למצב הנוכחי ברצועה מספר מאפיינים עיקריים: מצוקה כלכלית, תשתיתית ולפיכך הומניטרית חריפה, המזינה נטיות לוחמניות ועלולה לחולל הסלמה ביטחונית בין ישראל לחמאס ולשאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה; שליטתו המקיפה והיציבה של חמאס באזור; פוטנציאל ההיזק המוכח של חמאס בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהקשר של מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל; מגבלותיה של התניית שיקום הרצועה בהתקדמות מוחשית לקראת הסדר ישראלי-פלסטיני ואף בהתניית "שיקום תמורת פירוז", שמשמעותה פירוק חמאס ושאר הפלגים ברצועה מיכולות צבאיות (בעיקר מתשתית הרקטות ואפשרות הירי תלול...
פרטיה של תוכנית השלום האמריקאית למזרח התיכון טרם ידועים, אך התבטאויות אחרונות מהבית הלבן מציעות תובנות מפתח באשר לחשיבת הממשל בנושא. אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש הנשיא טראמפ דוגלת בתפקיד ארוך-טווח של ארצות הברית במזרח התיכון, ומטילה אחריות רבה על המדינות הערביות הסוניות. בכל הנוגע לישראל, בעת הזו משתמשת ארצות הברית בתמריצים חיוביים (הכרזת ירושלים, הטבות אזוריות) כדי לדרבן חזרה לשולחן המשא ומתן. ביחס לפלסטינים, ארצות הברית מנסה להדגיש את ההפסדים המוחשיים שייגרמו להם בגין חוסר הגמישות וכי סיכוייהם הטובים ביותר לקדם הישגים טמונים...
הכרזת הנשיא טראמפ על ההכרה בירושלים כבירת ישראל גררה שרשרת התפתחויות באו"ם בהקשר הישראלי-פלסטיני. הקונצנזוס נגד ארצות הברית בארגון מלמד על מגבלות כוחה של האחרונה, במיוחד על רקע הצבעתן של כמה מבעלות בריתה הקרובות נגדה. בהקשר זה, אפילו האיום לקצץ את תקציב אונר"א לא מבטיח שינוי בתמיכה הכללית של האו"ם בפלסטינים. עם זאת, צעדים כמו פרישתה של ישראל מאונסק"ו לא בהכרח יתרמו לשינוי המציאות, אלא דווקא להחמרתה. מעשית, נכון יהיה לנצל את המומנטום שנוצר להעלות לדיון ציבורי בינלאומי את תרומתה של אונר"א להזנה והנצחה של סוגיית...
בימים אלה מתקיימים בזירת הרצועה תנאים דומים לאלו ששררו באזור לפני סבבי עימות קודמים, ובעיקר 'צוק איתן'. נראה שהדרך לסבב לחימה נוסף בעזה – לאחר למעלה משלוש שנים של שקט יחסי – הולכת ומתקצרת. בנקודת הזמן הנוכחית אסטרטגיית התגובה הישראלית מתבררת כלא מועילה, על רקע החלטת חמאס לשנות את כללי המשחק בזירה הפלסטינית, וגם מול ישראל. ואולם, למרות סימנים לשינוי התנאים המייצבים ברצועה, עדיין חמאס הוא הכתובת האחראית ברצועה. הדרך המומלצת עבור ישראל לעצירת ההסלמה היא בהפקדת ארגז כלים – עם גזרים ומקלות – בידי מצרים, כדי שתשכנע את...
ב-1967 השתלטה ישראל על שטחי יהודה ושומרון. למרות טענותיה של ישראל לזכויות בשטח, ישראל לא החילה על כלל השטחים הללו את ריבונותה, אלא רק על מזרח ירושלים. הבעיה העיקרית הטמונה ברעיונות של החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, או על חלקים משטח זה, היא ההתעלמות מהמשמעויות של הצעד ביחס לפלסטינים החיים בשטח זה ולעתיד הרשות הפלסטינית, ומההשלכות הנגזרות על ישראל, הן במישור הפנימי והן במישור הבינלאומי. ממשלת ישראל יכולה להחליט כי, למרות כל אלו, היא מבקשת לקדם מהלכים של החלת ריבונות כחלק ממימוש עמדה אידיאולוגית. אולם, החלטה כזו יש לקבל לאחר...
בשנה החולפת ובהמשך לשנים האחרונות, הצליחה מדינת ישראל להימנע מגלישת אי־היציבות השוררת ברחבי המזרח התיכון לשטחה. אף ניתן לטעון שעלה בידי ישראל לרתום לשירות האינטרסים שלה חלק מההתפתחויות במזרח התיכון, ובכלל זאת מתחים בין מדינות וארגונים באזור. אי־היציבות ובמיוחד המתח בין המדינות הסוניות הפרגמטיות לבין איראן יצרו קרבת אינטרסים עם ישראל, ועל בסיס זה נוצר שיתוף פעולה בין אותן מדינות לישראל, הגם שבשלב זה הוא מוגבל לתחום הביטחוני, ומתקיים בדרך כלל מתחת לפני השטח. תקרת הזכוכית שבה נתקלים היחסים מקורה בקשיים להניע תהליך מדיני אפקטיבי בין...
שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
תוצאות מלחמת ששת הימים שינו מהותית את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ערב המלחמה הייתה ישראל דמוקרטיה קטנה הדוגלת בערכים סוציאליסטיים. המשק הישראלי היה נתון במיתון כלכלי בעקבות גישה אידיאולוגית של המנהיגות הסוציאליסטית, שהקשתה להתאים אותו לצמיחה מהירה של הסקטור הפרטי. המדינה זוהתה כחלק מהעולם המערבי, והמדינות הערביות שהקיפו אותה היו עוינות לה ולא השלימו עם קיומה כמדינה יהודית בלב המרחב הערבי־מוסלמי. ישראל התאפיינה בצביון חילוני, אך כיבדה את הזרמים הדתיים בתוכה.
המלחמה פרצה ב־ 5 ביוני 1967 בבוקר, לאחר תהליך הידרדרות הדרגתי בשלוש גזרות:...
הגיליון הרביעי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשתי זירות שונות (אם כי לא בלתי-קשורות) שעמדו במוקד השיח בעולם הערבי ברבעון זה. החלק הראשון עוסק בהסכם הפיוס הפנים-פלסטיני בין חמאס לפת"ח שנחתם באוקטובר 2017, לאחר שהבשיל בתום תהליך מתוכנן ומחושב של הנהגת חמאס החדשה בהובלת יחיא סנוואר. לא רבים נותנים לפיוס סיכוי לשרוד, אך בינתיים כל הצדדים מרוויחים ממנו – ובעיקר חמאס שרצתה בו יותר מכולם. בהקשר זה, השיח ברשתות חושף תמונה שונה ממה שהצטייר בעיניים ישראליות. החלק השני, שמחולק לשניים, עוסק בדינמיקה האזורית המשתנה בעקבות הרוח החדשה...
בהכרתה ההיסטורית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל יש יותר מסמליות. לא בכדי היא עוררה ביטויי תמיכה וגלי מחאה, אולם דומה שהמגיבים מכל הצדדים לא דקדקו בדבריו, שלמעשה לא משנים דבר במציאות הנוכחית אלא רק מכירים בה בלא כל שינוי מהחלטות קודמות של האו"ם. בראייה עתידית, וחרף הזעם הפלסטיני על התנהלות לא הוגנת של ארצות הברית כמתווכת בתהליך המדיני, אין לשני הצדדים – ישראל והפלסטינים – חלופה עדיפה על הממשל האמריקאי בקידום המשא ומתן ביניהם. בינתיים על ישראל להמשיך לפעול להרגעת הרוחות ולצלוח את הניסיונות להפרת השקט למען קידום התנאים ליוזמה...
הבחינה מחדש של אירועי המשט לעזה ב-2010 הובילה לקבלת ההחלטה הנוכחית של התובעת כי אין מקום לשנות את ההחלטה המקורית לגבי אי פתיחה בחקירה בעניין זה. לצד הצלחה זו ניצב אתגר גדול יותר של ישראל אל מול בית הדין, והוא התמודדות עם הבדיקה המקדמית שמתנהלת לגבי המצב ב-"פלסטין". זו כוללת בחינה של פשעים לכאורה שבוצעו על ידי ישראלים החל מיוני 2014 בשטחי עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים. אם בדיקה זו תוביל לחקירה, יהיה מדובר בחקירה כוללת ורחבה יותר מבחינת תקופת הזמן, השטח והמעשים שהיא מקיפה. התפתחויות בבית הדין בשנה האחרונה מלמדות שהתובעת...
