כל הפרסומים בנושא צבא ואסטרטגיה

המגזר הדתי בישראלי הטרוגני במידה רבה, אולם רובו המכריע נמנה עם הזרם האורתודוקסי. בתוך מגוון זה ניתן לעשות הבחנה גסה בין שני זרמים אורתודוקסיים – החרדים והמודרניים (או הדתיים־לאומיים). שתי הקבוצות נבדלות ביחסן למדינה ובגישתן לסוגיית ההשתתפות בשוק העבודה והגיוס לצה"ל. המגזר הדתי־לאומי פיתח את הקשר עם צה"ל בסוף שנות השישים, ומאז התחזקה השפעתם של גורמים דתיים על הצבא, בצד גידול בהיקף מעורבות המתגייסים הדתיים בכל הדרגים והיחידות בצבא. מאז סוף שנות התשעים התבקש צה"ל על ידי הממשלה לעצב מסלולי השתלבות לגברים חרדים, שיאפשרו את...

במערכת הבחירות האחרונה בישראל זכתה סוגיית גיוס החרדים לצה"ל, תחת הכותרת של "השוויון בנטל", לתשומת לב רבה. לנושא זה השלכות ישירות על שירות הנשים בצה"ל, בשל הדרישות המועלות להפרדה בין החיילים החרדים לנשים במסגרת השירות הצבאי. למרות זאת, היבט זה של הנושא לא זכה כמעט לדיון ציבורי, ויתר על כן, כאשר הוקמה ועדת השרים לליבון נושא גיוס החרדים בראשות השר יעקב פרי בעקבות המחאה לא שולבה בו שרה אישה, אלא לאחר מחאה מצד ארגוני הנשים. מונתה השרה לימור לבנת לחברה בוועדה, שביוזמתה ובדחיפתה התקיים דיון בהיבט זה של הנושא במסגרת...

במאמר זה אנסה לעמוד על מקצת המחלוקת ועל מקורותיה (המחקריים לפחות), ולהבהיר מעט את השיח. יוצגו אמירות וממצאים ממחקרים ומפרסומים המציגים טענה ש"יש ירידה במוטיבציה", לאחר מכן יוצגו מחקרים הטוענים שאין ירידה כזו, ומחקרים המציגים טענות מורכבות לגבי הנושא. בהמשך המאמר אנסה להביא הסברים לחוסר הבהירות, שיעסקו בעיקר במתודולוגיה של המדידה.

מאמר זה יעסוק בהבחנה בין שתי קטגוריות של מוטיבציה לשירות בצבא, אשר פעמים רבות מבלבלים ביניהן למרות השוני הניכר. הקטגוריה הראשונה היא מוטיבציית הכוונה היא לְמה שמניע חיילים להסתער בזמן אמת. כך למשל, חיילים לחימה. שמלכתחילה כלל לא רצו להתגייס עשויים להתברר כלוחמים הטובים והנחושים ביותר ברגע האמת. מן העבר השני של המתרס, ייתכן כי מי שהיו בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר להתגייס, לא יביאו אותה בהכרח לידי ביטוי ברגע האמת. הקטגוריה השנייה, בהיבט זה לא בוחנים את מה שתעמוד במרכז הדיון, היא המוטיבציה לגיוס לצבא. שגורם לפרט להסתער בקרב, אלא מתמקדים...

האם צה"ל הוא עדיין "צבא העם"? הגיע הזמן לשאול שאלות שלא נהגנו לשאול בעבר: מהו "צבא העם" בישראל: מהות או שמא סיסמה ישנה? מה משמעות המושג "צבא העם": מושג אוניברסלי או ייחודי? מהן המשמעויות החברתיות של צה"ל כ"צבא העם", ומה ייעודו החברתי? האם "צבא העם" מושתת גם על רוח ההתנדבות? האם המודל של "צבא העם" הישראלי נשחק ונסדק במהלך השנים? האם יש מודל צבאי חליפי לישראל? שאלות אלה ואחרות ראויות לבירור, שכן מה שהיה מובן ומקובל בעבר, אפשר שאינו תואם את שינויי הזמן והמציאות. כל...

ההיבטים הכלכליים אינם זוכים לתשומת לב מספקת בדיונים סביב סוגיית הגיוס של כוח אדם לצה"ל. לעומת זאת, בארצות־הברית לפני ארבעים שנה עמדו ההיבטים הכלכליים במרכז הדיון שעסק בסוגיה זהה. בתקופת נשיאותו של ריצ'רד ניקסון, בשנת 1970 ,מונתה ועדה (ועדת גייטס) שהנפיקה דוח אשר היווה בסיס למעבר מגיוס חובה לצבא מתנדבים (Force Volunteer All ).עם חברי הוועדה נמנו כלכלנים חשובים כמו מילטון פרידמן ואלן גרינספן. לצורך עבודת הוועדה ובעקבותיה התפתח תחום מקצועי שלם של כלכלת כוח אדם צבאי. במאמר זה אנסה להסביר את ההיבטים הכלכליים של הגיוס ולהחיל אותם על...

מאמר זה בוחן את תפיסת היסוד של מבנה צה"ל מנקודת המבט של ראש אגף התכנון (להלן: אג"ת) בצה"ל לשעבר. יש להבחין בין אג"ת לבין אגף כוח אדם (אכ"א). האחריות על תכנון כוח האדם היא של אג"ת, האחריות על הביצוע היא של אכ"א. בצורה יותר רחבה, אגף התכנון בצבא אחראי על ניהול המשאבים העומדים לרשות הצבא: תקציב, תשתיות וכוח אדם. ככזה יעסוק המאמר בנושא מזווית הראייה של תכנון המשאב האנושי. ארבע סוגיות יידונו במאמר זה: הראשונה — בחינת המודל הקיים, שהוא לדעתי מודל הכרחי; השנייה — שאלת תכנון כוח האדם על ידי הצבא. השלישית —...

השירות הצבאי בישראל: אתגרים, חלופות ומשמעויות הוא קובץ, המאגד שבעה מאמרים, המנתחים היבטים שונים של מודל השירות בצה"ל. מאמרים אלה עוסקים בהרחבה בעקרונות בניין הכוח הצבאי, כבסיס לדיון בנושא; בניתוח ההיבטים הכלכליים והחברתיים; בהתפתחות המוטיבציה לגיוס לצה"ל בראייה היסטורית; בבחינת הגורמים לתנודתיות ברמת המוטיבציה של המועמדים לשירות; וכן בבחינת הזוויות השונות לשאלת גיוס נשים וגיוס חרדים לצה"ל.         כל אלה מתנקזים לשאלה העיקרית הניצבת עתה בשיח הציבורי בישראל: האם מודל "צבא העם" הוא זה הראוי למדינת ישראל...

תגובת המחבר על הערות שהופנו אליו בעקבות מאמרו בגיליון הקודם

מבצע "צוק איתן" (7 ביולי — 26 באוגוסט 2014)  היווה את אתגר הלחימה המורכב והממושך ביותר אליו נכנס חמאס במסגרת מעגל הדמים עם מדינת ישראל הנמשך מאז היווסדו בשנת 1987 . מוקדם עדיין להעריך את הישגי המערכה ותוצאותיה, שכן אלה אינם ברורים דיים לפי שעה מבחינתם של שני הצדדים, ויידרש עוד זמן כדי לקבוע האם היעד הישראלי העיקרי — השגת הרתעה ארוכת טווח מול חמאס — אכן התממש. במהלך המבצע עשה חמאס שימוש בכל היכולות שברשותו והפעיל אמצעי לחימה רבים ושיטות לחימה מגוונות כבר משלבי המערכה הראשונים. אמצעים אלה כללו ירי רקטי לכל אורך ימי הלחימה...