הברית, ובראשן – סוריה. יורשו של הנשיא אובמה יסתפק ברשימת יעדים העשויה לכלול: מניעת תפוצה גרעינית באזור ומן האזור; מניעת יצוא הטרור הרדיקל-אסלאמי; סיוע למשטרים באזור המוגדרים ידידותיים במטרה להכשירם להתקיים בכוחות עצמם; השתתפות בניסיונות לעצב ולייצב יחידות מדינתיות בחלקים של האזור; השתתפות במאמץ בינלאומי במתן פתרונות לבעיית הפליטים. זו רשימת יעדים שתואמת את...

ב-3 באוקטובר 2016 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית על הקפאת השיחות עם מוסקבה להשגת הפסקת אש בסוריה וביטול המרכז לתאום מבצעי כנגד 'המדינה האסלאמית' וגורמי אל-קאעדה. ברקע הדברים, קריסתה הסופית של הפסקת האש בסוריה, שהחלה ב-12 בספטמבר על פי הסכם אמריקאי-רוסי, ובעקבותיה הפצצות כבדות ביותר על ידי חילות האוויר הסורי והרוסי על חלב. בדבריהם של נשיא ארצות הברית ומזכיר המדינה (בעצרת האו"ם ובמועצת הביטחון, בהתאמה) טמונים ההסברים לאי-הצלחת מאמציהם המדיניים וכן מוזכרים כיווני פעולה חלופיים. דבריהם מצביעים על הפערים בין תפיסת הממשל האמריקאי...

בהצהרת דובר הבית הלבן מ-24 באוגוסט 2016 נאמר באופן נחרץ, כי: "עתה כבר לא ניתן להכחיש, כי המשטר הסורי חזר והפעיל כלור תעשייתי כנשק נגד עמו, תוך הפרת אמנת האו"ם לנשק כימי והחלטת מועצת הביטחון 2118". למרות הפרות אלה, והכרתו הפומבית והרשמית בהן, ממשיך ממשל אובמה להימנע מאכיפה כנגד משטר אסד או מפעולה ישירה כנגדו, משיקולי מדיניות והרצון להגביל את מידת המעורבות הצבאית של ארצות הברית במלחמת האזרחים בסוריה. להמשך מדיניות זו השלכות שליליות על מעמד ארצות הברית ועל יכולת השפעתה בסוריה, על יכולתה לאכוף על משטר אסד לקיים הסכמים כולל...

בסוף יולי 2016 וסמוך לפתיחת ועידת המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, פורסמו באתר "וויקיליקס" מיילים מביכים מחשבונותיהם של בכירים במטה המפלגה. אחר פרסום דבר התקיפה של מטה המפלגה הדמוקרטית חשפה חברת קספרסקי מערך ריגול קיברנטי מתקדם ורחב היקף, המכונהProject Sayron , ברוסיה. מערך זה – כך סבורים מומחים – פועל ברוסיה זה מספר שנים. ההסלמה הקיברנטית בין רוסיה לארצות הברית באה על רקע פעילות סייבר התקפית רוסית בסוריה ובאוקראינה וככל הנראה במדינות נוספות במזרח אירופה. האירועים המתוארים במאמר ממחישים ומגבירים את הצורך...

ההסכם הרוסי-אמריקאי להפסקת אש בסוריה נכנס לתוקף בערב ה-12 בספטמבר. המשטר הסורי אמנם ברך על ההסכם, אך הנשיא אסד מיהר להכריז על נחישותו להשיב לשליטת המדינה הסורית את כל השטחים הנמצאים בידי "הטרוריסטים" ונמנע מכל הפגנת נכונות להיעתר לדרישות מתנגדיו לקידום רפורמה שלטונית.  הסוגיה העיקרית שצריכה להטריד את מנוחתה של ישראל על רקע הסכם הפסקת האש נוגעת למציאות בדרום סוריה. עד כה, חזית זו הייתה מיוצבת באופן יחסי: חיל האוויר הישראלי נהנה מחופש פעולה בשמי דרום סוריה עם הסכמה בפועל של רוסיה; ניכרה דומיננטיות במרחב של כוחות מורדים מתונים...

ההסכם בין רוסיה לארצות הברית על הפסקת אש בסוריה, שאמור להיכנס לתוקפו ב-12 בספטמבר, הוא פשרה בין שתי מעצמות יריבות בעלות סדר יום שונה ויעדים שונים שעלולים להקשות על יישום ההסכם. היעד המדיני הראשי של רוסיה הוא להיחלץ ממשטר הסנקציות שהוטל עליה בעקבות סיפוח חצי-האי קרים ומעורבותה במשבר באוקראינה. ארצות הברית חותרת מצדה לסיים את הלחימה בסוריה בהכרעת גורמים אסלאמיים רדיקלים, הפועלים במדינה, ובמניעת פגיעה מסיבית באזרחים. כמו גם לשמר את תדמיתה כמעצמה מובילה במזרח התיכון ולבסס את מעמדה כשחקן שביכולתו לעצב את הסדר העתידי באזור. אין בהסכם שהושג...

הנשיא אובמה מגיע לסיום כהונתו בתחושה כבדה של תסכול נוכח כישלונו להניע את התהליך המדיני – נושא שקיבל עדיפות עליונה מבחינתו שעל כן נראה כי הוא מבקש להציג הישג של יצירת תשתית מדינית חדשה להנעת תהליך השלום. בנסיבות הקיימות על ממשלת ישראל לעשות מאמץ במטרה להגיע להבנות עם ממשל אובמה בנושאי תהליך השלום וההתנחלויות. מאמץ שכזה יגביר את הסיכוי לכך שממשלת נתניהו תוכל לשכנע את הממשל האמריקאי למנוע החלטה במועצת הביטחון בנושא התהליך המדיני. מעמדו של ראש הממשלה נתניהו להפגין נכונות לנקוט צעדים של ממש שיפיסו את דעת הממשל האמריקאי. על ממשלת ישראל...

"הקפאת תצורה", מסתבר, היא יעד יומרני במלחמת האזרחים והמלחמה באמצעות גורמים שלוחים בסוריה. הקושי לקדם יעד זה מתבטא באי-היכולת לייצב הפסקת אש; כל אזור שמשוחרר משליטת 'המדינה האסלאמית' נתפס על ידי גורם אחר, לעיתים לא פחות קיצוני; גם אם 'המדינה האסלאמית' תובס צבאית, עדיין האידיאולוגיה והרעיון הדאע"שיים לא ייעלמו ויתעוררו מחדש, בין היתר בשל המשך ההתנגדות לשלטון אסד, שתעודד מוטיבציה של גורמים קיצוניים – מדינות ואוהדים אינדיבידואלים – להמשיך בליבוי הכאוס בסוריה ובסביבתה; ארגוני המורדים מסתגלים במהירות למצבים חדשים, מתאחדים או...

ב-25 באפריל 1982 החל במשימתו בחצי האי סיני כוח המשקיפים הרב-לאומי (להלן, בקיצור: כמ"ר MFO–Multinational Force and Observers) למימוש סידורי הפיקוח, שנקבעו בנספח הביטחוני להסכם השלום בין ישראל למצרים. בעשורים שחלפו מאז, ובעיקר בחמש השנים האחרונות, השתנתה סביבת הפעולה שלו מן הקצה אל הקצה, מדינות תורמות ויחידות התחלפו, אולם הכוח הרב-לאומי עודנו ממלא תפקיד חיוני במימוש משטר הביטחון שהוסכם בין מנהיגי מצרים, ישראל וארצות הברית, ועושה זאת היטב. סוד הצלחתו בדבקותו היציבה בחזון אסטרטגי ובייעודו המוגדר מצד אחד, ובגמישות שסיגל לעצמו...

ניתוח ההתנהגות האיראנית בשנה החולפת מחזק את הערכות, שבוטאו בפרסומים שיצאו לאור על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ולפיהן בטווח הקרוב נשקפים אך סיכונים מתונים בעקבות חתימת ההסכם.   ישראל וארצות הברית מחויבות לפעול בנחישות, כדי למנוע מאיראן להתבסס קרוב לסף הגרעיני וכן לגבש מענה משותף, מעוגן בהסכם מקביל, שיתבסס על הגדרת קו אדום פומבי וברור: כל עוד המשטר הנוכחי באיראן איננו משנה את מדיניותו החתרנית באזור, שתי המדינות מחויבות לפעול בנחישות כדי למנוע ממנו להתבסס קרוב לסף הגרעיני.  בטווח הקצר, על ישראל וארצות הברית להמשיך ולפתח מנגנוני...