בין ה-26 ל-28 בינואר 2010 קיים אבו מאזן ביקור ברוסיה במסגרת סבב פגישות שכלל ביקורים גם בגרמניה ובבריטניה. (ביקורו הקודם ברוסיה התקיים באפריל 2009). במהלך ביקורו נפגש אבו מאזן עם הנשיא מדוודב ועם אישים נוספים. בפגישתו עם הנשיא מדוודב, עדכן אותו אבו מאזן לגבי יחסיו עם ישראל ומגעיו עם האמריקאים, המצרים והירדנים. הרוסים הציגו את מטרת הביקור כדיון בשאלת חידוש תהליך השלום במזרח התיכון ועל כך נסבה הפגישה עם מדוודב. במהלל הביקור הובלטו המסרים הרוסים הבאים: א. בכוונת רוסיה לכנס ברוסיה בפברואר 2010 פגישה של שרי החוץ של ה"קוורטט"...
ההחלטה שאומצה על ידי מועצת הנגידים של סבא"א בנושא איראן בעשרים ושבעה בנובמבר האחרון כוללת נושאים חשובים הנוגעים להיעדר שיתוף הפעולה של מדינה זו עם הסוכנות, ולירידה החדה באמון השורר בין הקהילה הבינלאומית לבין איראן. בהחלטה דלעיל מודגש, פעם נוספת, היעדר שיתוף הפעולה של איראן עם דרישת הקהילה שזו תבהיר את המימד הצבאי של פעילותה הגרעינית מן העבר– פזמון החוזר על עצמו בדוחותיה של סבא"א במהלך השנתיים האחרונות. ואולם בנוסף לדאגות שהועלו בעבר, החלטה זו טומנת בחובה מרכיבים חדשים חשובים – הן במונחי המהות והן באשר לנסיבות בהן היא...
לאחרונה אנו עדים לתהליך הידברות אמריקני-רוסי, שהחל במסגרת יוזמה חדשה של ממשל אובמה. יוזמה אמריקנית זו להידברות עם רוסיה כללה את המישור הדו-צדדי והן את המישור הגלובלי. במסגרתה התקיימו כמה פגישות בדרג בכיר – נשיאים ושרי חוץ. נראה שההצעה האמריקנית הוגשה לצד הרוסי כ"עסקת חבילה" מקיפה. מתחזק יותר ויותר הרושם שתהליך זה מוכתר בהצלחה, אף כי נותרו עדיין סוגיות במחלוקת. להסדר זה, אם וכאשר יצא לפועל, יהיו השלכות משמעותיות על המערכת הבינלאומית, בדגש על המזרח התיכון. משמעות ההסדר היא שינוי חיובי ביחסי רוסיה והמערב.
המערכת הבינלאומית מתאפיינת לאחרונה בפעלתנות מדינית ערנית בכל הנוגע לעניני המזרח התיכון. מציאות זו מאופיינת על ידי ציפייה דרוכה לקראת התפתחויות אסטרטגיות – מדיניות או צבאיות. ברקע לכך גם אופן ההתנהלות השונה של הממשל האמריקני, קרי, ניסיון להידברות עם העולם המוסלמי, לרבות ניסיון לפתח דיאלוג ישיר עם איראן ומאמצים מחודשים להתנעת תהליך מדיני בין ישראל לשכנותיה. ומנגד, ההחמרה המתמדת של משבר הגרעין האיראני והמשך העימות הכולל באסלאם הרדיקלי.
המציאות בסוגיית הגרעין האיראני והאפשרות שבעקבות המדיניות האמריקאית החדשה רוסיה תמצא את עצמה מחוץ למשחק, יוצרת דילמה עבור רוסיה. עד עתה נקטה רוסיה עמדה אמביוולנטית, לפיה מחד גיסא היא מביעה דאגה נוכח האפשרות של הפיכת איראן למעצמה גרעינית תוך הכחשת כל מעורבות מצידה בסוגיה ומסכימה, כביכול, לצורך לפעול לעצירת תוכניתה זו ומאידך גיסא היא תומכת באופן גורף באיראן, לרבות השתתפות פעילה בפיתוח התשתית הגרעינית שלה. נראה, כי עתה מתגברת ההכרה ברוסיה שעליה לנקוט עמדה ברורה ולבחור בין שתי אפשרויות: להשתתף במאמץ להכלת התוכנית הגרעינית, או לאפשר...
הסיבה לפרוץ המשבר הנוכחי בקווקז רחבה ועמוקה הרבה יותר מאשר דאגתה של רוסיה לשלומם של תושבי דרום-אוסטיה, מיעוט אתני שאיננו רוסי. הסיבה האמיתית לכך שרוסיה פלשה לגיאורגיה נעוצה בהתנגשות אינטרסים בין רוסיה למערב בארבע חזיתות שונות, הבאות כולן לידי ביטוי במשבר זה, כפי שיפורט להלן. רוסיה פלשה אמנם לגיאורגיה אך את הדי הפלישה לגורי ולפוטי היא ציפתה שישמעו היטב לא רק בטיביליסי ובקייב אלא גם בבריסל ובוושינגטון. מאמר זה מנסה להתחקות אחר סיבות העומק לפרוץ המשבר תוך התייחסות להקשר הגיאו-פוליטי שלו וכן למימד הזמן. אלה נותנים תמונה ברורה יותר של...
בחודשים האחרונים אנו עדים לשורה של התבטאויות מאיימות מכיוון מוסקבה. בפברואר אמר מפקד כוח הטילים הרוסי כי היה ופולין וצ'כיה יאפשרו את פריסתה של מערכת אמריקאית להגנה מפני טילים בשטחן, הרי שכוח הטילים האסטרטגיים של רוסיה יוכל לפגוע באתרים אלה. ביוני היה זה הנשיא ולדימיר פוטין שאיים כי בתגובה לפריסה תשקול רוסיה לשוב ולכוון את טיליה הגרעיניים לעבר יעדים אירופאים, דבר שהיא לא עושה מאז אמצע שנות ה-90.
