הניתוח מתמקד בדינמיקה שהובילה להפיכה הצבאית שאירעה בקיץ 2013 ושמה קץ לשלטון "האחים המוסלמים", בתום כשנה שבה הובילו את הפרלמנט, הממשלה והנשיאות. בין גורמי ההתנגדות למשטר "האחים המוסלמים" היו כישלונם לגבש קואליציה עם כוחות נוספים בציבור המצרי, ניסיונו של הנשיא, מוחמד מורסי, ליטול לידיו סמכויות נרחבות, וכן כשלי משילות וחוסר אונים נוכח קשייה הכלכליים של מצרים. מוקדם עדיין להעריך האם יתבצר הצבא בצמרת או יבחר לערוך בחירות, אך ניתן לשער שהחלטתם של "האחים המוסלמים" האם לצאת למאבק נגד הצבא או לנהל עימו דיאלוג...
ספר הערכה אסטרטגית לישראל 2013 – 2014 הינו קובץ נוסף בסדרה שהמכון למחקרי ביטחון לאומי מוציא לאור מדי שנה. המאמרים המאוגדים בספר זה סוקרים ומנתחים התפתחויות ואירועים שהתרחשו במזרח התיכון בשנה החולפת, בדגש על משמעויותיהם המרכזיות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כן נבחנים מענים אפשריים לאתגרים המדיניים והצבאיים שבפני ישראל ומוצגות המלצות למדיניות, שתסייע לה להתמודד עם איומים שבסביבתה הדינמית.במזרח התיכון נמשכו השנה מגמות רוויות סיכונים: זעזועים חברתיים-פוליטיים במדינות ערב הובילו בחלקן להתערערות השלטון המרכזי ולהיאחזות גורמים אסלאמיים...
ב 9 באוקטובר 2013 הודיע הבית הלבן על השהייה חלקית של הסיוע הצבאי למצרים. בהודעה נאמר, כי חידוש הסיוע מותנה ב"התקדמות אמינה לעבר כינון ממשלה אזרחית אשר תיבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות והוגנות". במאמר זה יוצגו ויאופיינו הלכי הרוח בדעת הקהל המצרית, כפי שהם משתקפים בשיח החברתי הנרחב, המתנהל ברשתות החברתיות במצרים, בעקבות ההודעה האמריקאית, וייעשה ניסיון לענות על השאלה: האם התפתחות זו ביחסי ארצות הברית ומצרים מהווה, כדברי הבית הלבן, "כיול היחסים" או שמא מדובר בשינוי אסטרטגי עמוק יותר וכן על השאלה: האם בתקופה בה...
ההחלטה שציפו לה בדריכות באשר לגורל הסיוע האמריקאי למצרים התקבלה ב-9 באוקטובר 2013. במסר שמילותיו נבחרו בקפידה, אם כי היו מעט מעורפלות, הודיעה דוברת ממחלקת המדינה, ג'ין פסקי, על "כיול מחדש" של הסיוע של ארצות הברית למצרים. היא פירטה את התחומים שבהם ארצות הברית תמשיך את השותפות שלה עם מדינה זו ואת התחומים שלא תסייע בהם עוד קשה היה להאמין לפני שנים מעטות שארצות הברית עתידה לא רק להעביר ביקורת חריפה, אלא אף להעניש את אחד הידידים הקרובים לה ביותר, שהיא רוחשת לו אמון מלא, הצבא המצרי, וזאת משום שהפעיל לחץ על האחים המוסלמים –...
הכלכלה המצרית נתונה במצב קשה. פרשנים רבים טוענים שהמשבר במצרים אינו פוליטי אלא כלכלי. בעוד שבטווח הארוך, הממשלות שיקומו בעתיד יוכלו לאמץ וליישם מדיניות טובה יותר שתשפר את כלכלת מצרים, הרי שבטווח הקצר, ההשפעה של המהפכה האחרונה רק מרעה את המצב. לאור זאת, אימוץ של אסטרטגיית 'מבט החוצה' שתחבר מחדש את כלכלת מצרים לכלכלה העולמית, היא הדרך היחידה להשגת שיקום ושגשוג יציבים ומתמשכים.
מאחר והימים הם ימי משבר מהקשים שידעה מצרים, יאלצו סגן הנשיא ושר החוץ להיכנס לעובי הקורה בסוגיה הבוערת מכל – הרמת תרומה לשיפור הכלכלה. ברור, כי השניים ינצלו את קשריהם וניסיונם הדיפלומטי ארוך השנים לסייע במשימה הלאומית. מעבר לכך ובהתחשב בימיה הקצרים של הממשלה, נראה כי שר החוץ החדש לא יחמיץ כל הזדמנות להטביע חותם בסוגיות שהיה לו בהן עניין אישי ארוך שנים ואשר שימשו תפאורה לחילוקי דעות בין ישראל למצרים הן ברמה הבילטרלית והן בזו המולטי-לטרלית. הוא שאמרנו – הכול בסימן המשכיות.
עוד שותפים לכתיבת המאמר: אבנר גולוב, עודד ערן, ענת קורץ. מאז תחילתה של הטלטלה בעולם הערבי, ישראל צפתה בדאגה במגמה המהפכנית, בשינויי השלטון ובמאבקים הפנימיים שהתפתחו במדינות המזרח התיכון. צפוי שפעילות טרור מתגברת של קבוצות ג'האדיסטיות וסאלפיסטיות במרחב סיני, אשר ינסו לאתגר את השלטון בקהיר, תערער את הביטחון בסיני, תוך גלישה לשטח ישראל. תוצאה אפשרית של הסלמה בזירה זו תהיה פגיעה ביחסים המיוחדים שבין הממסדים הצבאיים של מצרים וישראל.
הדחת הנשיא הִממה את הנהגת האחים המוסלמים, אך אלה התאוששו במהרה והחליטו להשיב מלחמה. עם זאת, התהליך שאפיין את הדחת מורסי, מעיד שאין יסוד לטענה הרווחת ולפיה מצרים שלאחר מובארק נקלעה לחורף אסלאמי. מבט על חדש מאת יורם מיטל.
השיח ברשתות החברתיות מראה כי הדוברים מוטרדים מאוד מההשלכות השליליות על מצרים בשל העדר שליטה בסיני. בנוסף, שלטון האחים המוסלמים, הצבא, והפעילים הליברליים — רואים בחמאס בעזה ובשאר הארגונים החמושים אתגר לביטחון הלאומי המצרי בסיני וכי פעילות ההברחות והטרור עלולה להביא לעימות צבאי עם ישראל.
לאחר שני סבבי הצבעה ב-15 וב-22 בדצמבר 2012 הסתיים משאל העם על החוקה במצרים שלאחר המהפכה. מתוך 52 מיליון מצרים בעלי זכות הצבעה רק כ-32%, שהם 17 מיליון מצרים, הצביעו. 64%, 10 מיליון מצרים, הצביעו בעד החוקה וכ-36%, 7 מיליון מצרים, הצביעו נגדה. כלומר מכל 100 מצרים 20 הצביעו בעד, 12 הצביעו נגד ו-68 לא טרחו להגיע לקלפי. מתוך השיח ברשתות החברתיות עולה תמונה קודרת ועגומה. 'זיוף, הונאה, פחד, ייאוש, כעס, דיכאון, פיצול וזעם' אלו המילים שחזרו על עצמן ברשת.
