כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. גם בשנת 2017, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין כוחות 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות. ברור כי בשל...
שלושה מעגלי כוח פועלים באפגניסטן: מעגל הקבוצות הדתיות, מעגל הקבוצות השבטיות ומעגל הקבוצות האזרחיות/לאומיות. נהוג לטעון כי ההשקעה בקבוצות הדתיות מחזקת את הקשר לפקיסטן; ההשקעה בקבוצות האזרחיות/לאומיות (גם אם חלשות יותר) תחזק את הקשר להודו ותבנה את הבסיס (היחידי) לבניית חברה אזרחית בעלת תשתית עתידית טובה לצמיחה של מודל דמוקרטי; ואילו ההשקעה בקבוצות השבטיות תחזק את הקשר לאיראן. ואולם, בין המנהיגים השבטיים יש כאלה הבולטים דווקא בעשייתם האזרחית למען הקהילות והשבטים שלהם, ואפילו למען האינטרס הלאומי כפי שהם מבינים אותו.
מאז המפגש הקודם בליסבון (2010), שבו אימצו המנהיגים את המסמך הקרוי "קונספט אסטרטגי" (ראה מבט על, גיליון 226, נובמבר 2010), שאמור להנחות את פעילות הארגון בשנים הבאות, חלו כמה התפתחויות שתהיינה להן השלכות על פעילותו. בהקשר זה יש לציין את החרפת המשבר הכלכלי–פיננסי בארצות הברית ובאיחוד האירופי, שתוצאותיו מורגשות כבר עתה ויורגשו בעתיד ביתר שאת, בכל הקשור לקיצוצים נוספים בתקציבי הביטחון של החברות. אירוע בסדר גודל היסטורי היה "ההתעוררות הערבית" שבין ביטוייו הבולטים עד כה, מעורבות נאט"ו בהפלת משטרו של קדאפי. מאמר זה...
מאמר זה מנתח את גורמי חוסר היציבות באפגניסטן ויראה כיצד הבנת גורמים אלה יכולה להסביר את הקושי הפוליטי והצבאי למגר כוחות לא סדירים בעלי אידיאולוגיה מוצקה הפועלים בזירה גיאוגרפית נתונה בכוונת המאמר לטעון כי הפעולה הראשונית והבסיסית שעל מדינה לעשות כשהיא יוצאת לעימות עם כוחות לא סדירים במסגרת גיאוגרפית נתונה היא להבין את ההיסטוריה של אותו אזור. טענת המאמר היא כי הבנת הזירה מבחינה פוליטית, חברתית ודמוגרפית מאפשרת גיבוש אסטרטגיה ודרכי פעולה מגוונות להבסת הגרילה. המאמר מתמקד בשנים 1978- 2010.
מתוקף תפקידו כמפקד הכוחות האמריקאים באפגניסטן, מעיד גנרל דיוויד פטראוס בפני הוועדה לכוחות המזוינים של הסנאט אחת לכמה חודשים. מטרת העדות היא לעדכן באופן רשמי את הרשות המחוקקת האמריקאית בדבר תמונת המצב בגזרתו, לסקור את התהליכים והמגמות המרכזיים, וכן כדי להציג צרכים ובקשות למילוי משימתו. בעדותו הנוכחית במחצית מארס, התמקד פטראוס בשלושה מרכיבים מרכזיים באסטרטגיה האמריקאית באזור: (1) המאמץ הצבאי לכיבוש שטח ופגיעה בתשתית הטרור במדינה; (2) המאמץ האזרחי לבנייה מואצת של תשתיות במדינה, שסבלה רבות מהרס בעידן של לחימה בלתי פוסקת, על מנת לאפשר...
ב- 1 בדצמבר חשף הנשיא אובמה את הגישה החדשה של ממשלו ביחס למלחמות הניטשות בזירות אפגניסטן-פקיסטן (אפ-פק). כמי שנכנס לתפקיד עם מסר של שלום כלפי העולם המוסלמי, ההחלטה לא הייתה קלה עליו. עם זאת, לאור האסטרטגיות החלופיות שהוצעו בידי המעגל הפנימי שלו, דומה כי הוא בחר בחלופה מאוזנת באשר להמשך המערכה באפ-פק.
סוגיית הביטחון הלאומי הקשה והמאתגרת ביותר הניצבת בפני הנשיא ברק אובמה היא עצירת מגמת ההידרדרות באפגניסטן ובפקיסטן. המלחמה באפגניסטן צפויה לעצב את מדיניות החוץ של אובמה ולגזול את מרב זמנו הנשיאותי ואת האנרגיה הפוליטית שלו. מה שניצב על כף המאזניים חשוב מאוד עבור הנשיא אובמה: עתיד נאט"ו, הסכנה של מתקפה נוספת בסגנון ה-11 בספטמבר, הסכנה של מלחמה גרעינית בדרום אסיה ומחיר התמיכה והצלחה במלחמה שהולכת ומאבדת מהפופולארית שלה.
נראה כי בשנה האחרונה התגבשה אצל אל-קאעדה והטליבאן מגמה ברורה להעתקת מוקד הפעלת מתאבדים לזירת הלחימה בפקיסטאן ובאפגניסטן. אין בכך כדי לומר שאל-קאעדה ושותפיו נגמלו מכוונתם להשתמש בטרור מתאבדים במקומות אחרים בעולם, ולראיה הם ממשיכים לבצע פיגועי התאבדות במדינות שונות, בעיקר בעיראק ולאחרונה אף באלג'יריה. רציחתה של בנזיר בוטו, מנהיגת האופוזיציה בפקיסטאן, בידי מתנקש מתאבד, מהווה שיא, כנראה זמני בלבד, במתקפת המתאבדים האינטנסיבית המתחוללת מזה כשנה בפקיסטאן. המחבר מציג תמונת מצב וכיווני התפתחות אפשריים..
