מזכר זה מכנס את הרצאות הכנס שקיים המכון בשיתוף עם המכון ללימודי המזרח של האקדמיה הרוסית, שהתקיים בנובמבר 2012 במכון למחקרי ביטחון לאומי. הרצאות הכנס עוסקות בסוגיות מרכזיות של יחסי רוסיה וישראל כמו גם בסוגיות הנוגעות לשתי המדינות באמזרח התיכון.
הקרב על עתידה של סוריה מתנהל, במקביל למתרחש בשטח, גם במערכת הבינלאומית. השחקנים העיקריים הניצבים במרכז הבמה הם רוסיה וארצות הברית, המנהלות מערכה זו באמצעות חילופי לחצים, איומים ומאמצי הידברות, לסירוגין. הסבב האחרון בעניין זה התקיים בכינוס ה-8-G, בצפון אירלנד, ב-19-17 ביוני 2013. מפגש זה, המקיף את כל הסוגיות המעסיקות את המערכת הבינלאומית, עסק הפעם, ברובו, בנושא הסורי, ובמרכזו דיאלוג טעון בין נשיאי רוסיה וארצות הברית, בעיקר לגבי כינוסה של הוועידה הבינלאומית בעניינה של סוריה.
בסוריה יש כיום קואליציה לא-מחויבת ומפורדת של כוחות מתנגדים, שמקבלת תמיכה חומרית אך לא סיוע צבאי ישיר מקואליציה לא-מחויבת ומפורדת של גורמי צד שלישי (טורקיה, ערב-הסעודית וקטר). קואליציית המתנגדים מנהלת זה יותר משנתיים מערכה עיקשת אך בלתי-מוכרעת נגד המשטר, שנהנה הן מסיוע צבאי ישיר מאיראן ומחזבאללה והן מתמיכה חומרית ודיפלומטית חיונית ביותר של רוסיה. המחבר מציג את השיקולים של כול אחת משלוש המדינות נשואות המאמר, וכן הוא בוחן את אילוצי-הגומלין ביניהן בהקשר למדיניותן בסוריה.
ב-17 במאי 2013, ציטט ה"טיימס" הלונדוני "מקורות מודיעין ישראלים" שטענו, כי "משטר אסד הנשאר על מכונו, גם אם מוחלש, עדיף לישראל ולאזור". המאמר ממשיך ומצטט "קצין מודיעין ישראלי בכיר": "מוטב השטן שאנו מכירים מאשר החלופה האפשרית אותה ניתן רק לדמיין במקרה שבו סוריה תידרדר לאנרכיה, וקיצוניים מהעולם הערבי יזכו שם לדריסת רגל". איננו יודעים מי היו המקורות הישראלים, אולם הכתבה ב"טיימס" מספקת הצצה לדיונים ולוויכוחים בממסד הביטחוני הישראלי באשר לסדר העדיפויות הרצוי לישראל בכול הנוגע...
מאז פרוץ המרד בסוריה, באביב 2011, תמכה רוסיה במשטרו של בשאר אסד, וסיפקה לו ציוד צבאי מתקדם. בין השאר, סופקו, עוד במהלך 2011, מערכות "באסטיון" להגנת חופים (המצוידות בטילי "יאחונט"), ומערכות הגנה אווירית ניידות מדגם Buk-M2 (שכינוין במערב SA-17). דיווחים מהשבוע האחרון, כולל התבטאויות של בכירים רוסים, מצביעים על כך שאכן היה חוזה להספקת מערכות S-300 (על פי עיתונות זרה מדובר ב-6 משגרים ו-144 טילים), ושכיום מובעת נכונות מצד רוסיה לספק את המערכת. המחבר בוחן את כישורי המערכת, את המניע האפשרי לנכונות סורית להעביר את המערכת...
היום (14 במאי 2013), יקיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקור בזק ברוסיה – פגישה עם הנשיא פוטין. הרקע לפגישה זו – התעוררות משמעותית בפעילות סביב הנושא הסורי, ובכלל זה: ביצוע התקיפות נגד היעדים בסוריה, המיוחסות לישראל; ביקורים ברוסיה של רמי דרג במדינות המערב; והודעה של רוסיה בדבר כוונתה לספק לסוריה טילי 300-S. המחבר בוחן את ההתפתחויות האחרונות בנושא ומציג את שיקוליה של רוסיה בכול הקשור להתנהלות בעניין.
במהלך הימים האחרונים מתקיים באגן המזרחי של הים התיכון, מול חופי סוריה, תרגיל משולב של הצי הרוסי, שהחל ב -22 לינואר ויימשך עד ה-29 בו. תרגיל זה הוגדר על ידי הרוסים כגדול ביותר מאז פירוקה של ברית המועצות. כלי השייט המשתתפים בו הגיעו לאזור משלוש זירות ימיות שונות: נוטלים בו חלק 23 כלי שייט, כוחות חיל האוויר האסטרטגי וההגנה האווירית. הפיקוד על התרגיל מתבצע באופן חריג על ידי הרמטכ"ל הרוסי ישירות. במקביל לתחילת התרגיל, התבצע פינוי של 77 אזרחים רוסיים מסוריה, דרך לבנון. לא ברור האם מדובר בפינוי חרום ממשי או בתרגיל. הפן המעניין בתרגיל...
היה זה אחד השבועות הנדירים מאז פרוץ ההתעוררות הערבית שדברים הסתדרו היטב בתחום יחסי החוץ של טורקיה. בין מה שהיה ביקור מוצלח של ולדימיר פוטין באיסטנבול ב-3 בדצמבר 2012 ואישור נאט"ו למחרת היום לפריסת טילי פטריוט בטורקיה, נראה, כי טורקיה פעלה נכון בעת הזאת.
לאחר שבמשך שבועות לא מעטים, שלוש המדינות השושבינות – ארצות הברית, בריטניה ורוסיה – של וועידת 2012 לדיון בהקמת איזור מפורז מנשק השמדה המונית במזרח התיכון לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר דחיית המפגש, הן פרסמו הודעות נפרדות המסבירות את חילוקי הדעות ביניהן לגבי הסיבות לדחייה, והתנאים והמועד לכינוס מפגש בעתיד.מהן הסיבות לכישלון המאמץ לכינוס הוועידה, מיהם המרוויחים והמפסידים כתוצאה מהדחייה, ומה הסיכוי לכינוס ועידה בעתיד הנראה לעין?
במכון למחקרי ביטחון לאומי התקיים משחק מלחמה (סימולציה), שהתמקד בשתי היממות הראשונות, שלאחר תקיפה אווירית ישראלית של תשתיות הגרעין באיראן. המשחק תוכנן כאשר נראה היה כי הסתיו הנוכחי צפוי להיות מכריע ורצינו לבחון את ההתפתחויות האפשריות שלאחר תקיפה ישראלית. מאז נרגעו הרוחות מעט, אך לאחר הבחירות ולקראת האביב שאלת התקיפה תשוב ותעלה, שעל כן חיוני להמשיך ולבחון את ההשלכות האפשריות. סיפור המעשה שהחל בתקיפה ישראלית, מייד לאחר הבחירות בארצות הברית, אינו מבטא עמדה של המכון. הנושא מורכב ונבחן בשורה של פרסומי המכון. קיימות שתי הערכות מנוגדות...
השלכות התהפוכות של "האביב הערבי" יצרו מצב רווי אתגרים עבור רוסיה, שמצאה את עצמה נדחקת מהמזרח התיכון על-ידי הקואליציה הסונית, הפועלת, להבנתה של רוסיה, בשיתוף פעולה עם המערב. מבחינתה של רוסיה, הפך עתה המזרח התיכון לשדה המערכה בין הכוחות השונים, האזוריים והגלובליים, במאבקם על עיצוב הסֶדֶר העתידי. עימות זה החריף במיוחד על רקע מלחמת האזרחים בסוריה, בין המערכת הסונית-המערבית, לזו השיעית, המגובה על-ידי רוסיה וסין. למעשה, בהתמודדות בין-מעצמתית גלובלית מחודשת זו, הפכה רוסיה משחקן משני, ששיתף פעולה עם המערב במהלך המהפכות בצפון...
שפעילותה של רוסיה בנושא הסורי, כמו גם בסוגיית המאבק נגד התכנית הגרעינית של איראן, נראית כמכוונת לניצולן כקלף מיקוח לקידום יעדיה במשא ומתן שלה עם המערב. בחודשים האחרונים, ובפרט מאז שובו של פוטין לכס הנשיאות, מתנהל דיאלוג רוסי-אמריקני קשוח ורווי משברים. למעשה, דוחים האמריקנים את רשימת הדרישות הרוסיות, אגב קידום עקבי של תכניותיהם האסטרטגיות, המוזכרות בחלקן לעיל. במקרה הטוב מוצעת לרוסיה, עבור שיתוף הפעולה במזרח התיכון, תמורה בלתי מספקת, לטעמה. מכל מקום, בנושאים הללו טרם נאמרה המילה האחרונה.
