ב- 1 בדצמבר חשף הנשיא אובמה את הגישה החדשה של ממשלו ביחס למלחמות הניטשות בזירות אפגניסטן-פקיסטן (אפ-פק). כמי שנכנס לתפקיד עם מסר של שלום כלפי העולם המוסלמי, ההחלטה לא הייתה קלה עליו. עם זאת, לאור האסטרטגיות החלופיות שהוצעו בידי המעגל הפנימי שלו, דומה כי הוא בחר בחלופה מאוזנת באשר להמשך המערכה באפ-פק.
מטרתו של מאמר זה לבחון את התפתחות התיאוריה הצבאית בהקשר המלחמה נגד מרידות ) Counter Insurgency — COIN (, תוך דגש על החשיבה הבריטית והאמריקנית, ולהצביע על העובדה כי בהתמודדות מול כוחות מהפכניים ניתן למצוא תיאוריה צבאית. זאת בדומה לדפוסי מלחמה אחרים אשר להם תיאוריות צבאיות מבוססות.
מאז 2003 מתחוללת בעיראק מלחמה, שארצות הברית מעורבת בה ישירות במאמר זה אנסה לבחון כמה נקודות להשוואה בין הפעלת הכוח של ארצות הברית בעיראק, וזו של צה"ל ביהודה ושומרון.
במאמר זה אטען שמטרות המלחמה של מדינת ישראל, לאור דפוס האיום שהתפתח בשנים האחרונות, הנן מטרות קבועות הניתנות להשגה באמצעות עקרונות פעולה קבועים. לאור טענה זו, אציג את חוסר הרלבנטיות של השימוש במושג נצחון ובמושג ההכרעה בשיח האסטרטגי במדינת ישראל ומתוך כך יובהר מדוע המלצתה של וועדת וינוגרד לא רק שאינה בהירה ואינה ניתנת ליישום אלא שנדמה שנזקה רב על תועלתה.
מאמר זה מבקש לתרום לגיבוש המענה לאיום זה באמצעות הרחבת הדיון בעיקרון ההתרעה בתפישת הביטחון הלאומי מול אתגר זה ובחינת המימדים הנוספים מלבד ההתרעה להםנדרש המודיעין בהתמודדות עם איום תלול מסלול.
שורה של התפתחויות, בהן המצב בתימן, שובם של "בוגרי" אפגניסטן (בני הדור הנוכחי), "בוגרי" עיראק ומשוחררי גוואנטנמו, עלולה להעמיד למבחן את היעילות היחסית שהפגינו גורמי הביטחון בחצי האי ערב בשנים האחרונות במאבקם בטרור. הדבר אמור במיוחד לאור מה שנראה כניסיונות מתחדשים מצד ארגוני הטרור לפגוע באישים בכירים ובמתקנים אסטרטגיים. ניסיונות הפיגוע האחרונים מצטרפים לשורה של ניסיונות, על-פי השלטונות הסעודים לא פחות מ-160 מאז מאי 2003, שסוכלו על ידם. "גל" הטרור שפגע בממלכה, רוסן במידה רבה בעקבות הוצאות להורג, ביצוע...
מזכר זה מציג את ההרצאות שנשאו בכנס השנתי, הבינלאומי, השני שמקיים המכון – אתגרי הביטחון של המאה ה-21. המזכר מתמקד ביחסי ישראל ארצות הברית תחת הממשלים החדשים של נתניהו ואובמה.
עורכי הגיליון – גבי סיבוני ואמיר קוליק – מסכמים את עיקרי הכנס בנושא מלחמת לבנון השנייה שהתקיים במכון ואת תובנותיו המרכזיות בתחומי העניין השונים: ישראל – פנים; ישראל – קבלת החלטות; ישראל ולבנון; ישראל והמערכת האזורית; התנהלות ישראל במלחמה עתידית.
המחבר מתאר את התנהלות חזבאללה במהלך המלחמה ולאחריה בהקשר הלבנוני והבינערבי ובוחן מה השתנה מאז ועד יולי 2009 – 3 שנים אחרי המלחמה. המחבר בוחן את התבטאויות נסראללה, את הישגיו לאחר המלחמה ואת מורכבות מעמדו בלבנון לאחר המלחמה.
האירוע האלים האחרון בעזה, שהתנהל סביב מסגד אבן תיימיה ברפיח במחצית אוגוסט, בין חמאס לבין קבוצת תומכי אל-קאעדה מארגון "ג'ונד אנצאר אללה" וגרם למותם של יותר מעשרים איש ולפציעתם של עשרות רבות של פלסטינים, המחיש שוב את הדרך האלימה והיד הקשה וחסרת הרחמים בהן פועל חמאס נגד יריביו הפוליטיים. בה בעת נחשף באופן בוטה קיומו של מאבק כוחות בעל פוטנציאל נפיץ המתנהל בעזה על מידת שליטת החמאס באוכלוסיה ברצועה כמו גם על המחלוקת הקיימת בקרב האוכלוסייה המקומית לגבי הדרך בה ראוי לנהל את אורחות החיים ואת אופי השלטון הן בסוגיות פנימיות והן מול...
כל מדינה במלחמה מנסה להניע את הסכסוך עד כדי כך שהיא יכולה להוכיח את היתרון היחסי. לכן כל מלחמה היא מאבק על האופי המיוחד, ובתהליך דינמי, כל צד מנסה לעצב פרדיגמת מלחמה התואמת את כוחותיו היחסיים, בעוד היריב מנסה להטיל את הפרדיגמה המועדפת על הסכסוך. לישראל, למשל, יש לכאורה יתרון באפקטיביות צבאית, ולכן העדיפה תמיד מלחמות קצרות וקובעות. לאויביה, לעומת זאת, יש יתרון כולל ביכולות וביכולת למנף את המערכת הבינלאומית. לכן הם חותרים להאריך את המלחמה ולהביא את ישראל לנקודת התבוסה באמצעות התשה של המערכת הפוליטית-אזרחית הישראלית. בספר זה בוחן רון...
במסר המרכזי של נאוםהנשיא אובמה בקהיר לא היה חדש מבחינת תוכן. אובמה דיבר על החלפת המתיחות והחשדות והמחלוקות והסטריאוטיפים ב"התחלה חדשה"; רמז להתייחסות שלילית של המערב לעולם המוסלמי-ערבי במהלך המאה העשרים (קולוניאליזם, המלחמה הקרה); ציין את חלקם של מוסלמים ב-ארה"ב; חזר שוב על כך של-ארה"ב אין מלחמה עם האסלאם אלא רק עם קבוצות מיעוט קיצוניות ואלימות (ללא שימוש במושג "טרוריסטים" שאינו אהוד על המוסלמים); והביע כבוד והערכה הן לדת המוסלמית והן לתרומתו של העולם המוסלמי לאנושות. חלק זה של הנאום, משובץ בפסוקי קוראן,...
