מהלכים שהתבצעו על ידי ממשלת ישראל הנוכחית, לצד הצהרות ואמירות מפי חבריה, מתפרשים על ידי חלקים בציבור כמאיימים על איתנותה של הדמוקרטיה הישראלית. בין אלה ניתן למנות את 'חוק הלאום', 'חוק ההסדרה', הצעת 'חוק הנאמנות בתרבות', הצעת החוק בעניין 'פסקת ההתגברות', וכן מתקפות על בית המשפט העליון ועל ארגוני זכויות אדם. מנגד, יש הטוענים כי הדמוקרטיה הישראלית חזקה מתמיד, וכי המבכים את מצבה עושים זאת משום שהשלטון נמצא בידי מי שאינו שותף לעמדותיהם. כל אחד מן הצדדים משוכנע בצדקתו. מכאן עולה השאלה: האם הדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה? פרק זה מוקדש...
בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על...
החלטת ממשלת ישראל מדצמבר בדבר תכנית נוספת לקידום החוסן ב'עוטף עזה' מצטרפת לשורה ארוכה של החלטות המכירות בייחודו של האיום הביטחוני המתמשך מכיוון רצועת עזה. הדבר משקף הבנה של המשמעות והמרכזיות של תופעת החוסן האזרחי מול הפרעות קשות, ובמקרה הישראלי – טרור מסוגים שונים. החוסן החברתי ב'עוטף עזה' הוא סיפור הצלחה המצדיק חשיבה כלל לאומית שתוביל לאימוץ דפוסי החשיבה והביצוע של החוסן ב'עוטף עזה' אף במרחבים מאוימים נוספים. בצד ההכרה בצורך הבסיסי במיגון הפיזי, חשובה לא פחות ההכרה כי 'מודל החוסן בעוטף' משקף את החיוניות שבשילובו עם השקעות...
מטרתו של מאמר זה היא לבחון את האופן שבו מנהיגים מנסים לעצב את תודעת החברה מבית בזמן מלחמה. זאת, בעקבות ההנחה שהחברה לא תסכין לתמוך בכל תנאי במלחמה ממושכת ומרובת נפגעים. הכרתם של מקבלי ההחלטות בנחיצותה של תמיכה ציבורית רחבה במלחמה, מביאה אותם לטפלל את דעת הקהל מבית להכיר בצדקתה, בחשיבות מטרותיה ובהישגים הרבים, כביכול, שהיא טומנת בחובה. מאמר זה ידגים כיצד הדבר בא לידי ביטוי במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד כדי סיכון כוחות הקרקע של צה"ל בקרבות שמטרתם הייתה תודעתית גרידא, ויצביע על ההשלכות השליליות הטמונות בצעדים דוגמת אלה על ניהול...
בשנים האחרונות עובר מערך המילואים טלטלות עזות העשויות לחולל בו בעתיד הנראה לעין שינויים מרחיקי לכת, שאת כיוונם עדיין לא ניתן לצפות. במאמר הזה 1 מתוארות מגמות מרכזיות בעמדות של משרתי המילואים הלוחמים כלפי השינויים — בעיקר על סמך סקרים ומחקרים שנערכו במרכז למדעי ההתנהגות של צה"ל )ממד"ה( בשנים 2015-2000 ומתוך למידת השיח הארגוני בנושא במגוון פורומים ודיונים ארגוניים הנוגעים לעולם המילואים בצה"ל.
ב־15 באוגוסט 2013 התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה שעסקה בהכשרת הצוות שיפעיל את הסוללה השישית של כיפת ברזל. הכותרת הגדולה והבולטת שניתנה לכתבה הזאת הייתה "מילואימניקים מברזל". לפי הכתבה, חיילי המילואים הם כוח האדם האיכותי ביותר והטוב ביותר למשימה בשל כשירותם הרבה ובשל המוטיבציה והמורל הגבוהים שלהם. התמונה שעלתה מהכתבה הייתה שמדובר במתנדבים חדורי תחושת שליחות.
צה"ל מתבסס על מערך מילואים זמין וגדול (ביחס לאוכלוסייה) לצד מערך סדיר המורכב מחיילי חובה וקבע. המבנה הזה אינו נובע מבחירה אלא מהפער הגדול בין האיומים הביטחוניים לבין כמות המשאבים. אולם מאז שנות ה־ 90 של המאה הקודמת חלו שינויים מרחיקי לכת במערך המילואים ובשימוש בימי המילואים. אחת הסיבות העיקרית לכך היא העברת תקציב ימי המילואים מהביטוח הלאומי למשרד הביטחון — מהלך שגרם למשרד הביטחון "לחשב מסלול מחדש". סיבות נוספת לכך הן הגידול במערך הסדיר, השינוי במאפייני העימותים, פירוקן של יחידות מילואים והנטל הכבד של הקריאה למילואים על...
עבודת המיפוי שנעשתה חושפת את מגוון המודלים התפיסתיים שקיים בנוגע להפעלת כוחות המילואים בחירום, ובה בעת מדגישה כי הנרטיב הקלאסי של "כוחות הכרעה" אינו רלוונטי לכלל המודלים, בעיקר בהתייחס להיבטים כמו ייעוד היחידות, תחושת הנחיצות, המוטיבציה ותפיסות הכשירות והמסוגלות ללחימה בקרב המשרתים. המיפוי הזה חושף את הצורך להתאים את המענה שנותנת המערכת הצבאית לפי דפוסי ההפעלה השונים במילואים ולערוך תיאום ציפיות מתמיד בין המערכת הצבאית לבין המשרתים במילואים בהתאם לדפוסי הפעולה האלה.
המאמר הנוכחי עוסק במעמדו של מערך המילואים בחברה הישראלית, והוא מבוסס על מחקר שבו נבחנו השינויים שחלו בתפיסות ובתביעות בנוגע למודל השירות במילואים כפי שאלה משתקפים בהצעות החוק הפרטיות והממשלתיות שהוגשו לכנסת ב־ 35 השנים האחרונות. על סמך ממצאי המחקר אני טוענת כי ניתן לזהות התרחבות של תפיסת השירות במילואים מעבר לשירות של הפרט. ההתרחבות הזאת מכונה "מעגלי השירות במילואים" וכוללת את השירות של קבוצות השייכוּת של הפרט: משפחה, עבודה, מעסיקים ומוסדות ללימודים גבוהים. נוסף על כך ישנן מגמות המשקפות הידוק של שיח האזרחות הרפובליקאי בנוגע...
הגנת העורף האזרחי, שהייתה במשך עשרות שנים ספח לא חיוני של מלחמות ישראל נגד מדינות שכנות, הפכה ב־ 25 השנים האחרונות לבעיה המרכזית בהגנה על המדינה. זאת לא רק לאור המערכות והקונפליקטים האלימים עם ארגוני טרור לא־מדינתיים, אלא בעיקר לאור הפוטנציאל ההרסני הגלום בארגון כמו חזבאללה, שיכולת הפעולה והפגיעה שלו מקיפה את כל המרחבים האנושיים, הכלכליים והתשתיתיים בישראל. מהן הסיבות לשוני בין העימותים בעבר, שהיו במתכונת של מלחמות גדולות ומתועשות, לבין אופי העימותים האלימים כיום — וכנראה גם בעתיד — ומהן השלכות השוני הזה על מערך המילואים?
נוכח השתנות האיומים ראוי לבחון את האפשרות לעדכן את מודל הגיוס של מערך המילואים לקראת הפעלתו בעת חירום. האיום הגובר על העורף ובתוך כך גם על מרכזי הגיוס ועל נקודות הכינוס של הכוחות, העומס על צירי התנועה לעבר החזית וממנה והסכנה שהאויב יפשוט על יישובים ועל בסיסים הסמוכים לגבול — כל אלה מחייבים את צה"ל להתאים חלק מיחידות המילואים שלו ואת מודל הגיוס שלהן כך שבפרוץ עימות ניתן יהיה לגייס במהירות סדרי כוחות משמעותיים ולהטיל אותם לקרב ללא עיכובים. במלחמה "הזמן פועל לטובת מי שיודע להשתמש בו נכון". בשל כך על צה"ל לשמר את...
