מאמר זה לא יציע ניתוח משפטי של תוכן הנאומים, או יתיימר לאמץ צד בוויכוח הנמשך בין הממשל למבקריו על עמדותיו המשפטיות בנושאי צבא וביטחון. הנחת היסוד של סדרת הנאומים הייתה שוויכוח כזה הוא בלתי-נמנע, ואף חיוני בכל מדינה דמוקרטית. הבעיה היא שכשהוא מחריף, בעיקר בעתות מלחמה, עלול ויכוח זה לשקף את המתח בין ביטחון לבין ערכים כבחירה בלתי-נמנעת בין השניים. את ה"בחירה הכוזבת" הזאת זיהה אובמה כמכשול, והחליט לפעול כדי לבטל אותה. לשם כך, הוא לא חולל מהפכה בעמדות המשפטיות של הממשל, אלא הגדיר מחדש את המסגרת הרעיונית שבתוכה מתנהל הוויכוח...
בשבוע האחרון נשמעו כמה הצהרות מפי גורמי הג'יהאד העולמי בסוריה ומחוצה לה אשר מהן ניתן ללמוד לא רק על החזון המשותף להם באשר להפיכתה של סוריה בעידן שאחרי אסד לחלק מהח'ליפות האיסלאמית שהם שואפים להקים, אלא גם על חילוקי הדעות הקיימים בקרבם באשר לדרך ניהול המאבק לשחרורה של סוריה והתנהלותם מול האוכלוסיה המקומית.
למעלה משנתיים חלפו מאז החלה ההתקוממות נגד משטרו של אסאד שקיפחה עד כה את חייהם של למעלה משבעים אלף סורים, הפכה למעלה ממיליון סורים לפליטים מחוץ לסוריה ומספר גדול יותר של סורים לפליטים בתוך ארצם, אך עדיין לא מסתמן פתרון למשבר בין אם בדרך פוליטית או בדרך צבאית. את המצב בשטח ניתן לאפיין כתיקו.המחברים בוחנים את החלופות שמאפשרות פריצת המבוי הסתום ומצביעים על האינטרס הישראלי בנושא זה.
על פי מקורות זרים ישראל תקפה, לפני כשבועיים, מטרות בשטח סוריה. לדברי מקורות אלה, נתקפה שיירה של טילי נ"מ מדגם SA-17 שהייתה בדרכה מסוריה ללבנון. מאמר זה בוחן שתי שאלות: האחת – בהנחה שאכן נתקפה שיירת נשק בדרכה מסוריה ללבנון – אילו עוד סוגי נשק יכולה סוריה להעביר ללבנון, ומה השלכות האפשריות של העברות אלו על ישראל. השאלה השנייה – מהן הסיבות האפשריות להעברת נשק זה ללבנון דווקא כעת.
התערבותה הצבאית של צרפת במערכה המתנהלת במאלי ופיגוע המיקוח שבוצע בדרום אלג'יריה על ידי "גדוד רעולי הפנים", פלג שפרש מארגון "אל קאעדה במגרב האיסלאמי" ומונהג על ידי מוכתר בלמוכתר, פעיל אלג'יראי ותיק שלחם לצד אל קאעדה באפגניסטאן בשנות השמונים, הם שני אירועים הכרוכים זה בזה. לאחר עשרה חודשים בהם הצליחו גורמי ג'יהאד עולמי להשתלט על צפונה של מאלי ולהנהיג בה את חוקי השריעה, על פי המודל של הטאליבאן באפגניסטאן, החליטה צרפת לשגר כוחות למאלי כדי לסייע לצבא המקומי לבלום את תנועת האיסלאמיסטים דרומה, בדרכם לכיבוש העיר קונה...
הידיעות על חידוש המשא ומתן עם מנהיג מפלגת הפועלים הכורדית, (ה-פ.ק.ק), עבדוללה אוג'לאן, משקפות את אחת מההתפתחויות החיוביות של תחילת שנת 2013. לאור הפופולריות הרבה ממנה נהנה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אחת הציפיות הגדולות ממנו, מזה כמה שנים, היא שהוא יצליח להביא לפתרון של סוגיה כואבת זו, במהלך שנות שלטונו של ארדואן, טורקיה אמנם התקדמה באופן חסר תקדים בהיסטוריה שלה לקראת פתרון, אך בתקופה האחרונה, בפרט מאז הבחירות לפרלמנט ב-2011, נראה היה ש"מדיניות ההיפתחות" כלפי הכורדים נבלמה.
קובץ מאמרים: היבטים אסטרטגיים, גיורא איילנד; מאזן שני הצדדים, אפרים קם; ההרתעה הישראלית – מטרה שהושגה?, אבנר גולוב; החזית האזרחית – ללמוד מהצלחות, מאיר אלרן; כיפת ברזל – מלכת המערכה, יפתח שפיר; ארצות הברית והמזרח התיכון, עודד ערן; השינויים במשטר המצרי והמערכה בעזה, אודי דקל; הרשתות החברתיות: הלכי רוח במצרים, אורית פרלוב; איראן – מעורבות מרחוק, אמילי לנדאו; בין חמאס, הרשות הפלסטינית וישראל, ענת קורץ; האם צפויים שינויים ביחסי ישראל- עזה?, יורם שוייצר; החזית התקשורתית – מאמץ שצלח, אוואן אלתרמן. בפרק הסיכום מציג עמוס ידלין שנים עשר...
גילויים חדשים על הווירוסים 'סטקסנט' ו'פליים' עוררו שוב מקהלה של אזהרות דחופות מפני סכנות מלחמת סייבר והצורך בפעולה. אך השאלה המטרידה יותר שעולה בעקבות חשיפת הווירוסים היא — אם לוחמת סייבר היא נושא כה קריטי — מדוע אנשים כה רבים מחזיקים במידע כה שגוי לגביה? הדעה ש'סטקסנט' או 'פליים' הגבירו את הסיכון מעידה על הבנה לקויה של מידת הסיכון שכבר קיימת במרחב הסייבר. נכון יותר לראות את 'סטקסנט' ו'פליים כפרק נוסף בתחרות המתמשכת בין ארצות־הברית, איראן ורוסיה.
הדברים שאמר שר ההגנה ליאון פאנטה בימים האחרונים בקשר לצורך להתמודד עם מהלומת סייבר איראנית כנגד יעדים אמריקניים, הציפו את מה שמתרחש באיראן מזה שנתיים – פעילות ענפה לבניין יכולת הגנתית והתקפית בתחום הסייבר. דומה שאנו נמצאים בעיצומה של מערכת סייבר רחבת היקף שבה איראן מנסה לפגוע ביעדים שונים כגמול לעיצומים המוטלים עליה ולמתקפות הסייבר, שעימן היא נדרשת להתמודד. איראן פועלת לפתח ולממש אסטרטגיה לפעולה במרחב הסייבר. התייחסותו של המנהיג העליון חאמנאי להזדמנויות ולסכנות הטמונות במרחב הקיברנטי בעת הכרזתו על הקמת "מועצת סייבר עליונה"...
ב-16 במאי 2012 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה מדינית-ביטחונית, שמטרתה לגבש תובנות באשר ליחסי ישראל-מצרים על רקע אירוע ביטחוני בחצי האי סיני.מזכר זה מסכם את תהליך הסימולציה ואת ממצאיה.
– איתור מתחם בסיני, שנבנה במימון וסיוע איראני, מתחם המשמש לייצור והרכבה של טילים/רקטות ארוכי טווח וטילי חוף-ים, במטרה להפעיל אמצעי לחימה איכותי וארוך טווח זה מול ישראל ישירות בירי מסיני או דרך חמאס והג'יהאד מעזה. בסימולציה השתתפו בתפקידים שונים מספר צוותים: קבוצה ישראלית מדינית וביטחונית, צוות מצרי, חמאס, ארצות הברית והכוח רב לאומי בסיני....
סין מפתחת זה כמה שנים יכולות מבצעיות בתחום לוחמת הסייבר. למרות ההכחשות של הממשל הסיני מקובלת בקרב החוקרים התפיסה שסין עומדת מאחורי שורה של מתקפות סייבר על ארצות־הברית, יפן, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות במערב לנוכח זאת, מתעוררות השאלות: מה עומד מאחורי המתקפות והאם ניתן לזהות את המתווה האסטרטגי שעל־פיו פועלת סין במערב בכלל, ובארצות־הברית בפרט. לשם כך יש לבחון את האסטרטגיה שגיבשה סין בתחום לוחמת הסייבר, את הגופים העוסקים בכך בסין בשנים האחרונות ואת המשאבים המושקעים למימוש היעדים שסין מבקשת להשיג באמצעות הלוחמה הזאת.
מאמר זה בוחן את השאלות הבאות בהקשר לטרור כפי שהוא מוכר במאה ה-21: מהי הדרך המיטבית להתגונן מפניו? האם יש למקד את המענה בהיבטים ההגנתיים או שיש לשלב בין הגנה להתקפה? מיהו היריב והיכן מרחב הלחימה? שאלות אלה נבחנות מתוך מבט היסטורי לשם למידה והפקה של לקחים ומתוך מבט לעתיד, בניסיון לגבש תובנות בנוגע לאסטרטגיה מתאימה ולטקטיקה יעילה, הכוללות שילוב של הטכנולוגיה כמרכיב חיוני במאבק בטרור.
