מאמר זה בוחן באילו טקטיקות משתמשים נציגי צה"ל בראיונותיהם לערוצי טלוויזיה ערביים במטרה לשמור על לגיטימיות המאבק עם הפלסטינים ולהצדיק הפעלת כוח במסגרתו. המאמר, המבוסס על מחקר שניתח עשרות ראיונות שערכו רשתות "אל־ג'זירה" ו"אל־ערביה" עם דוברים של צה"ל, מראה כי הם השתמשו בשלוש טקטיקות תוכן מרכזיות להשגת מטרה זאת: הכחשה, התחמקות מאחריות והפחתת מידת התוקפנות הנתפסת של האירוע. כדי להעביר תכנים אלה בצורה משכנעת, השתמשו המרואיינים במגוון טקטיקות שיח, כגון הפניית שאלות רטוריות למראיינים ופנייה ישירה לאויב. המאמר...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
מאמרו של שמואל אבן עוסק בהתפתחות הוצאות הביטחון של ישראל ובנתוני תקציב הביטחון, ומתמקד בהתנצחות בין משרד האוצר לבין מערכת הביטחון על גודל התקציב ובגורמים להתדיינות ביניהם בנושא זה. בין ההמלצות המסכמות את המאמר מודגשים הצורך להגדיר את תפקידי המעורבים בהכנת תקציב הביטחון, הצורך לקבוע תקציב ריאלי ולהכין תוכנית רב-שנתית, וכן הצעה להציג סלי ביטחון שיתמכו בתהליך קבלת ההחלטות.
המחבר מנתח את הטלטלות הנקודתיות שחלו במשק הישראלי במהלך השנה הנסקרת. אמנם, לא חלה תפנית מהותית במדיניות הממשלתית בתחום הכלכלי, אם כי לקראת סיום השנה עלו שאלות לגבי תקציב הממשלה העתידי, ונושא תקציב הביטחון בפרט. במאמר נסקר תהליך גיבושו של תקציב המדינה, תוך הצבעה על קשיים בגיבוש מושכל של סדר עדיפויות. כן מתמקד המאמר בהיבטים כלכליים של הפריפריה ודרום-הארץ ושל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בישראל, ומנתח את השלכותיהם הבעייתיות וארוכות-הטווח על המשק.
בפרק זה נסקרו גורמים שהשפיעו על האווירה הפוליטית-חברתית כפי שהשתקפה בציבור בישראל במהלך השנה הנסקרת. הניתוח התמקד בשלושה מקורות של מתח, הנמצא בתווך שבין האתגרים החיצוניים והמתחים הפנימיים: השסע המתרחב בין יהודים לערבים, המאיים על היציבות והסדר הציבורי; ההקצנה וההסלמה ביחסים שבין הקצוות הפוליטיים ב"רחוב" ובחברה היהודית והפער בין המרכז לפריפריה – כפי שהומחשו בעת העימות עם חמאס. גורמים אלה, המשתלבים עם ממדים נוספים של מחלוקת וניכור ברמה הפוליטית, החברתית והכלכלית משפיעים ישירות על הביטחון הלאומי, שכן הם קשורים ליכולתה של...
ב-16 בינואר 2015 הודיעה תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, הגב' פאטו בנסודה, על החלטתה לפתוח בבדיקה מקדמית של המצב ב- "פלסטין". אין לזלזל במשמעות החלטתה של התובעת לפתוח בבדיקה זו. אין מדובר בהפתעה. מרגע שאומצה העמדה שלפיה "פלסטין" היא מדינה לצורך הצטרפות לחוקת בית הדין, אזי לאור בקשתה לבצע חקירה לגבי האירועים במהלך הלחימה בקיץ 2014, היה ברור למדי, כי תיפתח בדיקה כזו. ישראל צריכה להגיב בשלווה ולבחון באופן שקול את דרך הפעולה הנכונה על מנת למזער את נזקיה של בדיקה כזו ועל מנת להגביר את הסיכוי למנוע פתיחת חקירה של ממש....
קיימת הסכמה רחבה לגבי ערכו של הידע הרב המיוצר במערכת הביטחון ותרומתו למשק. ברם, בדוח מבקר המדינה ממרס 2014 מתואר ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון "כמחדל מתמשך", שהאחראיים לו הם משרדי הביטחון והאוצר. מאמר זה מציג את סוגיית ניהול הקניין הרוחני במערכת הביטחון. מטרתו לתרום לדיון לגבי תיקון הליקויים בניהול הקניין הרוחני במערכת הביטחון ולהציע עקרונות מארגנים לטיפול בנושא; וזאת תוך התחשבות הן בצרכי מערכת הביטחון והן בצרכי המשק הישראלי. לפי ההצעה שבמאמר, צה"ל ינהל את הקניין הרוחני שברשותו, כחלק מניהול הידע בארגון, אך לא יעסוק...
"פרשת הרפז" חשפה את אחד המשברים החמורים ביותר בתולדות היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי במדינת ישראל. למרות העיסוק הרב בפרשה זאת, כמעט ונעלם מעין הציבור עניין מרכזי שהתרחש במהלכה בין שר הביטחון אהוד ברק לבין הרמטכ"ל גבי אשכנזי: הקרב בין השניים על סעיף "המפקדה הכללית" בהוראת הפיקוד העליון, הקובע מהו מעמדו של שר הביטחון כלפי הרמטכ"ל ומי עומד למעשה בראש הצבא. היה זה מאבק על העקרונות המסדירים את היחסים בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי הכפוף לו. הסיבות למשברים חוזרים ביחסים בין דרגים אלה ידועות, ולמרות הסכמה...
תחום המערכות הבלתי מאוישות הולך ומתפתח בקצב מואץ כחלק מהתפתחות ענפי טכנולוגיה שונים בעולם. במסגרת מחקר ייחודי שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, מציעה קבוצת מומחים מדיניות רצויה לישראל בתחום הזה בהתבסס על תחזית טכנולוגית עבור מערכות בלתי מאוישות לשימושים צבאיים בשנת 2033. בין ההמלצות: צורך מידי בגיבושה של מדיניות לאומית בתחום מערכות בלתי מאוישות והקמתו של גוף רשמי שיהיה אחראי להובלת הנושא. בצד המלצות אלו ניתנות המלצות בתחומים פרטניים הקשורים לביטחון, מדע, טכנולוגיה, חינוך ועוד. מזכר זה מפרט את התהליך המחקרי שבוצע הן בתחום הטכנולוגי והן...
"חוק הנורמות" שעבר לאחרונה בוועדת שרים לענייני חקיקה, מציע להחיל באופן ישיר את חוקי הכנסת על התושבים הישראליים ביהודה ושומרון. הצעת חוק זו מצרה את שיקול דעתו של המפקד הצבאי באזור, שהוא הריבון החוקי והלגיטימי בהתאם למשפט הבינלאומי, ומכפיפה אותו לרצונה של הכנסת. במהלך זה מוחלף, למעשה, הריבון החוקי ביהודה ושומרון, ומשתנה מעמדם של השטחים – משטחים הנתונים ל"תפיסה לוחמתית", לשטחים אשר מסופחים דה-פקטו וחד-צדדית למדינת ישראל. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תסיר בהקדם את הצעת החוק מעל סדר יומה.
מבצע ׳צוק איתן׳ העלה את המודעות לבעיית הלוחמה התת־קרקעית (”בעיית המנהרות״) לרמה של איום אסטרטגי. אמנם צה״ל נתקל באיום המנהרות זה מכבר, ואף פעל בניסיון להתמודד עם איום זה, אך היקף התופעה כפי שנחשף במהלך ׳צוק איתן׳ הוצג כזעזוע אסטרטגי, או כהפתעה בסיסית שמחייבת התארגנות מקיפה לטיפול בבעיה. לטענת חלק מהמבקרים דרושה אף ועדת חקירה, שתחפש את שורשי המחדל ותעניש את האשמים בכך. במאמר זה תיסקר הלוחמה התת־קרקעית במהלך ׳צוק איתן׳ ולפניו, וייעשה ניסיון להעריך את ההשלכות האסטרטגיות של לוחמה זו.
הלקחים הנלמדים ממבצע 'צוק איתן' מחכימים כאשר גורמי התכנון הצבאי הישראלים מדגישים יותר ויותר את פיתוחן של יכולות הגנתיות מול איומי טילים ואיומים אסטרטגיים המכוונים לעבר ישראל על ידי אויביה. לא יימצא מומחה צבאי רציני שיטען כי מערכות הגנה מפני טילים מסוגלות להעניק הגנה מוחלטת, אולם מערכות הגנה אלו יוצרות את התנאים לחופש פעולה רב יותר של מקבלי ההחלטות — הן מבטיחות כי יהיה להם זמן לשקול את צעדיהם, וכי הם לא ייאלצו לנקוט באופן אוטומטי מכת מנע ראשונה ומכה שנייה. מערכות הגנה מפני טילים מעניקות למנהיגי המדינה מספר חלופות, ובה־בעת...
