השבועות האחרונים לא היו קלים לחזבאללה. ב-27 בפברואר 2013, הופיע המזכ"ל, חסן נסראללה, בתחנת הטלוויזיה בכבלים של הארגון, אל-מנאר, כדי להפריך טענות בנוגע למחלתו החמורה כביכול ולאשפוזו לצורך קבלת טיפול דחוף באיראן. דיווחים מהאופוזיציה הסורית טענו שסגנו של נסראללה, השייח נעים קאסם, נפצע בסוריה באורח קשה (ולפי דיווחים אחרים אף נהרג). הדיווחים התגלו לבסוף כבלתי בדוקים, אולם עיתוי פרסומם מזיק לארגון, ולצד אוסף של "הסתבכויות" מקומיות, אזוריות ובינלאומיות, רק הוסיפו לפגיעה בתדמיתו.
לאחרונה אנו עדים לסדרת מגעים אינטנסיבית למדי בעניינה של סוריה, המתקיימת בזירה הבינלאומית. זו כוללת: מפגשים של הגורמים המערביים עם האופוזיציה הסורית; מגעים רוסיים עם המשטר הסורי (לרבות ביקורו של שר החוץ הסורי מועלם ברוסיה) וגם עם מנהיגי האופוזיציה הסורית; סדרת מגעים אמריקניים – רוסיים בדרג בכיר, לרבות מפגש של שר החוץ הרוסי, לברוב, עם מזכיר המדינה החדש, קרי, וצפי לפגישה קרובה של שני הנשיאים, פוטין ואובמה, אשר שוחחו לאחרונה בטלפון; הפצת המסרים על כך, ששני הצדדים פועלים לקידום ההסדר בסוריה; וכן החלטות אמריקניות חדשות לגבי שיתוף...
גל ההתקוממויות ששטף את מדינות ערב משנה את פני המזרח התיכון. השינויים במשטרים בארצות ערב והקושי לחזות אותם מצביעים על הצורך במודל מקיף ושיטתי, שישפר את היכולת להעריך את הסבירות ליציבות משטרים כמו גם את הפוטנציאל לשינויים בהם. המודל המוצע במזכר זה מתמודד עם האתגר באמצעות: א. זיהוי הגורמים המרכזיים, המעודדים או מעכבים שינוי שלטוני, ב. ניתוח הדינמיקה הקיימת ביניהם ג. מתן משקל מספרי לכול אחד מגורמים אלה.
על פי מקורות זרים ישראל פעלה כנגד שיירה שעמדה להעביר נשק מתקדם – כנראה מערכות טילי קרקע-אוויר מסוג SA-17 – מסוריה ללבנון. תקיפה זאת מעלה כמה סוגיות חשובות, הן ברמה העקרונית של תפישת הביטחון הלאומי הישראלית והן בהקשר הנקודתי של הערכת המצב מול המתרחש בסוריה ולבנון בעת הנוכחית.
במהלך הימים האחרונים מתקיים באגן המזרחי של הים התיכון, מול חופי סוריה, תרגיל משולב של הצי הרוסי, שהחל ב -22 לינואר ויימשך עד ה-29 בו. תרגיל זה הוגדר על ידי הרוסים כגדול ביותר מאז פירוקה של ברית המועצות. כלי השייט המשתתפים בו הגיעו לאזור משלוש זירות ימיות שונות: נוטלים בו חלק 23 כלי שייט, כוחות חיל האוויר האסטרטגי וההגנה האווירית. הפיקוד על התרגיל מתבצע באופן חריג על ידי הרמטכ"ל הרוסי ישירות. במקביל לתחילת התרגיל, התבצע פינוי של 77 אזרחים רוסיים מסוריה, דרך לבנון. לא ברור האם מדובר בפינוי חרום ממשי או בתרגיל. הפן המעניין בתרגיל...
בין פרקי הספר: ארצות הברית במזרח התיכון, עודד ערן; איראן והקהילה הבינלאומית 2012, אמילי לנדאו ושמעון שטיין; לקראת מזרח תיכון גרעיני? יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס; תהפוכות פנים־ארציות ושינויים במאזן האסטרטגי האזורי, מרק הלר; "האביב הערבי" — לקחי התערבות צבאית חיצונית באזור, שלמה ברום; ישראל והמבוי המדיני הסתום — לקראת חשיבה מחודשת, ענת קורץ ואודי דקל; ראה להלן את רשימת המאמרים המלאה
חוסר ההכרעה הצבאית השפיע לרעה על תדמיתה של ישראל כבלתי ניתנת להכנעה בעיני העולם הערבי והמערב; הוא גם הציף כשלים רבים בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל בכל הקשור להצבת יעדים וניהול ציפיות, הן בפן האזרחי והן בפן הצבאי. עם התפזרות עשן הקרב של אוגוסט 2006 , אכן השתנתה בהדרגה תפישת המבצע, ועמה הדעה הרווחת בישראל, והתקרבה יותר להערכות המקצועיות והאופטימיות שהושמעו בזמנן. למעשה, כבר בתחילת 2008 החל ויכוח חדש לצבור תאוצה סביב השאלה "האם באמת הפסדנו במלחמה, או אולי לא".
ב-31 באוקטובר 2012 סין חרגה מגישתה המסורתית, השוללת מעורבות בפוליטיקה המזרח-תיכונית, ופרסמה תכנית בת ארבעה שלבים ליישוב המשבר בסוריה. על אף החידוש שבדבר, היוזמה איננה כוללת מהלכים ממשיים וכנראה שאין בה כדי לקדם את המצב בסוריה. אם כך, האם מדובר בצעד חסר משמעות, או שאולי היוזמה טומנת בחובה תועלות ומשמעויות שאינן ניכרות ממבט ראשון?
במכון למחקרי ביטחון לאומי התקיים משחק מלחמה (סימולציה), שהתמקד בשתי היממות הראשונות, שלאחר תקיפה אווירית ישראלית של תשתיות הגרעין באיראן. המשחק תוכנן כאשר נראה היה כי הסתיו הנוכחי צפוי להיות מכריע ורצינו לבחון את ההתפתחויות האפשריות שלאחר תקיפה ישראלית. מאז נרגעו הרוחות מעט, אך לאחר הבחירות ולקראת האביב שאלת התקיפה תשוב ותעלה, שעל כן חיוני להמשיך ולבחון את ההשלכות האפשריות. סיפור המעשה שהחל בתקיפה ישראלית, מייד לאחר הבחירות בארצות הברית, אינו מבטא עמדה של המכון. הנושא מורכב ונבחן בשורה של פרסומי המכון. קיימות שתי הערכות מנוגדות...
אין ספק שאיראן מודאגת מאד מהמתרחש בסוריה ומהאפשרות שמשטר אסד יתמוטט. סוריה היא בעלת הברית הקרובה ביותר לאיראן. מאז המהפכה האסלאמית, אין לאיראן בעלת ברית של ממש, במישור המעצמתי או האזורי, מלבד סוריה. הברית ביניהן נמשכת למעלה משלושים שנה, וזו הברית הממושכת ביותר בין שתי מדינות באזור בעשורים האחרונים. סוריה היא מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון האיראנית, בהיותה זירה חשובה במאבק מול ישראל, ארצות-הברית והמערב.
פעולות המרי נגד משטרו של בשאר אסד החלו במרס 2011. בתחילה היו אלה פעולות המוגבלות לאזורים מסוימים בעוד עריה המרכזיות של סוריה המשיכו פחות או יותר בשגרת חיים רגילה. בחודשים הראשונים לאירועים בסוריה ניכרה הססנות רבה בממשל בוושינגטון באשר לדרך הפעולה הרצויה לארצות הברית במשבר זה. הממשל מצא דרך לחמוק מהצורך בהכרעה באמצעות קריאה חוזרת ונשנית לנשיא אסד לבצע רפורמות דמוקרטיות בארצו. כאשר הסתבר שהנשיא אסד אינו נענה לתביעותיו, העלה הממשל את רף התביעות המילולי. ב-18 באוגוסט 2011 יצא הנשיא אובמה בהכרזה הקוראת לנשיא אסד לוותר על כסאו "למען...
שפעילותה של רוסיה בנושא הסורי, כמו גם בסוגיית המאבק נגד התכנית הגרעינית של איראן, נראית כמכוונת לניצולן כקלף מיקוח לקידום יעדיה במשא ומתן שלה עם המערב. בחודשים האחרונים, ובפרט מאז שובו של פוטין לכס הנשיאות, מתנהל דיאלוג רוסי-אמריקני קשוח ורווי משברים. למעשה, דוחים האמריקנים את רשימת הדרישות הרוסיות, אגב קידום עקבי של תכניותיהם האסטרטגיות, המוזכרות בחלקן לעיל. במקרה הטוב מוצעת לרוסיה, עבור שיתוף הפעולה במזרח התיכון, תמורה בלתי מספקת, לטעמה. מכל מקום, בנושאים הללו טרם נאמרה המילה האחרונה.
