כל הפרסומים בנושא אירופה

שלוש שנים לאחר ההשתלטות הישראלית על הספינה מאווי-מרמרה, הגישה מדינת קומורו תלונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ישראל. התלונה מצויה נכון לעכשיו בבדיקה מקדימה, כדי לקבוע אם הפשעים לכאורה חמורים דיים להצדיק התערבות משפטית של ICC. התביעה שהוגשה בקשר לתקרית המשט לעזה היא הוכחה נוספת לכך שבית הדין הבינלאומי הפלילי נתון לאפשרות של מניפולציה מסוכנת. בעולם שבו לדימוי הבינלאומי יש משקל נכבד, להימצאות במוקד תשומת הלב העולמית בשל האשמה בפשעי מלחמה לכאורה יש פוטנציאל לפגיעה חמורה במואשמים, ובמקרה של ישראל – סכנה לטיפוח פן נוסף במסע...

ההכרזה של טורקיה ב-26 בספטמבר 2013 על זכייתה של החברה הסינית CPMIEC במכרז לרכישת מערכת הגנה אווירית לטווח ארוך התקבלה בהפתעה לא מבוטלת בקרב שותפותיה בברית נאט"ו (אם כי עוד קודם לכן היו שמועות שזו תהיה ההחלטה), ובתרעומת רבה. ההצעה של החברה הסינית נבחרה כעדיפה על פני הצעות של חברות אמריקאיות, חברה רוסית, ושותפוּת איטלקית-צרפתית. מאמר זה בוחן את המניעים והאינטרסים של הצדדים לעסקה זו.

  למרות שחסרים עדיין פרטים (למשל, לא פורסם עדיין מה היו המניעים הרשמיים של האיחוד האירופי להכרזה על חזבאללה כארגון טרור), יהיה זה סביר להעריך שמבחינה מעשית, סיווג הזרוע הצבאית של חזבאללה כארגון טרור אינו מהווה חציית קו אדום עבור חזבאללה או עבור האיחוד האירופי.

לכאורה, צעד עם השלכות מזעריות אבל למעשה המדובר בתקדים העלול לפגוע קשות בכלכלת ישראל, גם אם לא זו הייתה כוונתם של מנסחי ההנחיות. מוטב כי ההנחיות לא תקבלנה פרסום וכי ישראל ומוסדות האיחוד האירופי יכנסו לדיון על התחולה הטריטוריאלית של הסכמים ביניהם. ממשלת ישראל לא יכולה לצפות שהאיחוד האירופי יעניק מכספיו למוסדות ישראלים המזוהים, אם על פי כתובתם או על פי עיקר פעילותם, עם השטחים. מאידך, על האיחוד האירופי להדגיש את עמדותיו אך לא באופן שפוטנציאל ההרס שלו חורג אפילו מזה שנצפה על ידי גדולי מבקריה של ישראל באירופה.

בסיום ביקור "שיגרתי" באזורנו ביקרה הממונה על נושאי חוץ וביטחון באיחוד האירופי, הגב' אשטון בישראל. במהלך ביקורה זה ב-20 ביוני 2013, היא נועדה לשיחה עם ראש הממשלה. כצפוי תפסה הסוגיה הישראלית–פלסטינית מקום מרכזי בשיחה זו. כך דווח, ביקש ראש הממשלה מהגב' אשטון "למנוע פרסום הודעה מטעם שרי החוץ של האיחוד, שתגנה את ישראל על הבנייה בהתנחלויות ותציג את עקרונות האיחוד לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני".

למעלה משנתיים חלפו מאז החלה ההתקוממות נגד משטרו של אסאד שקיפחה עד כה את חייהם של למעלה משבעים אלף סורים, הפכה למעלה ממיליון סורים לפליטים מחוץ לסוריה ומספר גדול יותר של סורים לפליטים בתוך ארצם, אך עדיין לא מסתמן פתרון למשבר בין אם בדרך פוליטית או בדרך צבאית. את המצב בשטח ניתן לאפיין כתיקו.המחברים בוחנים את החלופות שמאפשרות פריצת המבוי הסתום ומצביעים על האינטרס הישראלי בנושא זה.

בין פרקי הספר: ארצות הברית במזרח התיכון, עודד ערן; איראן והקהילה הבינלאומית 2012, אמילי לנדאו ושמעון שטיין; לקראת מזרח תיכון גרעיני? יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס; תהפוכות פנים־ארציות ושינויים במאזן האסטרטגי האזורי, מרק הלר; "האביב הערבי" — לקחי התערבות צבאית חיצונית באזור, שלמה ברום; ישראל והמבוי המדיני הסתום — לקראת חשיבה מחודשת, ענת קורץ ואודי דקל; ראה להלן את רשימת המאמרים המלאה

ארבע חברות האיחוד האירופי, החברות במועצת הביטחון בריטניה, צרפת, גרמניה, ופורטוגל חברו יחד (מחזה לא שכיח במקומותיהם) ופרסמו הודעה (19 בדצמבר 2012) המותחת ביקורת על החלטת ממשלת ישראל להאיץ את בניית ההתנחלויות ב"שטחים הכבושים". בעשותה כך, משגרת ישראל מסר הרסני (devastating). ההודעה נמסרה בסיום דיון שנערך בנושא, במועצת הביטחון (19 בדצמבר 2012 ) שבמהלכו לא עלה בידי חברות המועצה (בשל התנגדות אמריקאית) לפרסם הודעת גינוי משותפת.

לאחר שבמשך שבועות לא מעטים, שלוש המדינות השושבינות – ארצות הברית, בריטניה ורוסיה – של וועידת 2012 לדיון בהקמת איזור מפורז מנשק השמדה המונית במזרח התיכון לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר דחיית המפגש, הן פרסמו הודעות נפרדות המסבירות את חילוקי הדעות ביניהן לגבי הסיבות לדחייה, והתנאים והמועד לכינוס מפגש בעתיד.מהן הסיבות לכישלון המאמץ לכינוס הוועידה, מיהם המרוויחים והמפסידים כתוצאה מהדחייה, ומה הסיכוי לכינוס ועידה בעתיד הנראה לעין?

בכל פעולה צבאית של ישראל מול שכנותיה מעורבים שיקולים בינלאומיים שעליה לקחת בחשבון. עם זאת, דומה שמעולם לא נדרשה ישראל לרגישות פוליטית כה רבה לנסיבות האזוריות, כמו זו שעליה להפגין במבצע "עמוד ענן" בעזה. מדינות במזרח התיכון עברו שינויי משטר עמוקים מאז מבצע עופרת יצוקה ב-2008- 2009, כאשר השינוי המשמעותי ביותר – בהקשר למבצע בעזה – התרחש כמובן במצרים.

במבט ראשון נראה כי בלחימה באזורים שונים המאוכלסים בצפיפות מתעוררות בעיות דומות, זאת ללא קשר לאופי הסכסוך, לסוגו ולמיקומו הגיאוגרפי. עם זאת, יש לזכור כי מה שהוכח כמוצלח מבחינה מבצעית בסכסוך אחד לא יצליח בהכרח בסכסוך אחר. אפשר להדגים זאת באמצעות שני סכסוכים בני זמננו שבהם יכולות אוויריות מילאו, או ממלאים, תפקיד מרכזי: אפגניסטן ולוב.