עורכי הגיליון – גבי סיבוני ואמיר קוליק – מסכמים את עיקרי הכנס בנושא מלחמת לבנון השנייה שהתקיים במכון ואת תובנותיו המרכזיות בתחומי העניין השונים: ישראל – פנים; ישראל – קבלת החלטות; ישראל ולבנון; ישראל והמערכת האזורית; התנהלות ישראל במלחמה עתידית.
במציאות המזרח–תיכונית הישגי מלחמה נמדדים בראש ובראשונה בשינוי המצב שהיא פרצה בגינו, בהגדלת מרווח הזמן עד העימות הבא, וביכולת לנצל את ההישגים הצבאיים בשדה המדיני. במלחמת לבנון, כמו בכל מלחמות ישראל האחרות, היו הישגים והצלחות, ליקויים וכישלונות. כל אלה תוחקרו עד תום בתחקירים רחבי היקף, חסרי תקדים ונוקבים, שבחנו את הדברים לפרטי פרטים, והיו תשתית לתכנית עבודה מתקנת לצה"ל וגם למדינה.
המחבר מתאר את התנהלות חזבאללה במהלך המלחמה ולאחריה בהקשר הלבנוני והבינערבי ובוחן מה השתנה מאז ועד יולי 2009 – 3 שנים אחרי המלחמה. המחבר בוחן את התבטאויות נסראללה, את הישגיו לאחר המלחמה ואת מורכבות מעמדו בלבנון לאחר המלחמה.
קשה מאוד לנתח ולהבין את מלחמת לבנון השנייה בלי להבין כיצד צה"ל נכנס אליה. אין הכוונה בעת קבלת ההחלטה לתקוף ב– 12 ביולי 2006 אלא בעקבות התהליכים אשר התרחשו בשנים אשר קדמו למלחמה. בהקשר זה יש לנסות להבין באילו תחומים התמקדה העשייה הצבאית, במה עסק הצבא ומה הייתה התפיסה של האנשים אשר ניהלו אותו באותה עת. יש להתמקד בשתי נקודות מרכזיות המשולבות זו בזו. הנקודה הראשונה נוגעת ללחימה המתמשכת בטרור ביהודה, בשומרון ובעזה ובשאלה כיצד השפיעה לחימה זו על צה"ל. הנקודה השנייה שיש לבחון, היא מגבלת המשאבים שהתמודד עמה הצבא באותן שנים.
במאמר זה אסקור שבע נקודות שהן מעין מסקנות לא רק מהמלחמה הזו, אלא משלושה אירועים צבאיים מרכזיים שהיו בשנים האחרונות ואפשר להשוות ביניהם: מבצע "חומת מגן" באפריל 2002בגדה המערבית, מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה". ייתכן שעל סמך השוואה זו אפשר להגדיר מסקנות כלליות אשר יהיו רלוונטיות גם למקרים דומים בעתיד. שש מהסוגיות שאעסוק בהן מתייחסות בעיקר לעבר ולהווה, אולם עם השלכות קדימה. הסוגיה השביעית היא ניסיון להעריך מה יקרה אם תפרוץ בעתיד מלחמת לבנון השלישית, ו בעקבות כך מה תהיה דרך הפעולה הנכונה מבחינת ישראל.
באוגוסט 2009 נעצר ראווי סלטאני, צעיר ערבי תושב טייבה בחשד כי ריגל עבור ארגון החזבאללה. על פי כתב האישום ראווי יצר קשר עם נציג חזבאללה בעת ששהה כחלק ממשלחת של תנועת בל"ד במחנה נוער ערבי שהתקיים במרוקו בקיץ אשתקד. ראווי ציין בפני איש החזבאללה כי הוא מתאמן באותו חדר כושר עם הרמטכ"ל, גבי אשכנזי. נשאלת השאלה האם יש ייחוד כלשהו לפרשיה הנוכחית או שמא מהווה עוד מקרה ריגול? התשובה לשאלה זו נעוצה ברמה האישית – שאלת המניע לפעולה וברמה החברתית – פוליטית – הסביבה במסגרתה פעל ראווי.
בביקורו בכפר רג'ר, אמר שר החוץ ליברמן, כי יש להקים חומה בין שני חלקי הכפר רג'ר, זה שנמצא בשטח ישראל וזה שבשטח לבנון. הוא הוסיף כי השיקול הביטחוני הוא השיקול המוביל. המחבר בוחן את הכדאיות של מהלך כזה, ועוד קודם לכן מסביר כיצד הגענו למצב בו אנשים הרואים עצמם סורים ועם זאת נושאים תעודות זהות ישראליות ייאלצו לגור בלבנון.
כל מדינה במלחמה מנסה להניע את הסכסוך עד כדי כך שהיא יכולה להוכיח את היתרון היחסי. לכן כל מלחמה היא מאבק על האופי המיוחד, ובתהליך דינמי, כל צד מנסה לעצב פרדיגמת מלחמה התואמת את כוחותיו היחסיים, בעוד היריב מנסה להטיל את הפרדיגמה המועדפת על הסכסוך. לישראל, למשל, יש לכאורה יתרון באפקטיביות צבאית, ולכן העדיפה תמיד מלחמות קצרות וקובעות. לאויביה, לעומת זאת, יש יתרון כולל ביכולות וביכולת למנף את המערכת הבינלאומית. לכן הם חותרים להאריך את המלחמה ולהביא את ישראל לנקודת התבוסה באמצעות התשה של המערכת הפוליטית-אזרחית הישראלית. בספר זה בוחן רון...
ב 7 ביוני 2009 נערכו בחירות לפרלמנט הלבנוני. בבחירות התמודדו שני מחנות מרכזיים. האחד, מחנה "ה-14 במרץ" אשר כולל את הסונים אותם מייצגת מפלגת אל-מסתקבל ("העתיד") בראשות סעד אל-חרירי, הדרוזים – המפלגה הפרוגרסיבית-סוציאליסטית בראשות וליד ג'ונבלאט, וגורמים נוצריים שונים, ביניהם הפלנגות והכוחות הלבנוניים. מולם התייצב מחנה "ה-8 במרץ", אשר כולל את השיעים – חזבאללה ואמל, את מפלגתו של הפוליטיקאי הנוצרי-מרוני, מישל עון ("הזרם הלאומי החופשי"), וגורמים נוספים קטנים יותר דוגמת מפלגתו הנוצרית של סלימאן...
בבחירות אשר יערכו בלבנון ב-7 ביוני 2009 מתמודדים שני מחנות עיקריים: הראשון, "מחנה ה-14 במרס" בהנהגת סעד אל-דין אל-חרירי, בנו של ראש הממשלה המנוח, רפיק אל-חרירי – זרם "אל-מסתקבל". מולם עומדים גורמי האופוזיציה המכונים גם "מחנה ה-8 במרץ" אשר מתבססים למעשה על ברית פוליטית בין השיעים – חזבאללה ו"אמל" – לבין המפלגה הנוצרית-מרונית – "הזרם הלאומי החופשי" בראשות מישל עאון – לשעבר מפקד הצבא הלבנוני וממתנגדיה הבולטים של סוריה. למרות שעד לבחירות נותרו שבועות ספורים נדמה, כי אף אחד מהמחנות אינו...
מאמר זה נועד לבחון מדוע התמרון היבשתי המשולב במהלומת אש לא מידתית הוא המרכיב העיקרי היוצר איום ממשי על חזבאללה ועל חמאס. להסביר את ההיגיון שבהפעלתו וכן לפרט את התנאים שהפעלתו דורשת.
