כל הפרסומים בנושא צבא ואסטרטגיה

המאמר הנוכחי עוסק במעמדו של מערך המילואים בחברה הישראלית, והוא מבוסס על מחקר שבו נבחנו השינויים שחלו בתפיסות ובתביעות בנוגע למודל השירות במילואים כפי שאלה משתקפים בהצעות החוק הפרטיות והממשלתיות שהוגשו לכנסת ב־ 35 השנים האחרונות. על סמך ממצאי המחקר אני טוענת כי ניתן לזהות התרחבות של תפיסת השירות במילואים מעבר לשירות של הפרט. ההתרחבות הזאת מכונה "מעגלי השירות במילואים" וכוללת את השירות של קבוצות השייכוּת של הפרט: משפחה, עבודה, מעסיקים ומוסדות ללימודים גבוהים. נוסף על כך ישנן מגמות המשקפות הידוק של שיח האזרחות הרפובליקאי בנוגע...

הגנת העורף האזרחי, שהייתה במשך עשרות שנים ספח לא חיוני של מלחמות ישראל נגד מדינות שכנות, הפכה ב־ 25 השנים האחרונות לבעיה המרכזית בהגנה על המדינה. זאת לא רק לאור המערכות והקונפליקטים האלימים עם ארגוני טרור לא־מדינתיים, אלא בעיקר לאור הפוטנציאל ההרסני הגלום בארגון כמו חזבאללה, שיכולת הפעולה והפגיעה שלו מקיפה את כל המרחבים האנושיים, הכלכליים והתשתיתיים בישראל. מהן הסיבות לשוני בין העימותים בעבר, שהיו במתכונת של מלחמות גדולות ומתועשות, לבין אופי העימותים האלימים כיום — וכנראה גם בעתיד — ומהן השלכות השוני הזה על מערך המילואים?

נוכח השתנות האיומים ראוי לבחון את האפשרות לעדכן את מודל הגיוס של מערך המילואים לקראת הפעלתו בעת חירום. האיום הגובר על העורף ובתוך כך גם על מרכזי הגיוס ועל נקודות הכינוס של הכוחות, העומס על צירי התנועה לעבר החזית וממנה והסכנה שהאויב יפשוט על יישובים ועל בסיסים הסמוכים לגבול — כל אלה מחייבים את צה"ל להתאים חלק מיחידות המילואים שלו ואת מודל הגיוס שלהן כך שבפרוץ עימות ניתן יהיה לגייס במהירות סדרי כוחות משמעותיים ולהטיל אותם לקרב ללא עיכובים. במלחמה "הזמן פועל לטובת מי שיודע להשתמש בו נכון". בשל כך על צה"ל לשמר את...

יש לתת את הדעת לאופן שבו יישמו את החוק הגורמים השונים ב־ 10 השנים שחלפו מאז שנחקק. החוק מגדיר סמכויות פיקוח של המדינה על הנעשה במערך המילואים כדי להסדיר את הבעיות — בעיקר במישור הצבאי. עם זאת, על אף הצהרת הכוונות שבחוק, בכירי צה"ל אינם ששים להכפיף את עצמם למערכות המדינה ומצליחים לשמור על סטטוס קוו של "עסקים כרגיל" בניסיון לשמר היבטים מהמעמד האוטונומי של הצבא. 10 שנים לאחר חקיקת החוק צה"ל עדיין לא קבע את סדרי הכוחות ואת רמת הכשירות — כפי שנדרש לעשות. נראה כי גם הכנסת, המפקחת על התחום, לא הפעילה את מלוא סמכותה...

ניתוח של מאפייני שירות המילואים של צוותי האוויר מבהיר מדוע אין זה מקרה שהמוטיבציה שלהם לשירות היא כה גבוהה. חוברים כאן כמה סיבות וגורמים שתורמים את חלקם ויוצרים מוטיבציה חזקה ויציבה העומדת לאורך שנים ובקרב דורות של משרתים. מדובר בראש ובראשונה בחיבור בין מוטיבציה פנימית למוטיבציה חיצונית — מה שמעצים את הרצון לשרת במילואים. התוצאה היא "מוטיבציה בשמיים". המוטיבציה הפנימית הברורה ביותר נובעת מאהבת הטיסה. רמת הביצוע הנדרשת, הטיסה במתארים מאתגרים, האדרנלין הנלווה לכך — כל אלה יוצרים ומגבירים את אהבת הטיסה. המוטיבציה הפנימית...

גם כיום מערך המילואים מבטא באופן מלא את עקרון "צבא העם": השירות של אלפי חיילים בכל שנה הוא הביטוי המרכזי לחשיבות המערך, לנחיצותו וכמובן למעמדו בחברה הישראלית. בשל נחיצותו בשעת חירום נדרש מערך המילואים לשמור על כשירות ועל מוכנות לשעת פקודה. בשל כך מחויב צה"ל להכשיר, לאמן ולאייש את המערך באופן המיטבי. הטענה המרכזית שהועלתה במאמר הזה היא כי המתח שקיים, לכאורה, בין ה"כשירות" לבין "צבא העם" אינו קיים באמת, אלא להפך: הם משלימים זה את זה ומבטיחים את שימורו של מערך המילואים. המערך הזה, בהובלת המפקדים, משנה...

נראה כי זה כ־ 15 שנה נמצא צה"ל בתקופת מעבר בכל הנוגע למערך המילואים: מצד אחד הוא דוגל בתפיסה שעוצבה בשנות ה־ 50 של המאה הקודמת, אולם אינו דבק בה בגרסתה הראשונית. אף שלא הוכרז מעולם כי צה"ל נוהג לפי המודל של גיוס חובה סלקטיבי, בפועל קיים גיוס חובה סלקטיבי באמצעות הימנעות מחיוב חרדים וערבים לשירות צבאי ובאמצעות סלקטיביות בגיוס נשים. כיום, יותר מבעבר, יש סלקטיביות גם בחיוב לשרת במילואים. 7 למרות המציאות הזאת הממשלות וצה"ל אינם מעיזים לעצב תפיסה שונה, אולי בצדק. ניתן להעריך כי הממשלות וצה"ל לא מתכוונים לעבור ממילואי...

מערך המילואים בצה"ל נמצא בעיצומו של תהליך עיצוב מחדש במהלך העשור האחרון. תהליך זה מושפע מהשינויים בסביבה האסטרטגית, במאפייני הלחימה ומתמורות מרחיקות לכת בחברה הישראלית. מזכר זה מציג עשרים מאמרים המהווים תוצר לסדנה משותפת בין המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז למדעי ההתנהגות בצה"ל ומפקדת קצין מילואים ראשי על אודות מערך המילואים. המאמרים עוסקים בהיבטים שונים הקשורים לבנייתו, לניהולו ולהפעלתו של מערך המילואים וקשריו ההדדיים עם החברה הישראלית.  המסרים העיקריים של המזכר, המהווה צוהר למערך המילואים בהיבטים אסטרטגיים, צבאיים...

צה"ל והמשק הישראלי אינם יכולים להתקיים ללא מערך המילואים הנשען על מפקדים ועל חיילים העוסקים ברוב ימות השנה בתפקידים אזרחיים ונקראים לדגל בשעת חירום. אין מקום לשינוי במבנה הזה בעתיד הנראה לעין. גם היום עומדת בעינה קביעתו של דוד בן־גוריון שלפיה "ביטחוננו בנוי קודם כול ובעיקר על חיל המילואים". העובדה שפחות אזרחים נקראים כיום לשירות בעיתות שגרה, בין המערכות, מחייבת את העומדים בראש משרד הביטחון וצה"ל להתמודד עם האתגרים שמציבה המציאות הזאת ולספק מענים הולמים. בו בזמן צריך לטעת בקרב חיילינו ומפקדינו במהלך השירות הסדיר את...

חוק שירות המילואים התשס"ח  (2008) הגדיר מחדש חלק ניכר מהעקרונות שעליהם התבסס מערך המילואים. בין השינויים שהתרחשו בעקבות החוק: הגדלת הסלקטיביות של מודל השירות, הצערת גיל המשרתים (הורדת גיל הפטור ממילואים מ־ 54 ל־ 40), הפחתה בהיקף הימ"מ (ימי מילואים) והסדרת הפיצויים והתגמולים למשרתי המילואים. לאור השינויים המהותיים שחווה מערך המילואים בשנים האחרונות ועיצובו מחדש גובר העניין באופי ובמאפיינים של משרתי המילואים, בניסיונות להבין את עמדותיהם ואת תחושותיהם כלפי שירות המילואים ואת הגורמים המאפשרים להם לשלב בחייהם את שירות המילואים...

מערך המילואים הוא אחד המרכיבים המרכזיים ביכולתו של צה"ל לנצח במלחמה. המערך עומד על שתי רגליים: רגל צבאית־מקצועית ורגל לאומית־חברתית. הרגל הצבאית היא מבנה כוח המתאים לקשת האיומים ומותאם למגבלות הכלכליות וליכולת הדמוגרפית של המדינה. הרגל הלאומית־חברתית היא המוסד המכונה "צבא העם". בתחילת העשור האחרון טען יגיל לוי כי "צבא המילואים שוקע". במאמר הזה מוצגות הבנות שהתגבשו בנוגע למערך המילואים בשנים האחרונות על בסיס שני מקורות: הניסיון האישי של הכותב, בהיותו מפקד בסדיר ובמילואים ומחקר שערך. משני המקורות האלה עולה שיש...