כל הפרסומים בנושא טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי

אסופת המאמרים "בקרת נשק וביטחון לאומי: אופקים חדשים" היא תוצר של פרויקט רב־שנתי שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי במסגרת התוכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי. הפרויקט — במימונה של קרן יולט )Hewlett — )מיועד לעודד מחקר חדש בתחום בקרת הנשק, וזה הקובץ השני היוצא לאור בסיועה הנדיב של הקרן.

מרחב הסייבר מתאים במיוחד לגניבת מידע עסקי ולריגול. הנגישות הרבה למידע לצד היכולת לשמור על אנונימיות, תוך טשטוש עקבות, מאפשר לגורמים שונים לעסוק בגניבת מידע בעל ערך, שנזקה עלול להיות רב. תופעה זו רלוונטית מאוד גם למדינת ישראל, החשופה במידה ניכרת לאיומי הסייבר בשל היותה עתירת טכנולוגיה מתקדמת כשחלקה של התעשייה מבוססת החדשנות והנשענת על קניין רוחני ייחודי, הוא רב מאוד. המאמר בוחן את היקף התופעה בעולם תוך נסיון לאמוד את היקף נזקיה הכספיים במדינות העולם ואף בישראל במסגרת הבהרת המורכבות של אומדנים אלה. מחברי המאמר מנסים להעלות את המודעות...

ההתפתחות המהירה ביכולת לוחמת הסייבר של איראן ושל שלוחיה ובני בריתה, מחייבת את ישראל, כמו גם מדינות מערביות אחרות, לפעול באופן נחרץ ושיטתי לשימור עליונותן האיכותית והמבצעית במרחב הסייבר. חשיבותו של מרחב הסייבר לתפיסת הביטחון הישראלית והדחיפות שביצירת "כיפת ברזל" דיגיטאלית הודגשו היטב בדבריו של רמטכ"ל צה"ל, רב אלוף בני גנץ: "ישראל חייבת להיות ברמה המעצמתית בסייבר…אין לחכות עם הסיפור הזה".

היבטים משפטיים משחקים תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית ומשפיעים, הן על האופן בו נבחנות פעולותיהן של מדינות המבוצעות בזירה הפנימית והן על היחסים וההתנהלות בזירה הבינלאומית. מדינה הרואה עצמה חברה בקהילה הבינלאומית חייבת אפוא להיות ערוכה לשיח המשפטי המחלחל לתוך המישור המדיני. קובץ מאמרים זה מוקדש לניסיון להאיר היבטים שונים של הממשק בין תחום המשפט לתחום הביטחון, הן במישור הלאומי-פנימי והן במישור הבינלאומי. מכיוון שביטחון הוא מושג רחב, הכולל בחובו תחומים רבים, אף המשפט העוסק בביטחון משתרע על מגוון רב של נושאים, כפי שמעיד מבחר המאמרים שבקובץ.

האיום של טרור הסייבר יצר דימוי מפחיד ומאיים כזה שעלול לגרום נזק אדיר באמצעות חדירה למערכות אבטחה או למערכות כלכליות דרך מרחב הסייבר. דוגמה לדימוי זה היא פעילותו של הצבא האלקטרוני הסורי (SEA – Syrian Electronic Army). המאמר שלהלן בוחן האמנם לטרור הסייבר יש יכולות ממשיות של ארגוני טרור דוגמת SEA.

מאמר זה מתמודד עם שתי בעיות מרכזיות בהגנת סייבר: סוגיית ייחוס התקיפה (מי התוקף) וסוגיית סף ההחלטה (האם הפגיעה מצדיקה מלחמה כוללת). המאמר מציע מסגרת אנליטית המבוססת על "מדריך טאלין" לשרטוט מקרים של מלחמה ואזורי משבר.

המאמר דן בטיב המענה ההגנתי האקטיבי לאיום הרקטי על עורף מדינת ישראל. המחברים טוענים, כי רק מענה משולב, הכולל מערכות טילי הגנה מפני טילים ומערכות לייזר כימי, יהווה פתרון הגנתי אקטיבי מקיף לכלל האיומים, וללא קושי כלכלי משמעותי.

מטרת המאמר היא לדון באיום הטרור במרחב הסייבר ולבחון את אמיתות התפיסות שהתגבשו בשנים האחרונות כלפי איום זה. המחברים בוחנים מהן היכולות ששחקן לא מדינתי יכול להשיג והאם יכולות אלה עלולות להוות איום ממשי על ביטחונן הלאומי של מדינות.

מאמר זה בוחן את הסיכונים האסטרטגים של נשק סייבר ואת הנחיצות לפתח דוקטרינות ייחודיות להגנת סייבר, כדי לצמצם ככול האפשר את הסיכון להסלמת משבר עד לכדי יציאתו מכלל שליטה. כיום, לוחמת אינטרנט ממוחשבת, היא אחת מתוך כמה זירות צבאיות שצפויות לצמוח, הן בארצות הברית והן במדינות נאט"ו. המאמר הנוכחי מציע רעיונות ומסגרות עבודה מהספרות ה"קלאסית", העוסקים באסטרטגיה, במטרה לעצב תפישה מוסדרת יותר של הסיכונים הטמונים בנשק הסייבר ליציבות הבינלאומית, ובעקבות זאת, לזהות את סוגיות הליבה בהגנת סייבר, שישמשו נקודת משען לדוקטרינות עתידיות.

כלים בלתי־מאוישים ורובוטים תופסים מקום משמעותי בשדות הקרב של תחילת המאה ה-21. כלים אלה מוכיחים את עצמם מבחינה מבצעית, והדבר מוביל למגמה גוברת של פיתוח והצטיידות בהם. המגבלות החלות על כלים אלה כיום, הן בעיקר טכנולוגיות, או מגבלות הקשורות לקושי בהטמעה שלהם בקרב הכוחות הלוחמים. למרות זאת, עקב השימוש הגובר בהם מתעוררות שאלות מוסריות ומשפטיות, וכן דרישה ציבורית להגביל את השימוש באותם כלים ואת פיתוחם. המאמר מנסה לענות על השאלה: מי יעצור את הרובוטים — ההתפתחות הטכנולוגית, או שמא חקיקה ואמנות מתחום בקרת הנשק? המאמר משרטט תמונה של השימוש...

מחבר נוסף: יורם שוייצר    המערכה הגלובאלית נגד הטרור פגעה קשות בתשתיות הפיסיות של אל-קאעדה, אולם במקום להיחשף העמיק ארגון אל-קאעדה את פעילותו במרחב הקיברנטי. פעילי הארגון למדו לנצל את טכנולוגיית האינטרנט לצרכיהם על ידי שימוש ברשתות מוכרות לצורך הפצת תכנים לגיוס, הדרכה ותיאום פעולות טרור. לרשת האינטרנט צד גלוי וחבוי. הצד הגלוי מכיל אתרים שניתן למצוא באמצעות חיפוש רגיל; הצד החבוי, המכונה "רשת אפלה" ("דארקנט"), מכיל אתרים או רשתות של אתרים אשר אינם נגישים באמצעות שיטוט רגיל. אתרים אלו משמשים פלטפורמה לגולשים...