האתגר שהציב ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקאי, בנאום שנשא .אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 בדצמבר, 2016), הופנה אמנם בעיקר כלפי ישראל, אך גם לפלסטינים. מזכיר המדינה התעלם מהתהפוכות שהתחוללו באזור בשנים האחרונות, שבעקבותיהן נוצר הצורך לבחון מחדש את פרדיגמת המשא ומתן. קרי קרא להתבסס על שישה עקרונות למשא ומתן להסדר קבע ישראלי-פלסטיני, שאימץ ממשל אובמה. אם עקרונות אלה יאומצו בוועידת השלום הבינלאומית, האמורה להתקיים בפריס במחצית ינואר 2017 והצד הפלסטיני יקבל אותם, אזי הם יהיו בסיס מדיני ומוסרי למהלכים הבאים לפתרון הסכסוך. לישראל אין כלים...
החלטת מועצת הביטחון 2334 היא אקורד סיום צורם של שמונה שנות קיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. הנשיא אובמה וראש הממשלה נתניהו הובילו את ישראל למפולת מדינית קשה ולקבלת החלטה בעייתית ביותר לישראל ולתהליך השלום כאחד. החלטה זו מביאה את תהליך השלום החותר לפתרון שתי המדינות לנקודה הנמוכה ביותר מאז 2008. ישראל משלמת על קריאה בעייתית ומוטעית של נתניהו את המערכת האמריקאית והעולמית בשנים האחרונות. כתמונת ראי לקריאת המציאות הבעייתית של נתניהו, גם ממשל אובמה לא הצליח לקרוא את דעת הקהל והמערכת הפוליטית הישראלית, ולא בחן את תקפותן של הנחות...
הקרב על השליטה בחלב, העיר השנייה בחשיבותה בסוריה, עומד להיות מוכרע בניצחון של כוחות אסד בתמיכת הקואליציה הפרו-אסדית. המפלה בחלב רק העמיקה את הפערים והמחלוקות בתוך קבוצות המורדים ובינן להנהגת האופוזיציה המדינית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עושה כל מאמץ לסיים את המערכה בחלב טרם כניסת הנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן, ולהציב את שליטת אסד באזורים החיוניים לרוסיה כעובדה מוגמרת. מבחן מידי לנשיא טראמפ יהא הקרב על א-רקה, בירת 'המדינה האסלאמית' בסוריה. לפתחו מונחת ההחלטה לגבי השאלה האם ארצות הברית תדחוף את הכוחות הכורדיים והכוחות...
הממשל האמריקאי החדש יהיה נתון לעינה הבוחנת של הקהילה הבינלאומית והצעדים הראשונים שינקוט בתחום יחסי החוץ יהיו בעלי משמעות קריטית לאופן שבו ייתפסו אותו השחקנים השונים במזרח התיכון ובקהילה הבינלאומית כולה. מכאן, שדווקא בפעולותיו הראשונות של הממשל החדש באזור גלום פוטנציאל רב לשיפור המעמד והדימוי של ארצות הברית ועל הממשל החדש להשכיל לממש אותו. מדובר במספר צעדים שאם יינקטו על-ידי הממשל האמריקני הנכנס בתחילת כהונתו יהיה בכוחם לשנות ולשקם באחת את מעמדה ואת כוח הרתעתה של ארצות הברית במזרח התיכון וכפועל יוצא גם באזורי עולם אחרים.
מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 מבלי ששני הצדדים, ישראל וחזבאללה, התכוונו להידרדר אליה. אלא שחטיפת חיילי צה"ל על ידי חוליה של חזבאללה באותו היום יצרה מציאות חדשה בצפון, שהובילה להחלטת ישראל לצאת לפעולה צבאית שהפכה למלחמה. למהלך המלחמה ולתוצאותיה נודעה השפעה כבדת משקל על תהליכים פנימיים וחיצוניים – בישראל, בלבנון ואף בסביבה האזורית – שהתרחשו לאורך השנים שבאו בעקבותיה. בהתבוננות לאחור, קיימת הזדמנות לבחון את אירועי מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה בפרספקטיבה רחבה ושקולה יותר. למידת העבר והפקת תובנות מאירועי המלחמה פותחות...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
מלחמת לבנון השנייה, שפרצה ביולי 2006 ,הפתיעה את ארצות הברית כשם שהפתיעה את ישראל. תוצאות המלחמה היו בעלות חשיבות לממשל בוש: הן שינו את ההשקפה האמריקאית לגבי המצב בין ישראל לפלסטינים ופגעו קשות ביחסים בין ראש הממשלה אהוד אולמרט לבין מזכירת המדינה קונדוליסה רייס.
מאמר זה יבחן את הרקע לאירועים, כפי שנראו מוושינגטון. בקיץ 2005 השלים ראש הממשלה, אריאל שרון, את ההתנתקות מרצועת עזה והקים מפלגה חדשה, ״קדימה״, שנועדה לאפשר לו את מרחב הפעולה לתמרון פוליטי מול הפלסטינים באופן ש״הליכוד״ לא אִ פשר לו. הנשיא בוש העניק תמיכה רבה לשרון בהתנתקות...
סביר להניח שהנשיא החדש בבית הלבן דונלד טראמפ, ישתמש במערך חדש של כלים אישיים, אידאולוגיים ומעשיים לטיפול בבעיות פנים וחוץ. אולם שינוי בדרך ניהולה של ארצות הברית חייב להתרחש לא רק בשל חילופי המשמרות, אלא גם בגלל התגובה המוצדקת לנסיבות הלא יציבות ולדפוסים המשתנים של השחקנים במזרח התיכון ומעבר לו.
בחירתו של טראמפ לנשיאות עשויה להתברר כהזדמנות אסטרטגית עבור ישראל להידוק היחסים עם הממשל האמריקני ולהידוק והעמקת התיאום עמו בכל הנוגע לאינטרסים אסטרטגיים חיוניים של ישראל. עם זאת, נכון יהיה מבחינת ישראל לנהוג במידת הזהירות והצניעות ולהבטיח שלצד מאמץ למצות הזדמנות זו, לא ייפגעו האינטרסים החיוניים שלה בשלוש זירות חשובות, המושפעות באופן ישיר מבחירת טראמפ לנשיא: הזירה הפלסטינית, הזירה הפנימית-ישראלית, הזירה הפוליטית האמריקנית. ישראל מוצאת עצמה בנסיבות מורכבות. לצד הזדמנות אסטרטגית לשיפור מערכת היחסים עם ארצות הברית עלולים התלהבות והזדהות...
טראמפ הציג עמדות בדלניות, וכן הצהיר על כוונות להחליש את המחויבות האמריקאית לנאט"ו ולשתף פעולה עם רוסיה. מתחים אלו, שעדיין לא ברור כיצד יגשר עליהם הממשל החדש, מקשים לזהות את מדיניות החוץ שלו בזירה הגלובלית בכלל ובמזרח התיכון בפרט. קשה להגדיר את עמדתו המדויקת של הנשיא הנבחר טראמפ כלפי ישראל. במהלך מסע הבחירות הוא התחייב לעמדות פרו-ישראליות, שערבו לאוזניים בירושלים, אך מצד שני הוא התבטא באופן בעייתי ומעורר שאלות בנושא סיוע חוץ לבעלי בריתה של ארצות הברית וכן הכריז כי יהיה ניטרלי לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הבנות בשישה נושאים יהיו...
מבין שלושה העימותים הטלוויזיוניים שהתקיימו בין הילארי קלינטון לדונלד טרמפ, העימות השני, ב-9 באוקטובר 2016 התמקד, מעבר להטחת האשמות הדדית, בסוגיות שנוגעות למדיניות החוץ של ארצות הברית, ובראשן – סוריה. יורשו של הנשיא אובמה יסתפק ברשימת יעדים העשויה לכלול: מניעת תפוצה גרעינית באזור ומן האזור; מניעת יצוא הטרור הרדיקל-אסלאמי; סיוע למשטרים באזור המוגדרים ידידותיים במטרה להכשירם להתקיים בכוחות עצמם; השתתפות בניסיונות לעצב ולייצב יחידות מדינתיות בחלקים של האזור; השתתפות במאמץ בינלאומי במתן פתרונות לבעיית הפליטים. זו רשימת יעדים שתואמת את...
ב-3 באוקטובר 2016 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית על הקפאת השיחות עם מוסקבה להשגת הפסקת אש בסוריה וביטול המרכז לתאום מבצעי כנגד 'המדינה האסלאמית' וגורמי אל-קאעדה. ברקע הדברים, קריסתה הסופית של הפסקת האש בסוריה, שהחלה ב-12 בספטמבר על פי הסכם אמריקאי-רוסי, ובעקבותיה הפצצות כבדות ביותר על ידי חילות האוויר הסורי והרוסי על חלב. בדבריהם של נשיא ארצות הברית ומזכיר המדינה (בעצרת האו"ם ובמועצת הביטחון, בהתאמה) טמונים ההסברים לאי-הצלחת מאמציהם המדיניים וכן מוזכרים כיווני פעולה חלופיים. דבריהם מצביעים על הפערים בין תפיסת הממשל האמריקאי...