מתרבים הסימנים לכך, שאת המערכת הכלכלית של רוסיה פוקד משבר חמור. הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, הן בין גורמיו העיקריים של המשבר. גם צניחתם של מחירי הנפט, שעל פי דוברים רוסיים, היא תוצאה של פעילות אמריקאית אנטי-רוסית מגמתית, היא בין מחולליו של משבר זה. מוקדם להספיד את שלטונו של ולדימיר פוטין. הוא נהנה עדיין מתמיכה ציבורית רחבה ומעביר מסר של שליטה במצב. אך מדובר במגמה משברית, שהמאפיין המרכזי שלה, הוא אי-וודאות. אין לדעת מה יהיו היקפה הכולל ומשכה של הנסיגה הכלכלית שרוסיה חווה ומה תהיינה השלכותיה השליליות האפשריות על היציבות השלטונית...
ב-12 בנובמבר 2014 פרסמה התקשורת הרוסית, כולל האתר של סוכנות הידיעות הרשמית TASS, ידיעה על אודות הספקתן של מערכות הגנה אווירית מדגם S-300VM למצרים. בשל סגולותיה, מערכת ההגנה האווירית הנדונה נחשבת לאיכותית לעומת מערכות המסופקות למדינות המזרח התיכון, עד כי היא נתפסת כאמל"ח שאספקתו מפרה את מאזן הכוחות האזורי – הן לגבי מדינות המצויות בעימות ביניהן והן בתרחיש של עימות עם ישראל והמערב. אמנם, מצרים אינה מדינת עימות עם ישראל, אולם להכנסת המערכת המדוברת לאזור, עשויות להיות, מעבר למשמעויות המבצעיות, השלכות תקדימיות. האירוע הזה עשוי לסמן...
קלף המיקוח הנמצא בידי רוסיה כיום, הוא המאבק בדאע"ש. מסתמן כי במוסקווה גוברת הכרה בכך שיש לחתור להבנה עם מעצמות המערב, שבמסגרתה תוסר מערכת הסנקציות ויתואם הסדר למשבר באוקראינה, בתמורה להצטרפות רוסיה ללחימה בדאע"ש. האם מעבר לדיון הציבורי בעניין, אכן מתגבש במציאות מהלך בכיוון זה של "החלפות" בין רוסיה למערב, נדע בקרוב. מכל מקום, נראה שהמזרח התיכון, על האתגרים המורכבים שהוא מציג, מזמן לרוסיה לא רק סיכונים, אלא גם סיכויים והזדמנויות.
לאור התובנות העיקריות שעלו מן הסימולציה, ובייחוד לנוכח יכולתה המוגבלת של ישראל להשפיע על החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות הסכם בין ה-P5+1 ואיראן, על ישראל לפעול בשבועות הקרובים על מנת לתת מענה לקשיים הפוטנציאליים, העלולים לעלות מ"עסקה גרועה", בטרם יהיה מאוחר מדי.
גם אם בסופו של דבר ההסדר המבוקש, כאשר יושג, יאפשר לרוסיה לקיים את הלחצים על אוקראינה והמערב, לא יהיה בו כדי להשיב את הגלגל לאחור. מה שמסתמן, למעשה, הוא, שההישג הרוסי במערכה על מחוזות מזרח אוקראינה, על קידום האינטרסים החיוניים לרוסיה, אינו אלא הפסד במלחמה על אוקראינה כולה, שחרף האבדן של קרים ופגיעה במעמדה במחוזות הבדלניים, פונה מערבה ותישאר מחוץ למעגל ההשפעה הרוסי.
לאורכה של המערכה בעזה – 'צוק איתן" – רוסיה, שלא כדרכה, שמרה על התייחסות מועטה בלבד לנושא זה, תוך הקפדה יתרה שלה על עמדה אובייקטיבית ועל קידום הדימוי שלה כגורם המקובל על כל הצדדים במשבר. מעבר לכך, פעלה רוסיה, אומנם במתינות ובזהירות, בניסיון לקדם את שרותיה לשני הצדדים, כמתווך הוגן. זאת, הן במישור הפומבי והן במגעים בין ראשי השלטון הרוסי לישראלים ולחמאס. על רקע המאמץ הרוסי לשמור על תדמית אובייקטיבית במהלך המערכה בעזה, ועל רקע חילופי הרעיונות לשילובה המעשי של רוסיה כמתווך, בולט יחסה הבלתי שגרתי כלפי ישראל. יחס זה מתאפיין באיפוק רב,...
במהלך שמונת חודשי המשא ומתן שהתנהלו עד היום בין איראן לבין מדינות ה- P5+1, תכנית הטילים הבליסטיים האיראנית הוזזה לשוליים. למרות שלפני חודשים ספורים עוד היו סימנים לכך שארה"ב נחושה לכלול את הנושא בעסקה הסופית, איראן עמדה על כך שהיא לא תתיר דיון בתכנית הטילים שלה כחלק מהמשא ומתן עם המעצמות. מנהיגה העליון עלי חמינאי, הצהיר לאחרונה שיהיה זה "טיפשי ואידיוטי" לצפות שאיראן תרסן את תכנית הטילים הבליסטיים שלה, והורה על הגברת הייצור של אמצעי שיגור אלה. בראיון שקיים לאחרונה שר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל, הוא הפריד בין סוגיית...
במאי 2014 התקיים במוסקבה כנס בינלאומי בנושאי ביטחון. נושא הכנס היה: הביטחון האזורי במזרח התיכון, אך בפועל הכנס עסק בראיה הרוסית את הזיקות בין המשבר באוקראינה kבין התהפוכות במזרח התיכון. בהצגת התפיסה הרוסית באשר להתפתחויות המשברים במערכת הבינלאומית היפנו הרוסים את האצבע המאשימה למערב, בהובלת ארצות הברית, אשר יוזם ומניע את ״המהפכות הצבעוניות״, המוכוונות להחלפת משטרים קיימים והרחבת אזורי ההשפעה של המערב שכוללת יצירת חגורת אי יציבות סביב רוסיה. נראה שרוסיה מעדיפה להגיע להבנות עם המערב בעניין אוקראינה משום שאין לה את היכולת להיגרר...
כיצד יראו יחסי ארצות הברית-רוסיה בשנים הקרובות, לאן פני רוסיה תחת פוטין, האם יתכן עימות צבאי בשל המשבר באוקראינה, האם אנו עומדים בפני עימות "בינגושי", האם אנו ניצבים בפתחו של עידן חדש ביחסים הבינלאומיים או שמא אנו חוזרים לדפוסי היחסים של תקופת המלחמה הקרה, מה יהיו יחסי הגומלין בין אינטרסים לאומיים ונורמות גלובאליות. אלו הן רק מקצת השאלות המלוות את העוקב אחר המשבר ונדונות במאמר זה.
על-פי כמה ידיעות שהתפרסמו בסוף חודש אפריל 2014, עומדת מצרים לחתום על עסקת נשק גדולה עם רוסיה, לרכש 24 מטוסי קרב מדגם MiG-35 – מטוס מסדרת ה-MiG-29 , המוגדר על ידי מפתחיו כמטוס מדור "++4". קשיים בקבלת נשק מארצות הברית הם אלה שמסבירים את פנייתה של מצרים לרוסיה שיש בה משום הפגנה בוטה של אי-שביעות רצון ההנהגה במצרים ממדיניותה של ארצות הברית כלפיה. עם זאת, הידיעות על עסקה זו מעוררות כמה תהיות שמוצגות במאמר. עבור ישראל, המשמעות האסטרטגית של עסקה זו – אם וכאשר תתממש – עשויה להיות משמעותית, עם החרפת העימות בין רוסיה למערב ודריסת...
למדיניות של רוסיה רלוונטיוּת רבה לסביבה הביטחונית של האזור הארקטי, בהיותה המדינה החופית היחידה באזור שאינה חברה בנאט"ו. שורה של היערכויות צבאיות ושדרוג של תשתיות ומערכות נשק מאז 2007 הובילו להשערות שרוסיה חותרת לחמש מחדש את כוחותיה באזור הארקטי שלה, בציפייה להתחממותו. מאמר זה בוחן את כוונותיה הביטחוניות של רוסיה באזור הארקטי בעזרת ניתוח מסמכים אסטרטגיים והצהרות מדיניות שלה מאז שנת 2008. הממצאים מלמדים שרוסיה אינה נמצאת בתהליך של ביסוס מחדש של כוחה הצבאי באזור הארקטי, וכי היא מסתייגת באופן כללי מליזום מרוץ חימוש בו. נראה שטביעת...
ב-17 באפריל 2014 התקיים בז'נבה כנס שרי חוץ של הצדדים המעורבים במשבר באוקראינה: רוסיה, אוקראינה, ארצות הברית והאיחוד האירופי. מטרת המפגש הייתה ליישב את המשבר, ההולך ומעמיק סביב אוקראינה, שהפך לעימות בין מעצמתי מרכזי.
