בשבוע האחרון של חודש נובמבר הודיעה טורקיה כי בכוונתה ללכת בעקבות צעדי הליגה הערבית (ובהמשך לצעדים דומים קודמים של האיחוד האירופי), ולהטיל סנקציות על סוריה. הואיל וטורקיה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סוריה, צעדים אלה (אף כי הם מרוככים יותר מהסנקציות של הליגה הערבית), מציינים בבירור נקודת שפל ביחסים שבין שתי המדינות. כמו כן, ניתן לפרש צעד זה כאירוע אחד משורה של אירועים שגרמו להידרדרות חדה ביחסים שבין השתיים. ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן תבע לאחרונה באופן פומבי את התפטרותו של אסד, וכדי לזרות מלח על הפצעים, השווה את ידידו לשעבר...
ההדלפה של דו"ח פלמר לעיתון ניו יורק טיימס ופרסומו הובילה לנקיטת שורה של צעדים מצד תורכיה כנגד ישראל. מרביתם של הצעדים האלו היו צפויים מראש, כמו למשל הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים, וההקפאה הרשמית של היחסים הצבאיים, שממילא היו מאוד מוגבלים, אך היקף הצעדים ועוצמתם מהווה מהלומה לישראל. במסיבת העיתונאים שערך שר החוץ התורכי, אחמד דוואטולו, ובהצהרות שלאחריה, חזרה תורכיה על עמדתה שהיא לא מקבלת את חוקיות המצור הימי על עזה והיא תפנה לבית הדין הבינלאומי בהאג לבחינת חוקיותו. וכן שהצי התורכי יפעל לאכיפת חופש השייט במזרח הים התיכון. את התגובה...
ההודעה של הרמטכ"ל הטורקי ושל ראשי זרועות היבשה, הים והאוויר בצבא הטורקי על פרישתם היא למעשה החותם הסופי בתהליך נטרול הצבא בתורכיה כשחקן פוליטי משמעותי. תהליך זה עומד במרכזה של מהפכה שקטה העוברת על טורקיה מאז עלתה מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון לראשונה, בשלהי 2002. מפלגה זו הצליחה להביא לכרסום במעמדו של הצבא שנתפס כ"מגן" החילוניות בטורקיה ולפגיעה בהיבט זה ובהיבטים אחרים של מורשת אתאטורק. לתהליך זה של נטרול כוחו הפוליטי הפנים-מדינתי של הצבא יש חשיבות בראש ובראשונה ביחס למתרחש בתוך טורקיה אך יש לו משמעויות גם בהקשר של מדיניות...
ההצלחה של ארדואן ומפלגתו לזכות במספר רב יותר של קולות מאשר בבחירות הקודמות, וכן סקר דעת הקהל האחרון של מכון Pew המעיד על כך שהציבור התורכי אופטימי ביחס לעתידה של תורכיה מצביעים על כך שלמעשה היו הבחירות הנוכחיות הצבעת אמון בראש ממשלת תורכיה, רג'פ טייפ ארדואן. התורכים סומכים עליו שיוכל להמשיך לקדם את כלכלתה של תורכיה, לפתח את התשתיות בה, ואף למגינת חלק אבל לשמחת רבים- לאפשר יותר מקום לדת בחיי היומיום ובפוליטיקה התורכית. גם רבים מאלו שהצביעו עבור מפלגות האופוזיציה בסתר ליבם מרוצים מכך שהוא ימשיך להיות ראש הממשלה ושהיציבות השלטונית...
המחברת מנתחת את חוסר היציבות באזור כמנוגד לחזון הטורקי של קידום יציבות לשם קידום כלכלי, וכגורם שיקשה על טורקיה לשמור על יחסים טובים עם מדינות שכנות ועם עמיהן. על רקע זה נבלם האקטיביזם המדיני השל טורקיה, ומנהיגיה נדרשו לחשיבה מחודשת בדבר תפקידה האזורי. מסקנה אחרת העולה מן הניתוח היא, שהשיפור המסתמן ביחסי טורקיה עם המערב, ובייחוד עם ארצות-הברית, יוכל לסייע לשיפור ביחסי טורקיה-ישראל, אם כי סיום המשבר ביניהן יישאר מותנה בגיבוש הבנות בין ישראל לטורקיה במחלוקות הקשורות למדיניות ישראל בזירה הפלסטינית, וכן בהחייאת התהליך המדיני...
הדינמיקה החיובית בעקבות הסיוע הטורקי לכיבוי שריפת הענק בכרמל והדיונים המתקיימים בז'נווה בין נציגים טורקים וישראלים מעלה שוב את סוגיית ההתנצלות בפני טורקיה על תוצאות ההשתלטות בכוח על האונייה "מווי מרמרה". מצד אחד, קיים קו שאותו מוביל שר החוץ אביגדור ליברמן ולפיו לא רק שהתנצלות בפני הטורקים היא כניעה לטרור אלא גם שבכל מקרה, שום מחווה לא תביא לשיקום היחסים. מנגד, יש הטוענים שלטובת האינטרסים האסטרטגיים של ישראל באזור רצוי לה שתוותר על כבודה ותתנצל. לאור המגעים האחרונים בין ישראל לטורקיה נראה כי פניה של ישראל להתנצלות. אם אכן כך...
שיגור מטוסי הכיבוי הטורקיים לסיוע בהתמודדות עם שריפת הענק בכרמל התקבלה בישראל באופן חיובי ביותר והביאה לפריצת הדרך המשמעותית הראשונה מאז אירועי המשט לעזה לקראת הפשרה ביחסי ישראל-טורקיה. תוצאות ההשתלטות בכוח במאי השנה על האונייה הטורקית "מווי מרמרה" הובילו לקיפאון ביחסים, שעוד קודם לכן היו מתוחים, בין השאר בגלל התגובה הטורקית למבצע "עופרת יצוקה". הדינמיקה החיובית שיצר הסיוע הטורקי לישראל משקפת רצון מסוים בשני הצדדים להתקדם לקראת פתרון המשבר בין המדינות, אם כי לא ברור עד כמה רצון זה חזק דיו כדי להתמודד עם המכשולים...
מאז שלביה הראשונים של הקדנציה השנייה של ממשלת Adalet ve Kalkınma Partisi) AKP) ניכרת התנהלות שונה ביחסי החוץ של הממשלה בראשותו של רֶגֶ'פְּ טָיִיפְּ אֶרְדוֹאַן ובמיצובה הגיאו-אסטרטגי, גלובלית ואזורית. חלק ממגמה זו בא לידי ביטוי בביקורת הולכת וגוברת על מדיניותה של ממשלת ישראל ודירדור היחסים בין שתי המדינות. החמרה מיוחדת נרשמה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", ולאחרונה כתוצאה מאירועי המשט לעזה. בדרך כלל את המגמה האנטי-ישראלית הבוטה והמתוקשרת מוביל ראש הממשלה ארדואן, אך מקובל להניח כי האידאולוג העיקרי מאחורי מדיניות החוץ החדשה הכוללת...
מסמך המועצה לביטחון לאומי הטורקית, "הספר האדום" של 2010, הממפה את האיומים הצפויים לטורקיה בשנים הקרובות, מכיל מספר סעיפים בעיתיים מאוד מבחינת ישראל. המסמך עצמו מוגדר כסודי ועל-כן קיימים הבדלי גרסאות ביחס לתכנו. עם זאת, על פי מה שפורסם, הכנסתה התקדימית של ישראל ל"ספר האדום" ובפרט הטענה שמדיניותה של ישראל מערערת את היציבות האזורית הן עדות נוספת למצב הקשה שבו שרויים יחסי ישראל-טורקיה. במסמך אמנם לא נטען שיתרחש עימות ישיר בין המדינות, אך עצם האזכור של ישראל במסמך יביא להתגברות החשדנות ההדדית בין טורקיה וישראל.
תוצאות משאל העם ב- 12 בספטמבר 2010 בטורקיה על רפורמות בחוקה מאותתות על המשך הקיפאון ביחסי מדינה זו עם ישראל. משאל העם התייחס אמנם לסוגיות פנים אך ניתן לראות בתוצאותיו אישור כללי שניתן על ידי רוב המשתתפים למדיניות הממשלה בתחומים נוספים, כולל מדיניות החוץ. שר החוץ הטורקי, אחמד דוואטולו, מוביל מזה זמן מדיניות גלובלית ואזורית המושתת על ספרו "עומק אסטרטגי" והמיועדת לחזק את מעמדה של טורקיה במרחב הגיאו-פוליטי הקרוב, בין השאר באמצעות חיזוק הקשרים עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות. מגמה זו והחיפוש אחר תפקיד מרכזי בזירה המזרח-תיכונית...
בתוך פחות מחדש השלימו ראשי הממשלות של ישראל ויוון ביקורים רשמיים הדדיים. כל אחד מהביקורים היה ראשון מסוגו. קשה למצוא תקדימים בתולדות הדיפלומטיה הישראלית לצמידות ביקורים כזו.
יחסי ישראל-טורקיה נמצאים בעיצומו של משבר עמוק. בקרב רבים קיימת תחושה שישראל איבדה את טורקיה ושזהו תהליך בלתי הפיך. מזכר זה עומד על הגורמים שהביאו להידרדרות ביחסי שתי המדינות תוך בחינת השינויים שחלו במדיניות החוץ של טורקיה מאז עלייתה לשלטון של מפלגת הצדק.
