היחסים בין הדרג הצבאי והדרג המדיני הם מורכבים ורבי פנים, גם תיאורטית וגם מעשית. הבעיות שהתגלו בממשק בין שני הדרגים במדינת בישראל הובילו לכך שהפעלת צה"ל לא תמיד הייתה יעילה, או שנוצר משבר ציפיות בין שני הדרגים. בנוסף לכך, קיימת בעיה של חוסר לכידות בעמדות הדרג המדיני, דבר שהוביל לכך שהנחיותיו לצבא לא תמיד עלו בקנה אחד עם עמדת הממשלה, או שההוראות שנתן הדרג המדיני לצבא היו מעורפלות.
על רקע זה בולט פרסומו, באוגוסט 2015 , של מסמך "אסטרטגיית צה"ל". במסמך זה, עליו חתום הרמטכ"ל, ניתן למצוא, בין היתר, הצעה להסדרת השיח...
(המאמר הנו תמלול ערוך של דברי הרמטכ"ל בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי שהתקיים בינואר 2016.)
שלושה מעצבים מרכזיים מרכיבים את האתגרים בפניהם ניצב צה"ל בעתיד הנראה לעין. המעצב הראשון הוא ההשתנות המואצת של הסביבה האסטרטגית של ישראל. הסכם הגרעין בין איראן למעצמות והסרת הסנקציות מעל איראן מהווים תפנית אסטרטגית באיום המרכזי בפניו עומד צה"ל בעשור האחרון. התפרקות הסֵדר הישן במזרח התיכון, שהיה קיים מאז הסכם סייקס־פיקו ב־ 1916, והיחלשות המסגרות המדינתיות בארבע־חמש השנים האחרונות מבטאות חוסר יציבות של האזור שתמשיך לאפיין...
מזכר זה מנסה להעריך ולאמוד את הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לישראל עקב מסע הדה-לגיטימציה אותו מובילה תנועת ה-BDS נגד ישראל. סוגיה זו נבחנת באמצעות ניתוח המשלב את הידע התיאורטי והאמפירי העשיר בחקר הסנקציות עם ניתוח כלכלי-פוליטי המתייחס לדפוסי הסחר וההשקעות של ישראל.ניתוח דפוסי הסחר וההשקעות של ישראל מלמד, כי יכולתה של תנועת ה-BDS להסב לכלכלת ישראל נזקים משמעותיים תלויה בעיקר במידת המוטיבציה של ממשלות שונות להפעיל על ישראל לחץ כלכלי על רקע פוליטי או לחילופין לבלום אותו.המזכר מזהה מגבלות כלכליות, פוליטיות ומשפטיות, שיקשו באופן משמעותי על...
דרישתו של השר נפתלי בנט לחזק את הידע המקצועי של חברי הקבינט הביטחוני כך שיוכלו למלא את תפקידם באופן מיטבי, היא נכונה מהותית. לקבינט חשיבות מכרעת בהחלטות גורליות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל, ואם אין בידי חבריו יכולת לתפקד כראוי נפגם אחד המוסדות החשובים במערכת השלטונית. על כן, לחברי הקבינט, ותיקים וחדשים כאחד (וכן ליתר חברי הממשלה, שהצבא נתון למרותה), יש צורך במנגנון למידה ועדכון לשם ביצוע הערכות מצב שקולות וקבלת החלטות בתחום המדיני-ביטחוני.
הפשרה הפוליטית הזמנית, שאותה יזם השר ליצמן ושקיבלו ראש הממשלה ושר החינוך, היא מהלך בכיוון...
"בלב המחלוקת הפנימית בישראל עומד הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ועומדות נגזרותיו: שאלת ההתנחלויות, שאלת שלמות העם לעומת שלמות הארץ. אנו צועדים על קרום דק, ומתחתיו גועש ורותח הסכסוך הזה – לעתים גלוי ואלים על פני השטח, לפעמים נסתר מן העין ושקט. אך הוא קיים גם קיים, ומכרסם בהווייתנו כְּעָם גם אם נתעלם ממנו". "הקרב על הבית" סוקר בקצרה את ההיסטוריה היהודית והציונית, מנתח לעומק את ההישגים ואת השגיאות, ומזהיר מפני קיפאון ואפס מעשה מדיני. כמי שאמון לא רק על חשיבה אלא גם על ביצוע בזירות לאומיות של ביטחון ומדיניות, שר מציע דרכים...
הדיון במזכר ההבנות (MOU) בין ארצות הברית לישראל בנושא הסיוע הביטחוני לעשור הבא נמצא במבוי סתום. הפער בעמדות בין ישראל לארצות הברית איננו ממוקד רק בחשבונאות של מספרים. בין ממשל אובמה לממשלת ישראל קיימים פערים עמוקים וחילוקי דעות אשר לראיה האסטרטגית את האיומים במזרח התיכון, למידת היותה של ישראל נכס לארצות הברית. לא ניתן להסביר את הפערים בין הממשלים בהתעלם מ"הדם הרע", כתוצאה מהעימות שהתרחש ביניהם בקיץ האחרון בעת הדיון על אודות הסכם הגרעין עם איראן. אי-הגעה להסכם על אודות מזכר ההבנות בקיץ 2015 הייתה תוצאה של מדיניות מוטעית,...
ב–5 באפריל פירסם כאן אברהם בורג מאמר שכותרתו "הצבא החצי־מוסרי ביותר בעולם", במטרה ברורה לקבוע, כי צה"ל איננו צבא מוסרי. אני מבקש לחלוק על דבריו ולטעון, כי צה"ל הוא אכן "הצבא המוסרי בעולם". אני מסכים עם הביקורת שמותח בורג על מדיניות הכיבוש של ישראל — מדיניות שאחד מביטוייה הוא הצורך לשלוט בעם זר, תוך עימות אלים בלתי פוסק; עיקר טענתי נגדו נוגעת לבלבול, המובע במאמרו, בין מדיניות הכיבוש של ממשלת ישראל, לדרך תפקוד הצבא וחייליו במילוי המשימות המוטלות עליהם.
חסן נצראללה, מזכ"ל חזבאללה, סיפק שתי הופעות תקשורתיות בסמיכות יחסית בעת האחרונה. באופן מסורתי, נצראללה מתכתב בנאומיו עם השיח הפוליטי והציבורי בישראל, וכך עשה גם הפעם: דבריו לא נאמרו בחלל ריק אלא התייחסו לסוגיות שעל סדר היום בישראל. אולם למרות שפנה לישראל ישירות והקדיש לה חלק נרחב בדבריו אמירותיו לא כוונו רק אליה, אלא גם לאזנים אחרות: בראש ובראשונה לציבור הלבנוני וגם לעולם הערבי כולו. לכן, כשבישראל מנסים להבין את דברי נצראללה כלפיה, ראוי להתייחס לתמונה הכוללת שברקע הדברים ועל סמך זאת לגזור משמעויות: מהות ההתבטאויות אינה רק אזהרה...
השיח הציבורי במהלך מבצע "צוק איתן" סימן רמה גבוהה של נכונות חברתית להשלים עם חללים צבאיים בהשוואה למלחמות או למבצעים קודמים, במיוחד ביחס למלחמת לבנון השנייה. במאמר זה אבקש לברר את הטענה הרווחת באשר לחיזוק הנכונות החברתית להשלים עם חללים צבאיים, ולהראות שאין לקבלה כפשוטה. טענָתי היא שהרגישות לחללים קיימת, אבל היא מורכבת יותר מכפי שהיא נראית וגם מושפעת מנסיבות משתנות. כאשר, כמאפיין את "צוק איתן", הפעולה הצבאית הינה אינטנסיבית, קצרה ונתפסת כמוצלחת, וכאשר הקרבתן של הקבוצות החברתיות המבוססות אינה ניכרת, ואף מוצדקת...
הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן.
בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...
