בימים אלה מתקיימים בזירת הרצועה תנאים דומים לאלו ששררו באזור לפני סבבי עימות קודמים, ובעיקר 'צוק איתן'. נראה שהדרך לסבב לחימה נוסף בעזה – לאחר למעלה משלוש שנים של שקט יחסי – הולכת ומתקצרת. בנקודת הזמן הנוכחית אסטרטגיית התגובה הישראלית מתבררת כלא מועילה, על רקע החלטת חמאס לשנות את כללי המשחק בזירה הפלסטינית, וגם מול ישראל. ואולם, למרות סימנים לשינוי התנאים המייצבים ברצועה, עדיין חמאס הוא הכתובת האחראית ברצועה. הדרך המומלצת עבור ישראל לעצירת ההסלמה היא בהפקדת ארגז כלים – עם גזרים ומקלות – בידי מצרים, כדי שתשכנע את...
בשנת 2017 , כמו בשנים הקודמות, השחקנים המרכזיים בזירה הבינלאומית נקטו מדיניות זהירה של השקעת משאבים מוגבלת במזרח התיכון, מתוך רצון להימנע מהישאבות לתוך היורות הרותחות האזוריות שהמשיכו לבעבע, גם אם רובן על אש נמוכה. בין ההתרחשויות העיקריות במזרח התיכון שהעסיקו את השחקנים הבינלאומיים היו המשך המערכה נגד דאע"ש, התייצבות משטרו של בשאר אל־אסד בסוריה והחרפת הסכסוך השיעי־סוני — ובמיוחד בין ערב הסעודית לאיראן. סוגיות נוספות היו העמקת שלטונו הרודני של רג'אפ טאיפ ארדואן בטורקיה, ניסיון הכורדים להתפצל מעיראק, מאבק המשטר המצרי בטרור הג'האדי...
שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...
הגיליון הרביעי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשתי זירות שונות (אם כי לא בלתי-קשורות) שעמדו במוקד השיח בעולם הערבי ברבעון זה. החלק הראשון עוסק בהסכם הפיוס הפנים-פלסטיני בין חמאס לפת"ח שנחתם באוקטובר 2017, לאחר שהבשיל בתום תהליך מתוכנן ומחושב של הנהגת חמאס החדשה בהובלת יחיא סנוואר. לא רבים נותנים לפיוס סיכוי לשרוד, אך בינתיים כל הצדדים מרוויחים ממנו – ובעיקר חמאס שרצתה בו יותר מכולם. בהקשר זה, השיח ברשתות חושף תמונה שונה ממה שהצטייר בעיניים ישראליות. החלק השני, שמחולק לשניים, עוסק בדינמיקה האזורית המשתנה בעקבות הרוח החדשה...
יכולת ישראלית מוכחת לאיתור מנהרות ולהריסתן מערערת את היגיון הפעולה של המערכת היריבה (חמאס והג'יהאד האסלאמי כאחד), שרואה במנהרות התקיפה כלי אסטרטגי ותודעתי ראשון במעלה. למרות הלחץ להגיב בשל ריבוי הנפגעים נראה כי חמאס – שאינו מעוניין בהסלמה משום שהוא ממוקד ביישום הסכם הפיוס עם פתח והסלמה צבאית מול ישראל תפגע בו – ישתדל לרסן גם את הארגונים האחרים. על ישראל בפעולותיה לשמור על איזון בין שמירת ההרתעה למניעת הסלמה, ובמסגרת זו גם להידרש לפיוס בין חמאס והרשות הפלסטינית ולשקול את תרומתו האפשרית ליציבות ברצועת עזה. למרות הספקות, ואף...
המשבר הכלכלי החמור ותנאי המחייה הירודים ברצועת עזה, ובכלל זה הצמצום ניכר באספקת החשמל במהלך השנה האחרונה, דרבנו את הנהגת חמאס לפנות לכמה ממדינות האזור, ובראשן מצרים, קטאר וטורקיה, בניסיון לקדם פתרונות אפשריים למצוקה. הישענות חמאס על מגעים דיפלומטיים עם מדינות אלה מתרחשת בד בבד עם הבלגה צבאית ממושכת. כלומר, הימנעות מפתיחה באש לעבר ישראל מצד חמאס עצמו ואכיפת רגיעה ביטחונית על יתר הארגונים הסרים למרותו ברצועה. כפי הנראה, הנהגת חמאס הגיעה למסקנה כי עימות צבאי, בתנאים הנוכחיים, לא ישרת את האינטרסים שלה, אלא להיפך – יחריף את תנאי...
ב-12 באוקטובר נחתם בקהיר הסכם פיוס חדש בין פתח לחמאס, שבו סוכם יישום הסכם הפיוס שגובש ביניהם בשנת 2011. סעיפי ההסכם הנוגעים להעברת הממשל האזרחי ברצועת עזה לממשלה ברמאללה וסיום הסנקציות של ממשלה זו נגד עזה הם קונקרטיים ומלווים לוח זמנים; האחרים, שהם הנושאים שחוסר הסכמה לגביהם גרם לקריסת הסכמי פיוס קודמים, וביניהם גורל הזרוע הצבאית של חמאס, שמחמוד עבאס עומד על הכפפתה לרשות הפלסטינית, הצטרפות חמאס לאש"ף ועריכת בחירות כלליות – נדחו לדיון מאוחר יותר. ההסכם הנוכחי תווך על ידי מצרים, נתמך על ידי ממשל טראמפ ואף ממשלת ישראל, למרות...
הגם שהנהגת חמאס הודיעה על נכונותה לפרק את הוועדה המנהלית לרצועת עזה, הדרך לפיוס עם פתח ארוכה מאוד. ההודעה באה על רקע לחצים כבדים וחרף מחלוקות פנימיות, ומבטאת את הרצון של חמאס להיתפס כשחקן פלסטיני לגיטימי כלפי פנים ולא פחות מכך כלפי חוץ, כלומר מצרים. מחמוד עבאס אמנם הרוויח מכך במידה מסוימת, אך גם נקלע למלכוד בין חובתו לממש את אחריותו לתושבי עזה לבין המחיר שישלם על כך. דאגה נוספת לעבאס היא מעורבותו של יריבו מוחמד דחלאן בנעשה בעזה, כאיש אמונם של מצרים ואיחוד האמירויות. לישראל אין הרבה השפעה על התהליכים הפנים-פלסטינים, אך עליה להיערך בכל...
הגיליון השלישי של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מהנושאים המדוברים ביותר בעולם הערבי בחודשים יוני-אוגוסט 2017. הראשון הוא השיח על אירועי אל-אקצא. סבב האלימות האחרון שם השיב למרכז הבמה את שאלת הדת והלאום במקום, ובהיעדר מנהיגות פלסטינית לגיטימית הבליט את קולו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בזירה הפלסטינית, אגב אדישות לא מפתיעה של הציבור וההנהגות בעולם הערבי. הנושא השני הוא הלחימה בגבול-סוריה לבנון בין חזבאללה וצבא לבנון לבין היאת תחריר א-שאם והמדינה האסלאמית בשני מוקדים שונים, ובשני מבצעים בתוך חודש שההבדלים ביניהם מגלמים את...
השבועות האחרונים מזמנים אירועים בזירות הקרובה והרחוקה יותר, הטורפים את הקלפים המוכרים בהקשר של רצועת עזה ומייצרים תנאים אפשריים לתפנית, בתנאי שישראל תשכיל לנצלם ולמנפם בשיתוף פעולה עם מצרים ומדינות המפרץ.
מסמך העקרונות המעודכן של חמאס נועד לאתגר את שליטתו המסורתית של ארגון פתח באש"ף בפרט ובזירה הלאומית הפלסטינית בכלל, ולהציב גישה מדינית מתחרה לזו שמוביל מחמוד עבאס. ההבדל המהותי בינו לבין אמנת חמאס מתמקד במשקל שניתן בו לממד הפלסטיני־לאומי ביחס למשקל האסלאמי. הגם שחמאס נותר תנועת טרור עוינת, שאינה מכירה בישראל ואינה משלימה עם הלגיטימיות שלה להתקיים, אי אפשר להתעלם מכך שבמסמך יש סימנים לפרגמטיות מצד חמאס, שנובעת ממצוקתו. זו מציאות שנכון לנסות להפכה להזדמנות עבור ישראל.
לפני כשבועיים דיבר ראש הממשלה בכנסת על פריצת מערכת "צוק איתן" ב-2014 בניגוד לכוונות הממשלה ולמאמציה, ועל החלופות למערכה: המדינית שאיננה רצויה (הסדר עם חמאס) והצבאית שלא נבחרה (כיבוש עזה). הדברים מקבלים משמעות עכשווית, נוכח התגברות הלחצים המהירה ברצועת עזה כיום, ועמה החמרת הסיכון בהתפרצות עימות נוסף, אשר ישראל איננה חפצה בו. גם במסגרת מדיניותה הנוכחית, על ישראל ליזום בהקדם עשייה נמרצת להפחתת הלחצים ההומניטאריים-כלכליים על רצועת עזה, כדי להאט את הצטברותם המאיצה הסלמה; במקביל, עליה להיערך לפריצת המערכה ולהתפתחותה עד לכדי כיבוש...
