המתווה למדיניות הגירה הוא המסמך הראשון שפורסם בישראל המציע מדיניות הגירה ברורה ומסודרת. המסמך משקף לא רק את הפרספקטיבה של זכויות של מהגרים או של מערכת המשפט, אלא מציע מסגרת כוללת ורחבה להתמודדותן של מדינות מושכות הגירה. מדינות רבות נאלצות להתמודד עם הגירה בתנאים של גלובליזציה, ולכן אבחן כיצד אפשר ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות, על אף ההבדלים ביניהן וההקשרים ההיסטוריים והמקומיים של כל אחת ואחת.
בראשית הדברים חשוב לי להדגיש בנוגע לכותרת הכנס, כי בעינינו בני אדם נרדפים שברחו ממדינות המוצא שלהם והגיעו לישראל אינם מהגרים בלתי חוקיים, כפי שפורסם בהודעה אחת, בה הוצג הכנס כעוסק ב"הגירה בלתי חוקית לישראל" )שמו הרשמי של הכנס לא כלל התייחסות כזו(. בני אדם הנמצאים בישראל ואסור לגרשם חזרה לארץ המוצא שלהם מפני שהם עלולים להיות חשופים לעינויים ולפגיעה חמורה בזכויות אדם, אין להחשיבם מהגרים בלתי חוקיים. אין זה עניין סמנטי אלא עמדה עקרונית, עמדה ערכית שממנה נגזרת המדיניות שצריך לדעתנו לנקוט כלפי האוכלוסייה הזאת. מן הראוי להזכיר...
המסמך מתאפיין במה שישראל והציונות מתאפיינות בו, הווה אומר, ברצון שלנו להיות מדינה דמוקרטית־ליברלית מודרנית. זאת בעצם הבשורה של הציונות: לשמור על הייחוד היהודי, אבל לא בגטו ולא בנפרד מהעולם שאליו אנו רוצים להשתייך. כאשר ד"ר תיאודור הרצל היה צריך לבחור שם לביטאון הציוני הראשון שלו הוא בגרמנית. הוא לא העניק לביטאון שלו את השם DIE WELT ," בחר בשם "העולם "ציון" ולא "כנען" אלא "העולם", ואין זה מקרי. כמו הביטאון, גם המסמך הזה מציין את השניות הזאת, גם של הציונות וגם של מדינת ישראל. מדינות רבות...
נת 2012 הייתה שנת תפנית בכל הקשור לתופעת הכניסה לישראל מאפריקה דרך סיני. תופעה זו החלה באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת והתפתחה לממדים המוניים משנת 2007 . לפי נתוני רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, נכון לסוף שנת 2012 , נכנסו לישראל כ־ 70,000 בני אדם, יותר מ־ 80 אחוז מהם מאריתריאה ומסודן. אלה מהווים כ־ 90 אחוז מן השוהים הזרים בישראל. לעומת זאת, בפברואר 2013 חדרו לישראל חמישה בני אדם בלבד מגבול מצרים. הסיבה העיקרית לשינוי הדרמטי במגמה היא הקמת המכשול הקרקעי לאורך הגבול, כמו גם החלת התיקון לחוק ההסתננות בחודש יוני 2012 . בה בעת חלה...
השאלה אם לקיים משאל-עם בקשר להסדר מדיני עם הפלסטינים, הוטלה בימים האחרונים אל הזירה הציבורית. זו שאלה שתישאל, כמובן, גם במידה שהממשלה תקבל החלטה חד-צדדית בדבר סיפוח שטחים, או לחלופין היערכות של ישראל על קו גדר הביטחון – או כל קו אחר שעליו תחליט – תוך פינוי היישובים שמחוץ לקו זה. מכל מקום, מדינת ישראל עתידה להידרש להכרעות גורליות בנושאים מדיניים חשובים, ואלו מלווות כבר כיום בדרישה לקיומו של משאל-עם. מכאן נובע צורך לדון במנגנון אשר יסדיר את הנושא.
ביום שלישי, ה-22 בינואר 2013, התקיימו בישראל בחירות כלליות לכנסת ה-19. להלן אנסה לעמוד על התוצאות העיקריות של הבחירות והתובנות שניתן להסיק מהן. מן הראוי לציין, שהתוצאות והעולה מהן מפריכות הנחות מסוימות שרווחו בתקשורת והיו מקובלות בציבור. כמו כן, אנסה לבחון את האפשרויות השונות להקמת ממשלה ואת ההשלכות שיהיו לכך בתחום הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ והביטחון של ישראל.
קובץ מאמרים: היבטים אסטרטגיים, גיורא איילנד; מאזן שני הצדדים, אפרים קם; ההרתעה הישראלית – מטרה שהושגה?, אבנר גולוב; החזית האזרחית – ללמוד מהצלחות, מאיר אלרן; כיפת ברזל – מלכת המערכה, יפתח שפיר; ארצות הברית והמזרח התיכון, עודד ערן; השינויים במשטר המצרי והמערכה בעזה, אודי דקל; הרשתות החברתיות: הלכי רוח במצרים, אורית פרלוב; איראן – מעורבות מרחוק, אמילי לנדאו; בין חמאס, הרשות הפלסטינית וישראל, ענת קורץ; האם צפויים שינויים ביחסי ישראל- עזה?, יורם שוייצר; החזית התקשורתית – מאמץ שצלח, אוואן אלתרמן. בפרק הסיכום מציג עמוס ידלין שנים עשר...
ב-21 עד ה-25 באוקטובר 2012 התקיים התרגיל הלאומי הראשון מסוגו, שנועד לבחון באופן ממוקד את ההיערכות הכוללת של המדינה ומוסדותיה מול סכנה של רעידת אדמה חזקה. זו השנה השישית ברציפות שבה מתקיים תרגיל עורף שנתי, כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה וכשיא של סדרה ארוכה של תרגילים פרטניים, המתקיימים לאורך השנה. עד עתה כול התרגילים השנתיים נערכו על בסיס של תרחיש ביטחוני, שבמרכזו התקפות טילים ורקטות על החזית האזרחית. ההחלטה לעסוק השנה בנושא רעידות האדמה הינה בעלת משמעות מיוחדת, באשר היא מצביעה על: א) ההכרה, לפחות במשתמע, בחשיבות ההיערכות מול האיומים...
מאמר זה בוחן את השאלות הבאות בהקשר לטרור כפי שהוא מוכר במאה ה-21: מהי הדרך המיטבית להתגונן מפניו? האם יש למקד את המענה בהיבטים ההגנתיים או שיש לשלב בין הגנה להתקפה? מיהו היריב והיכן מרחב הלחימה? שאלות אלה נבחנות מתוך מבט היסטורי לשם למידה והפקה של לקחים ומתוך מבט לעתיד, בניסיון לגבש תובנות בנוגע לאסטרטגיה מתאימה ולטקטיקה יעילה, הכוללות שילוב של הטכנולוגיה כמרכיב חיוני במאבק בטרור.
יש לזכור שהשריפה בכרמל, למרות שגבתה מחיר יקר של 44 הרוגים באסון האוטובוס, הייתה אפיזודה מאותרת וקצרה. מן הסתם צפויים לישראל בעתיד אירועים חמורים וממושכים הרבה יותר, העלולים לגבות מחיר יקר. כול עוד לא תשתנה מין היסוד הגישה הנוכחית, המוצאת לנכון להאיר ולהאדיר את ההתקדמות שחלה (ואכן כזו חלה בשנים האחרונות) במצב מוכנות החזית האזרחית, וכול עוד לא תיכנס ממשלת ישראל לעובי הקורה, תקבל החלטות מחייבות ותוודא פעולות מעשיות בארבעת התחומים שנמנו לעיל, לא יהיה שינוי של ממש במצב המוכנות של החזית האזרחית, מול האיומים הגוברים עליה מבחוץ.
בשנים האחרונות עוסק המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל־אביב בתהליך שיטתי של לימוד, המשגה וניתוח ביקורתי של המתרחש בחזית האזרחית במדינת ישראל. עיסוק זה נעשה על בסיס ההבנה שההתפתחויות בחזית האזרחית הן רכיב חשוב וגדל בתפיסת הביטחון של ישראל, בעיקר נוכח האיומים העכשוויים שאויביה של ישראל מכוונים במידה רבה אל העורף האזרחי, האוכלוסייה והתשתיותהלאומיות. מאמץ מחקרי זה בא לידי ביטוי בין היתר בכנסים השנתיים שמקיים המכון ובהם מציגים אנשי מפתח העוסקים בתחומים שונים של העשייה בחזית האזרחית את ניתוחיהם בנושאים השונים הנוגעים לחזית...
