ככל שחולף הזמן מסיום מבצע "צוק איתן", רובו של הציבור בישראל אינו רואה אותו כהצלחה או כניצחון. מאז סיום המבצע, קטן במידה מסוימת מספר הישראלים הסבורים כי ישראל היא שניצחה במבצע – ובמיוחד, גדל בצורה משמעותית שיעור הישראלים הסבורים כי החמאס ניצח. למעשה, פחות ממחצית הישראלים סבורים כיום כי ישראל ניצחה במבצע. כך עולה מתוך נתוני סקר דעת קהל שערכו חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי במהלך המבצע עצמו, ולפני שבוע.
על אף האתגרים המורכבים שניצבו לפני החזית האזרחית במבצע ׳צוק איתן׳, ניתן לסכם כי המענה שניתן להם היה ככלל מוצלח יותר, בהשוואה למערכות הקודמות — מלחמת לבנון השנייה — 2006, מבצע ׳עופרת יצוקה׳ — 2008/9 , ו׳עמוד ענן׳ — 2012. הנזק שגרמו 4,382 הרקטות ופצצות המרגמה 1 ששיגרו הפלגים הפלסטיניים מרצועת עזה לעבר יעדים אזרחיים בישראל ב־ 50 ימי הלחימה היה מצומצם יחסית, בעיקר מבחינת הפגיעות בנפש.
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...
נראה כי לצד המשך הפיתוח של היכולות המבצעיות־טכנולוגיות בחזית האזרחית, כפי שהודגמו באופן מרשים במהלך המבצעים "עמוד ענן" בנובמבר 2012 ו"צוק איתן" בקיץ 2014, באמצעות הפיתוח והפריסה המבצעית של מערכת "כיפת ברזל", מתחייב מהלך משמעותי של הגברת ההתמקצעות של העוסקים בתחום החירום ויצירת זהות מקצועית מובנית, שהיא מעבר להשתייכות לארגון זה או אחר בחזית האזרחית. החלטת הממשלה מספר 1661, אשר במסגרתה הועברו סמכויות המשרד להגנת העורף למשרד הביטחון, מעניקה לו את האחריות וההזדמנות המשמעותית להוביל שינוי אסטרטגי בתחום...
הציבור הישראלי עומד באתגרים של מבצע "צוק איתן" בכבוד, העניק גיבוי נאות למהלכים המדיניים והצבאיים, תוך שהפגין עד כה רמת חוסן חברתי גבוהה. זו התבטאה בעיקר בשימור רציפות תפקודית נאותה, במסגרת שגרת חירום מורכבת, כולל בריכוזי אוכלוסייה במרכז, שאינם מורגלים בתקיפות חוזרות ונשנות.
הפילוסוף הספרדי, ג'ורג' סנטיאנה, אמר: “Those who cannot remember the past are condemned to repeat it”. עם זאת, יחזקאל דרור הזהיר כי גם ביצוע של אנלוגיה והקבלה מלאה בין המציאות בהווה למקרי העבר יכול לגרום להתעלמות מהתנאים המיוחדים המאפיינים את אתגרי ההווה ולפגוע ביכולת להתמודד עימם. כיוון שאין מצב הזהה בתנאיו למקרי העבר, חשוב לבחון אילו תנאים דומים ואילו שונים, ולאור זאת — ללמוד ככל האפשר ממקרי העבר. מאמר זה מבקש לאזן בין שתי תובנות אלו, כדי ללמוד מלקחי משטר ההרתעה הלא־קונוונציונלי המשולש — שהתקיים בין ארצות הברית, ישראל ועיראק...
