לאור דו"ח המבקר, על מה שיש בו ובעיקר על מה שאין בו, וכשפנינו לעתיד, מומלץ לפעול לשיפור יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי העתיד, הן במישור המדיניות, הן במישור המוכנות, והן במנגנוני הלמידה וקבלת ההחלטות הלאומיים. על חברי הקבינט לחתור באופן פעיל לבקיאות מספקת בנושאים הצפויים לעמוד להחלטתם, להקצות זמן לקריאה שוטפת של חומרי מודיעין, צבא ומדיניות, להשלים בהקדם תכניות למידה אינטנסיביות, שגובשו במערכת הביטחון ("תכנית מאה הימים"), ולקיים שגרת ביקורים, שיח ולמידה ביחידות, במערכים ובמפקדות, אך גם במערכת המדינית והדיפלומטית. אל מול...
לרגל ביקורו בקהיר (12 בפברואר 2017), העניק נשיא לבנון, מישל עוון, ראיונות לאל-אהראם המצרי ולכלי תקשורת נוספים, שבמסגרתם התייחס לנשק חזבאללה ולמקומו של הארגון במדינת לבנון. הדברים שאמר מחדדים כמה היבטים עקרוניים ביחסי הארגון השיעי והמדינה בלבנון, ונושאים בחובם משמעויות אסטרטגיות לביטחון ישראל. כאשר מכריז נשיא לבנון כי חזבאללה הנו חלק רשמי מהגנת לבנון, הוא מבטל את האבחנה, המאולצת מלכתחילה, בין המדינה, הריבונית לכאורה, לבין צבא חזבאללה, שהוא זרועה של איראן בלבנון. בכך נוטל נשיא לבנון רשמית אחריות על כל פעולות חזבאללה, כולל כנגד ישראל,...
תפיסת ביטחון לאומי היא נדבך יסוד בקיומה של מדינה. מאז שנותיה הראשונות התבססה מדינת ישראל על תפיסה שנוסחה וגובשה בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, לאורה עוצבה האסטרטגיה הצבאית והמדינית לאורך השנים. תפיסת הביטחון הלאומי נותרה תורה שבעל-פה ומספר ניסיונות לנסחה בצורה מסודרת לא הושלמו.השינויים שחלו במהלך השנים, ובפרט השינויים התכופים המאפיינים את המזרח התיכון והעולם כיום, מחייבים עיון מחודש בהנחות היסוד המסורתיות ועדכונן. תפיסת ביטחון לאומי אינה נשענת רק על רכיבים ביטחוניים-צבאיים, אלא גם על רכיבים מגוונים אחרים שעליהם להשתלב...
ישראל ניצבת בפני סימני שאלה יותר מאשר סימני קריאה בפתחה של שנת 2017. חלקם נעוצים באי הוודאויות הקשורות בממשל החדש בוושינגטון ובהשלכות השינוי על הסביבה האסטרטגית של ישראל, אבל רבים מהם קשורים לנטייה לברוח מהחלטות ומהכרעות שעליה לקבל עבור עצמה. בזירה הפנימית נדרש לפעול לאיחוי הקרעים בין חלקי החברה ולהשבת מעמדם של צה"ל ובית המשפט בשם הדמוקרטיה ועקרונות המוסר. בזירה האזורית אפשר ורצוי להמשיך לקדם את שיתוף הפעולה עם הגורמים שעמם ניתן לעבוד על בסיס אינטרסים חופפים כולל גם כוחות וגורמי השפעה מקומיים שאינם מדינות, בבנייה מדורגת מלמטה...
מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מעצב בתולדותיה של מדינת ישראל. הלקחים הנגזרים מהמלחמה בפרספקטיבה של יובל שנים הם לעתים דואליים ואף רבי פנים, ורבים מהם מכילים מתחים שיש להקדיש להם מחשבה וחשוב להבינם.
מאמר זה מתמקד בהשפעותיהן של המלחמה ושל תוצאותיה על מיצובה הגיאו־ אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, על מעמדה מול המעצמות, וכן על תפיסות מרכזיות של הביטחון הלאומי הישראלי ורכיביו. ישנן תפיסות שהן תקפות בעת הנוכחית כפי שהיו ב־ 1967 , ולעומתן ישנן סוגיות, שבאופן שיש בו מן האירוניה, כמעט "שינו כיוון" או הפכו ללא רלוונטיות. יותר מכך, ישנן...
מאמר זה עוסק ברשתות הביטחוניות במדינת ישראל, בהתפתחותן ובהשפעתן, מאז מלחמת ששת הימים ועד ימינו. מדובר בגורמים שחשיבותם רבה מאוד לא רק בישראל ובשטחים שתחת שליטתה מ־ 1967 ואילך, אלא גם במדינות אחרות המתמודדות עם אתגרים משמעותיים לביטחונן, ובפרט עם איומים קיומיים, ממשיים או נתפסים. חשיבות זו נובעת מהשפעתן של רשתות ביטחוניות על תחומים מרכזיים במדינה, הכוללים לא רק את הביטחון, אלא גם תחומים אזרחיים כמו פוליטיקה, כלכלה, חברה ותרבות.
המאמר מתמקד בתפקידן ובדרכי פעולתן של הרשתות הביטחונית בישראל בקביעת מדיניות בתחום החוץ והביטחון, אך גם...
מלחמת ששת הימים היוותה קו פרשת מים בתולדותיה של מדינת ישראל. הוויכוח הפוליטי על היחס לפלסטינים ועתיד השטחים מכביד על עיסוק אינטלקטואלי במשמעותה של מלחמה זו, אבל ניתוח אנליטי־היסטורי מחייב להביט נכוחה בעובדה שב־ 1967 נפתח פרק חדש בתולדות המדינה. המעבר לעידן החדש הסתיים ב־ 1974, עם החתימה על הסדרי הביניים בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בסופו של אותו עידן עבר מוקד הסכסוך הישראלי־ערבי ליחסים שבין ישראל לבין התנועה הלאומית הפלסטינית. עם החתימה על הסכמי הביניים והסכמי השלום בין ישראל למצרים ולירדן, החלו מדינות ערב לצאת ממעגל העימות. האסכולה...
ארבעה מאלופי צה״ל במלחמת ששת הימים נועדו ביוזמת המכון למחקרי ביטחון לאומי לשיחה עם ד"ר גבי סיבוני ואמיר אורן על בניין הכוח לפני המלחמה: אלוף צבי זמיר, שהיה ראש מחלקת הדרכה (מה"ד), אלוף פיקוד הדרום, ובמהלך המלחמה כיהן כנספח צה"ל בבריטניה ובמערב אירופה; אלוף עמוס חורב, שהיה קצין חימוש ראשי וסגן המדען הראשי למערכת הביטחון במלחמה; אלוף ישעיהו גביש, שהיה מפקד המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם), ראש מה"ד ואלוף פיקוד הדרום במלחמה; אלוף אלעד פלד, שהיה עוזר ראש אג"ם, מפקד המכללה לביטחון לאומי ומפקד אוגדה 36 במלחמה.
חלק...
מאמר זה עושה שימוש בגישת הסוציולוגיה של המידע כדי לחקור את השפעתה של מלחמת ששת הימים על התפתחות החשיבה האסטרטגית־צבאית של ישראל. מעט נכתב על השלכותיה הצבאיות־אסטרטגיות של המלחמה, ומאמר זה הינו הצעד הראשון בסגירת פער אמפירי זה. המאמר מקיים את קריאתם של אייל ובוכהולץ לעבור מן "הסוציולוגיה של האינטלקטואלים" ל"סוציולוגיה של ההתערבות", תוך הגדרת האחרונה כ"התמקדות בדרכים השונות בהן ניתן להחדיר את הידעוהניסיון לספרה הציבורית ובסוגי ההשפעות השונים שיהיו לכך". ברלינג ובויגר הבחינו כי בכול הנוגע לביטחון,...
מלחמת ששת הימים לא הייתה עוד מלחמה, אלא צומת דרכים מרכזי בהיסטוריה הישראלית. מאמר זה אינו דן במכלול המשמעויות וההשלכות של המלחמה, כמו הוויכוח הפנימי בישראל על חשיבות השטחים מהבחינות הפוליטית, האידיאולוגית והאסטרטגית, מודלים אלטרנטיביים של הסדר עם הפלסטינים, או האקטיביזם האידיאולוגי שהתפתח בקרב הציונות הדתית אחרי 1967. במקום זאת הוא דן בכמה היבטים צבאיים־ביטחוניים שבהם חל מפנה צבאי־ביטחוני משמעותי אחרי מלחמת ששת הימים ובכמה פערים בין סביבת המלחמה של 1967 לזו של היום.
בחלקו הראשון של המאמר יוצגו שלושה מפנים שחוללה מלחמת ששת הימים:...
הערכות המודיעין שקדמו למלחמת ששת הימים עברו שינויים קיצוניים: מתפיסה בסיסית שטענה כי נשיא מצרים, גמאל עבד אל־נאצר, לא יעז לפעול נגד ישראל כל עוד צבאו מעורב בלחימה בתימן, דרך הערכה שצבא מצרים נערך בסיני לשם הגנה והרתעה, ועד להערכה שנאצר מוכן לעימות עם ישראל. מאמר זה מתאר את הערכות המודיעין האסטרטגיות של אמ"ן טרם פרוץ המלחמה, בוחן את השינויים שחלו בהן ומציג לקחים אפשריים למערכת המודיעין בימים אלה, למשל בנוגע לאתגר הניצב בפני המודיעין לסייע במניעת הידרדרות צבאית.
מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים חוללו שינוי בהבנת ההרתעה ומקומה בתפיסת הביטחון של ישראל. ההרתעה הייתה אחד הרכיבים המרכזיים של תפיסת הביטחון מאז הכריזה ישראל על עצמאותה. המדינה הצעירה יצאה ממלחמת העצמאות בהבנה שמלחמה זו הייתה רק שלב ראשון בניסיונות של העולם הערבי להביא להכחדתה. היה ברור שהתבוסה המשפילה של הקואליציה הערבית במלחמת 1948 מצד אחד, וההבנה של מנהיגי מדינות ערב כי קיימת אסימטריה ברורה לטובתן בינן ובין מדינת ישראל הקטנה בשטח, באוכלוסייה, במשאבים, בהיקף הכוחות הצבאיים ובכוח המדיני מצד שני, יביאו לסיבובים...
