מבצע ׳צוק איתן׳ הוא דוגמה נוספת לעימות א־סימטרי, לא רק במדדי הפעלת הכוח, אלא גם בתכלית האסטרטגית שהייתה למערכה מבחינת שני הצדדים. עבור ישראל היה זה סבב עימות נוסף בסדרה של סבבי לחימה עם ארגוני טרור, כאשר המטרה העיקרית היא השגת רגיעה ממושכת והרחקת סבב העימות הבא, בעיקר באמצעות הרתעת חמאס על ידי המחשת המחיר הכבד עבורו בגין תקיפת ישראל, אך גם על ידי החלשת כוחו הצבאי. האסטרטגיה הכוללת של ישראל כלפי חמאס לא השתנתה במהלך המערכה. עיקרה — מאמץ ממושך להחלשת חמאס עד למצב שבו הרשות הפלסטינית תוכל להשתלט...
שלוש מערכות בין ישראל לחמאס הסתיימו ב״תיקו אסטרטגי א־סימטרי״. מחד גיסא, אין ספק שחמאס הוכה צבאית בקיץ 2014 ונכשל בהשגת יעדיו האסטרטגיים, אך מאידך גיסא הוא שרד את המערכה מול צה״ל, החזק בצבאות המזרח התיכון, וגם אחריה הוא דבק במאבק המזוין, אינו מוותר על נשקו, מסרב לקבל הגבלות על התעצמות עתידית ומעמדו בזירה הפלסטינית התחזק. ראוי כי החשיבה האסטרטגית הישראלית ביחס לכל אלה תתמקד במאמץ להשיג תוצאה אסטרטגית טובה יותר בסיבוב הבא. חמישים ימים נמשך סבב העימות השלישי בין ישראל לארגון הטרור חמאס, ובסופו היה ההישג הישראלי העיקרי ”הפסקת אש ללא...
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...
על ישראל לקחת בחשבון את ההשלכות הנגזרות מהמערכה ב'צוק איתן' לזירות האחרות, הן בהיבט העכשווי – של מניעת הסלמה והן בהיבט העתידי – השלכות על מערכה אפשרית מול חזבאללה. במילים אחרות, מה חזבאללה יכול ללמוד מהמערכה בעזה וכיצד הדבר ישפיע על אופן הפעלת כוחו נגד ישראל.
נראה כי לצד המשך הפיתוח של היכולות המבצעיות־טכנולוגיות בחזית האזרחית, כפי שהודגמו באופן מרשים במהלך המבצעים "עמוד ענן" בנובמבר 2012 ו"צוק איתן" בקיץ 2014, באמצעות הפיתוח והפריסה המבצעית של מערכת "כיפת ברזל", מתחייב מהלך משמעותי של הגברת ההתמקצעות של העוסקים בתחום החירום ויצירת זהות מקצועית מובנית, שהיא מעבר להשתייכות לארגון זה או אחר בחזית האזרחית. החלטת הממשלה מספר 1661, אשר במסגרתה הועברו סמכויות המשרד להגנת העורף למשרד הביטחון, מעניקה לו את האחריות וההזדמנות המשמעותית להוביל שינוי אסטרטגי בתחום...
הסגר על רצועת עזה נחשב לאחת הסיבות הבסיסיות למתקפת הרקטות של חמאס, שהובילה למבצע צוק איתן. הפלסטינים טוענים, כי ישראל מטילה עליהם "מצור" על מנת להכריעם. לטענה זו אין בסיס, הטרור מהרצועה הוא סיבת השורש למצבה הכלכלי הקשה של אוכלוסיית הרצועה, ועד שלא יוסר מהרצועה – קלושים הסיכויים לפיתוח וצמיחה של הרצועה.
ירי הטילים חסר ההבחנה לעבר ערים מרכזיות בישראל, חשיפת המנהרות שאיימו בצורה חמורה על יישובי עוטף עזה, העובדה שממשלת ישראל גילתה איפוק ונכונות חוזרת ונשנית להפסקת אש במהלך העימות, והתמיכה הרחבה בישראל הן בקונגרס והן בדעת הקהל, הובילו את ממשל אובמה מתחילת העימות לתמיכה חד משמעית, רצופה ואיתנה למדי בזכותה של ישראל להגן על עצמה מול חמאס.
ישראל אומרת לחמאס: כל הדרישות שהניעו אתכם לצאת למערכה — אינן על הפרק עוד. אתם נותרים ללא הסרת המצור, בניגוד לסבבים קודמים ישראל ומצרים יבטיחו שחמאס לא יוכל להתעצם ולבנות את הכוח הצבאי שלו מחדש. אם תמשיכו באש – לישראל כוח אש עדיף ובהרבה; היא תמשיך להכות בכם בתקיפות כואבות על המטרות החשובות ביותר לחמאס. אתם נותרים ללא נמלי ים ואוויר, ללא משכורות, ללא שחרור אסירים וללא שיקום עזה. מצבכם היום רע בהרבה משהיה ערב המערכה; נותרתם עם עזה הרוסה — משבר הומניטרי, מאות רבות של הרוגים, אלפי פצועים ורבע מליון פליטים. אתם אחראים...
הציבור הישראלי עומד באתגרים של מבצע "צוק איתן" בכבוד, העניק גיבוי נאות למהלכים המדיניים והצבאיים, תוך שהפגין עד כה רמת חוסן חברתי גבוהה. זו התבטאה בעיקר בשימור רציפות תפקודית נאותה, במסגרת שגרת חירום מורכבת, כולל בריכוזי אוכלוסייה במרכז, שאינם מורגלים בתקיפות חוזרות ונשנות.
