יתכן, כי במסגרת המאמץ לבלום את התרחבות השפעתה של 'המדינה האסלאמית' ברצועת עזה ובסיני ייווצר שיתוף פעולה עקיף ובלתי מוצהר בין חמאס לבין מצרים, ובין חמאס לבין ישראל. זאת, למרות שמצרים מאשימה בפומבי את חמאס בסיוע לפעילות 'אנצאר בית אל-מקדס' – 'ויליאת סיני', וכן בהסתרתם או למצער באי-מעצרם והסגרתם של פעילי הארגון לידיה. יתכן, שאם חמאס יפעל באופן נחרץ, יעיל וכולל נגד פעילותם של הארגונים הסלפים בסיני ובתחום הרצועה, יחול שיפור הדרגתי, אף אם מתון, ביחס הנוקשה שמפגין משטרו של הגנרל עבד אל-פתח אל-סיסי כלפיו.
שלושת הסבבים האלימים שהתנהלו בין ישראל לחמאס מאז שנת 2008 לא הובילו לשינוי במהותו הבסיסית של הסכסוך ביניהם: ישראל כלואה למעשה במציאות של עימות אסימטרי בעל עוצמות גוברות של אלימות, שבה מצליח חמאס לקבע את פרדוקס העוצמה, ההופך את עוצמתה של ישראל לחולשה ואת חולשתו שלו לעוצמה.
התייחסות לרצועת עזה כאל ישות אויב מדינתית והכרזת מלחמה עליה עשויות לאפשר הפעלת כללי משחק חדשים ועיצוב תודעה אחרת. הכרזת מלחמה כזאת עשויה לסייע להסדרה תודעתית ותאפשר הגדרת מטרות ברורות ופחות דיאלקטיות, שיהיה בהן כדי לעצב מחדש את זירת המערכה. זהו שינוי של המערכת...
על אף השוני המובנה, הגיאוגרפי והאסטרטגי, גם בזירה הצפונית וגם בזירה הדרומית אין עניין לאף אחד מהצדדים בהסלמה. לעומת זאת, ניתן לומר שבשני המקרים התרחשויות אזוריות, ובמיוחד עליית הג'האד הסלפי, יוצרות תגובות שרשרת שגליהן מכים בחתך אזורי ובעקיפין מערערות את היציבות בזירות העימות בין ישראל לשכנותיה. בחצי-האי סיני פועל ארגון אנצאר בית אל-מקדס נגד המשטר המצרי וחותר לערער את יציבותו – בין היתר באמצעות קשרים המיוחסים לו עם חמאס בעזה. הסלמה במאבק אנצאר בית אל-מקדס ופעולת נגד של המשטר המצרי, שתכלול לחץ נוסף על חמאס ברצועה, עלולה תהיה לגרום...
מבצע 'צוק איתן' הסתיים באוגוסט 2014 והותיר את רצועת עזה במציאות הומניטרית סבוכה. הקהילה הבינלאומית הביעה נכונות להתגייס לשיקום הרצועה. בוועידה שהתקיימה בקהיר בסמוך לתום המערכה הצבאית הובטח סכום של כ-5.4 מיליארד דולר לפרויקט. מסיבות שונות תהליך השיקום לא החל עדיין. נראה, כי נדרש פתרון יצירתי, שיאפשר גישור על פערים, עמדות ודרישות, וישפר היתכנות להתנעתו של פרויקט השיקום, תוך בקרה יעילה של השימוש בכספי השיקום ובחומרי הבנייה. במלחמת קוריאה בשנת 1951, פותח ויושם רעיון של "שמורות טבע" או "מקומות מחסה" שבמסגרתו הוגדרו...
המחברים בוחנים שלוש חלופות להתנהלות ישראל בסוגיית שיקום עזה. כול השלוש אינן אופטימליות מבחינת ישראל, שכן הן אינן מבטיחות רגיעה ביטחונית ממושכת. עם זאת, היתרון של שתיים מבין חלופות אלה הוא, שהן כוללות יוזמה מדינית, העשויה לחלץ את ישראל מבידוד בינלאומי ולאפשר את שבירת הקיפאון המדיני. נראה כי החלופה של מאמץ ישראלי לסייע בשיקום רצועת עזה ושיפור תנאי החיים של אוכלוסייתה היא ההולמת ביותר את האינטרס הישראלי, לפחות בשלב זה. התכנות חלופה זו נשענת על הערכת ההנהגה הישראלית בדבר היעדר תוחלת למשא ומתן שיוביל להסדר עם הרשות הפלסטינית בהנהגת עבאס,...
למצרים היה עניין בהובלת השיחות בין ישראל לחמאס ובהשגת ההסדר, מכמה סיבות: התיווך היה חשוב לה לשם שיפור מעמדה הבין־ערבי וחזרה לעמדת השפעה באזור, ולשם חיזוק מעמדו הפנימי של הנשיא, עבד אל פתח א־סיסי, כמי שמטפל בבעיה הפלסטינית ובייצוב האזור. למצרים היה חשוב עוד יותר להשפיע על עיצוב ההסדר ברצועת עזה בהתאם לאינטרסים שלה עצמה, לאור הזיקה בין המצב ברצועה לבעיות הביטחון בחצי־האי סיני.
במהלך המערכה שהתחוללה בזירת עזה בין ישראל לחמאס נחשפה והואצה מגמה של אובדן לגיטימציה של חמאס בשלושה מעגלי התייחסות, שהיו מעגלי תמיכה מסורתיים של הארגון — הציבור ברצועה, הציבור הפלסטיני בכלל והציבור בעולם הערבי. בנוסף, נגד הארגון התגבש ציר ערבי־סוני בראשות נשיא מצרים ובשיתוף פעולה עם ישראל, שמטרתו להחליש את חמאס ככל האפשר. מכל אלה עולה השאלה — האם חמאס נמצא במסלול התרסקות, האם עלינו לחשב את קיצו לאחור?
חמאס נמצא במצב מורכב. מצד אחד, כדי למנף את העלייה קצרת־הטווח בפופולריות שלו להישג בבחירות עתידיות ברשות הפלסטינית, עליו להישאר חלק מממשלת אחדות פלסטינית. שימור ממשלת האחדות הוא גם תנאי לתשלום משכורות לאנשיו ברצועה, וכן להעברת מימון בינלאומי לשיקום הרצועה. מצד שני, על מנת לשמר לכידות פנימית ואת הזרוע הצבאית בתוך הארגון, עליו גם לשמר עצמאות וחופש פעולה ברצועה. למותר לציין כי שני אינטרסים אלה הם מתחרים במידת־מה, ולכן צפוי שהמתח ביניהם ימשיך וייצר חיכוכים פנימיים ומשברים בין הארגון לבין סביבתו החיצונית.
ממשלת ישראל תצטרך לשקול נכונות לשנות רכיבים בסיסיים של מדיניותה כלפי הרשות הפלסטינית ועזה, כדי למצות את הסיכוי להתחיל תהליך של שינוי בעזה. יש סיכוי שבטווח הארוך יותר יבטל תהליך השינוי את הפיצול הפוליטי בין שני האזורים — הגדה המערבית ורצועת עזה — וייצור מציאות שקטה יותר בין עזה והפלסטינים, ובמצב זה עשויות להיפתח גם אפשרויות מדיניות חדשות.
מגבלותיה של ההרתעה הישראלית, כפי שהתגלו במבצע 'צוק איתן', מצביעות על כך שיעדיו של ראש הממשלה נתניהו — המשך החלשתו של חמאס ושיקום ההרתעה כלפיו — סותרים זה את זה. הבחירה האסטרטגית של ישראל בזירה הדרומית בהקשר זה היא בעצם בחירה בין שני תרחישים מרכזיים: חמאס מוחלש, אך קשה להרתעה; וחמאס מיוצב אל מול מנופי הרתעה אפקטיביים יותר. במאזן הכולל, חשיבות ההרתעה היא משנית לעומת היעד של החלשת חמאס. שימור מגמת ההיחלשות של חמאס — בכלים מדיניים־כלכליים ואף צבאיים במקרה הצורך — הוא יעד אקטיבי שנועד לייצר מציאות טובה יותר לישראל, ואילו יעד ההרתעה פסיבי...
סיכויי ההצלחה של מבצע שיקומה של רצועת עזה — בהובלת הקהילה הבינלאומית ובאמצעות הרשות הפלסטינית — גבוהים יותר ככל שהשפעת חמאס תהיה מוגבלת יותר. כך גם לגבי הסיכוי להפוך את מבצע השיקום למנוף לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים, ולבניית המדינה הפלסטינית בתהליך מבוקר ואחראי, כשרצועת עזה היא הנדבך הראשון המשמעותי. כדי לנטרל השפעה שלילית של חמאס על התהליך, יש להבטיח כי הארגון יוכל להיות שותף לתהליך רק כגורם פוליטי, במסגרת ממשלת הפיוס הפלסטינית, ומבלי שיוכל להפעיל זכות וטו או לנצל את התהליך לצורך השתלטות מחדש על רצועת עזה, ומשם על הרשות...
"תקרית המרמרה", שאירעה לפני למעלה מארבע שנים, ואשר בה נהרגו עשרה בני אדם, לא תגרור הליכים נגד חיילי צה"ל בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. בעקבות פנייה מצד איי קומורו לתובעת ביה"ד בבקשה לפתיחת חקירה פלילית, בטענה לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ע"י חיילי צה"ל, החליטה התובעת, לאחר בדיקה מקדמית של האירועים, כי ישנו בסיס סביר להאמין שבוצעו פשעי מלחמה על סיפון ה-"מרמרה", אולם חומרת הפשעים אינה מספיקה בכדי לעמוד בדרישת הסף בהתאם לחוקת ביה"ד. משכך, אין בסיס לפתיחה בחקירה פלילית ביחס לתקרית...
