המשך מצב אי הבהירות המתמשך בתחום הגנת העורף הינו חלופה רעה, הגורמת נזק לחזית האזרחית לטווח הקצר והארוך. כמעט כל מתווה מוסכם וממוסד הוא טוב ממנו. ניתן לנצל את המצב האזורי, המתאפיין בחולשה יחסית של חזבאללה, חמאס וסוריה, על מנת להכין את החזית האזרחית לעמידה נאותה בפני אתגרים שיעמדו בפניה בהמשך הדרך. הסדרת סוגיית הסמכות והאחריות של המערכת ברמות השונות הינה תנאי הכרחי כדי לעמוד בצורה מוצלחת באתגר מכריע זה של היערכות נכונה ומושכלת להגנה של החזית האזרחית.
המאמר טוען שאין כמעט שוני בין חשיבה צבאית לחשיבה כלכלית, אם מפעילים חשיבה כלכלית אמיתית, להבדיל מחשיבה חשבונאית-תקציבית. מרבית הוויכוחים הענייניים בין מפקדים וכלכלנים נובעת מקשיים אוביקטיביים לחזות את העתיד ולכמת רכיבים חשובים של סיכון, עלויות ותועלות. לצידם יש גם וויכוחים פחות ענייניים הנובעים משיקולים אירגוניים-אינטרסנטים וסתם מבעיות אגו. עוד יצביע המאמר על האופן הבעייתי שבו נקבע תקציב הביטחון – העדר הנחיות ברורות בדבר סדרי עדיפויות והיעדר גופי מטה משמעותיים מחוץ למערכת הביטחון. בנושא זה אפשר ללמוד רבות מהרפורמות שהונהגו...
לחימתה של ישראל נגד ארגוני טרור וגרילה קושרת באופן הדוק בין הזירות הצבאית והמדינית; מאחר שישראל היא מדינה דמוקרטית שנתונה לאילוצים וריסונים משפטיים ומוסריים, יש חשיבות להצדקותיה בדבר יציאה למבצע צבאי כנגד אותם ארגונים – דבר אשר ישפיע בהמשך על הלגיטימציה או הדה-לגיטימציה הבינלאומית כלפיה. מאמר זה עוסק במערכת "כיפת ברזל" המיועדת לספק הגנה אקטיבית לאזרחי ישראל, והוא מנסה לענות על השאלה האם ניתן להצדיק מבחינה מוסרית את יציאת ישראל למבצע צבאי מקיף כנגד ארגון טרור כאשר מצויה בידיה מערכת זו? השאלה תידון תוך שימוש במערכת...
התהליכים שהובילו למלחמת לבנון השניה וההתרחשויות במהלך אותה מלחמה מלחמת לבנון השניה מנותחים בפרספקטיבה של שש שנים. נקודת המוצא לניתוח הנה היציאה מלבנון בשנת 2000 תוך הקביעה שנסיגה זו הייתה נכונה ומוצדקת. אולם מתוך התבוננות בפרספקטיבה רחבה ניתן לראות שהתהליכים הכוללים מאז אותה נסיגה הובילו להעדפות אסטרטגיות שגרמו למוכנות של צה"ל להיות חסרה מבחינה מבצעית. המאמר בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות סמוך לפתיחת המלחמה ובמהלכה תוך סקירה של עיקר הפעילות המבצעית אותה ביצע צה"ל במלחמה. זאת לצד פירוט של המהלכים המדיניים במהלך הלחימה ובסופה....
