למאמר זה שתי מטרות מרכזיות: האחת – להזהיר מפני יצירת קשר ישיר בין הלחימה בעזה (ינואר 2009) לבין מלחמה עתידית בלבנון. השנייה – לנתח אילו לקחים ועקרונות ברמה האופרטיבית אפשר ליישם בזירה הלבנונית ואילו – אינם רלוונטיים.
בסיום מלחמת לבנון השנייה טענו רבים כי ישראל לא הצליחה לחזק את ההרתעה מול חזבאללה.תגובת הארגון בעת מצבע "עופרת יצוקה" והשוואתו לתגובת הארגון במבצע חומת מגן מעידה כי פעולתה של ישראל במלחמת לבנון השנייה הביאה לחיזוק ההרתעה מול הארגון שעל גבולנו הצפוני.
מטרתו של מאמר זה היא להבהיר מדוע ישראל – מדינה דמוקרטית הפועלת מתוך אילוצים וריסונים הנגזרים מאופי המשטר הקיים בה ומשיקולים מדיניים ובינלאומיים רחבים להכריע הכרעה ברורה את העימות בינה לבין ארגוני ה"טרורילה" צבאית כדוגמת חזבאללה וחמאס, המגובים במוסדות חברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים הפועלים בלב ליבו של המרחב האזרחי, המיושב בצפיפות בתוך מדינות כושלות.
מאמר זה מבקש לראות במבצע "עופרת יצוקה" חלק מרצף התפתחות העובר מה"אנתפאדה" השנייה דרך מלחמת לבנון ה-2בקשר לשני מרכיבים עיקריים: הראשון נוגע להתפתחותה של תפישת המענה הצבאי לאיום, והשני הוא תפישת הציבור את המענה הצבאי. בין שני מרכיבים אלה מתקיים מענה סימביוטי הדוק.
לאחר שלוש שנים של דחיות חוזרות ונשנות, צפויות בשבוע הבא הרשויות בסוריה לחנוך רשמית את פתיחת המסחר בבורסה של דמשק. אף שהמשטר הסורי טען בעקשנות במהלך ארבע השנים האחרונות, כי המערכה הכלכלית אותה הוביל משטר בוש נגד סוריה אינה מסבה למדינה נזק משמעותי, האיתותים על הפשרה אפשרית ביחסים בין וושינגטון לדמשק הם אחת הבשורות הטובות ביותר לה יכולים לצפות משקעים שבוחנים השקעות פוטנציאליות בסוריה.
ב-19 בפברואר 2009, העביר יו"ר סבא"א – הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית — למועצת המנהלים שני דוחות תקופתיים: האחד על תוכניתה הגרעינית של איראן והשני על ההתקדמות בהערכת פעילויותיה של סוריה באתר "אל-קיבאר", שהופצץ בספטמבר 2007. ד"ר אסכולאי מציג את הערותיו לדוחות אלה.
בבוקר ה-8 בינואר 2009 נורה מטח קטיושות משטח לבנון לעבר ישראל. חזבאללה מיהר לפרסם הודעה רשמית בה הבהיר כי הפעולה לא בוצעה על ידו. מחמד פניש, שר העבודה והנציג הבכיר של הארגון בממשלה הלבנונית אף הוסיף כי חזבאללה אף אינו יודע מי הגורם אשר ביצע את הירי. תגובה זו נוגדות במידה רבה את רוח הדברים אשר נשא מנהיג הארגון, חסן נצראללה, בראשית המבצע הישראלי בעזה. בשורת נאומים הפליג נצראללה בשבח המאבק בישראל וקרא בהתלהבות לתמוך בפלסטינים הנלחמים בצה"ל. אכן, ככל שנמשך המבצע הישראלי, והמהלך הקרקעי בפרט מתחדדת השאלה כיצד יגיב חזבאללה. זאת במיוחד...
ההערכה כי לאיראן תהיה יכולת להפיק 25 קילוגרמים של אוראניום מועשר באיכות גבוהה לקראת סוף שנת 2009 (בטווח של מספר חודשים מוקדם או מאוחר יותר) נותרת בעינה על בסיס המידע שפורסם בדו"ח זה. על פי תמונת המצב העדכנית, נראה שהקהילה הבינלאומית תאפשר לזה לקרות.
לאחרונה התפתח דיון ער באשר למדיניות התגובה החדשה של צה"ל למקרה של התלקחות חדשה עם חזבאללה. ביטוי לדוקטרינה חדשה זו ניתן במאמר שפרסם עמוס הראל ב"הארץ" ובראיון שנתן אלוף פיקוד צפון, גדי אייזנקוט, ל"ידיעות אחרונות". מדובר אכן במדיניות חדשה, שונה מבעבר, של הפעלת הכוח מול חזבאללה לעומת זאת שמומשה במלחמת לבנון השניה . מטרת מדיניות זו והצגתה בפומבי היא, כנראה, להעצים את מימד ההרתעה של ישראל מול חזבאללה. התשובה לשאלה אם אכן תעצים מדיניות זו את מימד ההרתעה של ישראל מול חזבאללה טמונה, כמובן, בהערכה שתתגבש בקרב ראשי...
במזכר זה בוחן המחבר, רון טירה, היבטים שונים של עיצוב פני המלחמה, החל בבחירת מרכז הכובד שייתקף וכלה בזיהוי מרכיבי ההכרעה, כפי שאלה באים לביטוי במלחמות "פשוטות" וסימטריות; במלחמה אסימטרית ומורכבת מול יריב מדינתי; במלחמה נגד גרילה; במלחמה מקבילית; ובמלחמה העתידית.
ב-1 באוגוסט חוסל ביריות הגנרל הסורי מחמד סלימאן, ככל הנראה, על חוף הים סמוך לעיר הסורית טרטוס. מאז מותו העלו עיתונאים ופרשנים שונים השערות לגבי זהות המתנקש וסיבת ההתנקשות. התשובה לשאלה זו טומנת בחובה משמעויות שונות, לעיתים מנוגדות, למשטר הסורי, לישראל ולגורמים אחרים באזור. כמו בכל חקירת רצח השאלה הבסיסית והחשובה ביותר הינה שאלת המניע. במילים פשוטות, מי יכול היה לרצות במותו של סלימאן ומדוע.
בימים 13 ו-14 ביולי התקיימה בפריז ועידת איחוד מדינות המזרח התיכון—פורום חדש לשיתוף פעולה אזרחי אותו מבקש הנשיא סרקוזי למסד. לוועידה הוזמנו מעל 40 ראשי מדינות ושרי החוץ שלהם. עם זאת, דומה כי ה"כוכב הזוהר" ביותר, כפי שהגדיר זאת העיתון הסורי תשרין, היה הנשיא אסד. עשרות ראיונות לאמצעי התקשורת ופגישה אישית עם נשיא צרפת הפכו את בשאר אסד, במידה רבה, ל"מסמר המסיבה". לאחר מספר שנים של בידוד בינלאומי חוזרת סוריה למעמד של שחקן לגיטימי בזירה הבינלאומית.
