כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

במהלך קמפיין הבחירות שלו, טראמפ אמר דברים רבים שנעמו לאוזני המשתייכים למחנה הימין בישראל. בה בעת, המרד שהנהיג טראמפ נגד ה"פוליטיקלי קורקט" יצר סביבה שבה שנאת זרים היא מקובלת. אם ממשל טראמפ לא יגנה דברי שנאה או הסתה בכלל ובמיוחד אמירות בוטות נגד יהודים צפויה להתפתח על רקע זה מחלוקת בין הקהילה היהודית בארצות הברית לבין ישראל. רבים ביקשו להשקיט את פחדי הקהילה היהודית תוך הצבעה על ההצהרות הפרו-ישראליות של מחנה טראמפ. למרות זאת, אין לראות בתמיכה בישראל כמשחררת את הנשיא טראמפ מאחריות לגינוי הסתה נגד מיעוטים. זאת משום שכל פעם...

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית בישרה שינוי בתחומים רבים של מדיניות המעצמה העולמית ובהם היחסים עם סין שמסתמנים כתחום עניין עיקרי לממשל החדש, בהיותם משתנה מרכזי בכלכלת ארצות הברית, שעמדה במרכז מסע הבחירות של הנשיא הנכנס. נראה ששני הצדדים מזהים זה אצל זה תורפה ועיתוי רגיש, ופועלים למצותם. הסינים רואים בניצחון טראמפ בבחירות עדות לשקיעתה של השיטה הכלכלית-פוליטית האמריקאית. טראמפ מצדו מעודד מהתגובות בוול סטריט למדיניות הכלכלית המתהווה שלו, נוכח דיווחים על משבר כלכלי קרב בסין. עבור ישראל מגלמת המתיחות הגוברת בין שתי המעצמות...

המאמרים המאוגדים בקובץ זה מוקדשים לניתוח הסוגיות המרכזיות שבראש סדר היום המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל, מזוויות מגוונות ובדגשים שונים. ניתוח זה מהווה בסיס למבט קדימה לטווח הזמן הקרוב והבינוני, ובפרט רקע להפקת לקחים והמלצות למדיניות. המשימה שניצבה בפני כותבי המאמרים המקובצים בספר זה אינה פשוטה כלל ועיקר. המזרח התיכון הוא אזור רב־תהפוכות מבניות, שטוף הקצנה רעיונית ומניעים פוליטיים מתנגשים, רווי מוקדי מתח אזורי וכלל־עולמי ועתיר שחקנים מעורבים, מדינתיים ולא מדינתיים, מן האזור עצמו ומחוצה לו. בסביבה מורכבת זו לא קל לאתר ערוצי פעולה...

ניתן לצייר שלושה תרחישים אשר ליחסי ארצות הברית-רוסיה, לקראת כינונו של ממשל חדש בארצות הברית. א. המשך מדיניותו של ממשל אובמה, שפרושה המשך ואף הגברת המתח בין מוסקבה לוושינגטון בהקשר למזרח התיכון; ב. שינויים מסוימים במדיניות הממשל החדש כלפי רוסיה, תוך קידום וויתורים הדדיים מבוקרים. ניתן להעריך שכך יירגע המתח בין ארצות הברית לרוסיה, ואף ייווצר שיתוף פעולה בין-מעצמתי גם במזרח התיכון; ג. שתוף פעולה אמריקאי–רוסי מלא במערכת הבינלאומית, שתהיינה לו השלכות מרחיקות לכת על עיצוב הסדר האזורי במזרח התיכון.מתוך האפשרויות האלה, נראה שהתסריט הריאלי...

האתגר שהציב ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקאי, בנאום שנשא .אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני (28 בדצמבר, 2016), הופנה אמנם בעיקר כלפי ישראל, אך גם לפלסטינים. מזכיר המדינה התעלם מהתהפוכות שהתחוללו באזור בשנים האחרונות, שבעקבותיהן נוצר הצורך לבחון מחדש את פרדיגמת המשא ומתן. קרי קרא להתבסס על שישה עקרונות למשא ומתן להסדר קבע ישראלי-פלסטיני, שאימץ ממשל אובמה. אם עקרונות אלה יאומצו בוועידת השלום הבינלאומית, האמורה להתקיים בפריס במחצית ינואר 2017 והצד הפלסטיני יקבל אותם, אזי הם יהיו בסיס מדיני ומוסרי למהלכים הבאים לפתרון הסכסוך.  לישראל אין כלים...

החלטת מועצת הביטחון 2334 היא אקורד סיום צורם של שמונה שנות קיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים. הנשיא אובמה וראש הממשלה נתניהו הובילו את ישראל למפולת מדינית קשה ולקבלת החלטה בעייתית ביותר לישראל ולתהליך השלום כאחד. החלטה זו מביאה את תהליך השלום החותר לפתרון שתי המדינות לנקודה הנמוכה ביותר מאז 2008. ישראל משלמת על קריאה בעייתית ומוטעית של נתניהו את המערכת האמריקאית והעולמית בשנים האחרונות. כתמונת ראי לקריאת המציאות הבעייתית של נתניהו, גם ממשל אובמה לא הצליח לקרוא את דעת הקהל והמערכת הפוליטית הישראלית, ולא בחן את תקפותן של הנחות...

הקרב על השליטה בחלב, העיר השנייה בחשיבותה בסוריה, עומד להיות מוכרע בניצחון של כוחות אסד בתמיכת הקואליציה הפרו-אסדית. המפלה בחלב רק העמיקה את הפערים והמחלוקות בתוך קבוצות המורדים ובינן להנהגת האופוזיציה המדינית. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עושה כל מאמץ לסיים את המערכה בחלב טרם כניסת הנשיא האמריקאי הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן, ולהציב את שליטת אסד באזורים החיוניים לרוסיה כעובדה מוגמרת. מבחן מידי לנשיא טראמפ יהא הקרב על א-רקה, בירת 'המדינה האסלאמית' בסוריה. לפתחו מונחת ההחלטה לגבי השאלה האם ארצות הברית תדחוף את הכוחות הכורדיים והכוחות...

הממשל האמריקאי החדש יהיה נתון לעינה הבוחנת של הקהילה הבינלאומית והצעדים הראשונים שינקוט בתחום יחסי החוץ יהיו בעלי משמעות קריטית לאופן שבו ייתפסו אותו השחקנים השונים במזרח התיכון ובקהילה הבינלאומית כולה. מכאן, שדווקא בפעולותיו הראשונות של הממשל החדש באזור גלום פוטנציאל רב לשיפור המעמד והדימוי של ארצות הברית ועל הממשל החדש להשכיל לממש אותו. מדובר במספר צעדים שאם יינקטו על-ידי הממשל האמריקני הנכנס בתחילת כהונתו יהיה בכוחם לשנות ולשקם באחת את מעמדה ואת כוח הרתעתה של ארצות הברית במזרח התיכון וכפועל יוצא גם באזורי עולם אחרים.

מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 מבלי ששני הצדדים, ישראל וחזבאללה, התכוונו להידרדר אליה. אלא שחטיפת חיילי צה"ל על ידי חוליה של חזבאללה באותו היום יצרה מציאות חדשה בצפון, שהובילה להחלטת ישראל לצאת לפעולה צבאית שהפכה למלחמה. למהלך המלחמה ולתוצאותיה נודעה השפעה כבדת משקל על תהליכים פנימיים וחיצוניים – בישראל, בלבנון ואף בסביבה האזורית – שהתרחשו לאורך השנים שבאו בעקבותיה. בהתבוננות לאחור, קיימת הזדמנות לבחון את אירועי מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה בפרספקטיבה רחבה ושקולה יותר. למידת העבר והפקת תובנות מאירועי המלחמה פותחות...

שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...

מלחמת לבנון השנייה, שפרצה ביולי 2006 ,הפתיעה את ארצות הברית כשם שהפתיעה את ישראל. תוצאות המלחמה היו בעלות חשיבות לממשל בוש: הן שינו את ההשקפה האמריקאית לגבי המצב בין ישראל לפלסטינים ופגעו קשות ביחסים בין ראש הממשלה אהוד אולמרט לבין מזכירת המדינה קונדוליסה רייס. מאמר זה יבחן את הרקע לאירועים, כפי שנראו מוושינגטון. בקיץ 2005 השלים ראש הממשלה, אריאל שרון, את ההתנתקות מרצועת עזה והקים מפלגה חדשה, ״קדימה״, שנועדה לאפשר לו את מרחב הפעולה לתמרון פוליטי מול הפלסטינים באופן ש״הליכוד״ לא אִ פשר לו. הנשיא בוש העניק תמיכה רבה לשרון בהתנתקות...

סביר להניח שהנשיא החדש בבית הלבן דונלד טראמפ, ישתמש במערך חדש של כלים אישיים, אידאולוגיים ומעשיים לטיפול בבעיות פנים וחוץ. אולם שינוי בדרך ניהולה של ארצות הברית חייב להתרחש לא רק בשל חילופי המשמרות, אלא גם בגלל התגובה המוצדקת לנסיבות הלא יציבות ולדפוסים המשתנים של השחקנים במזרח התיכון ומעבר לו.