מחקרי דעת קהל מראים כי לרוב הציבור דעות לא־עקביות, וכי רק בקצוות יש קבוצות לא־גדולות המחזיקות בדעות נחרצות, שקשה להשפיע עליהן. בדרך כלל, דעת קהל מצויה בהמתנה, רדומה אך זמינה, וזו מכתיבה את הלך הרוח — גם אם לאו דווקא את סדר היום המדיני־ביטחוני. ואם דעת הקהל ניתנת לשינוי ולעיצוב, אזי לרשות מנהיגות לגיטימית עומד "מרחב תמרון".
מאמר זה בוחן את תנועת המחאה האזרחית שקמה מקרב תושבים באזור הנגב המערבי במהלך מבצע "צוק איתן". בתוך כך הוא בוחן את מאפייניה של התנועה כתנועה חברתית "חדשה", וכן את ההשלכות של אופן פעולתה ומסריה על השיח המדיני־ביטחוני במרחב פעולתה בפרט ובישראל בכלל. טענת המאמר היא שעל אף שתנועה חברתית זו צמחה מתוך נסיבות של מצוקה ביטחונית־מקומית, יש לפעילותה רלוונטיות רבה במישור הכלל־ארצי. זו נובעת מקריאת התגר של התנועה על "תפיסת הסבבים", המסתמנת כדפוס הפעולה המוביל בשנים האחרונות את העימות בין ישראל לחמאס. המסר אותו מנסה...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
בפרק זה נסקרו גורמים שהשפיעו על האווירה הפוליטית-חברתית כפי שהשתקפה בציבור בישראל במהלך השנה הנסקרת. הניתוח התמקד בשלושה מקורות של מתח, הנמצא בתווך שבין האתגרים החיצוניים והמתחים הפנימיים: השסע המתרחב בין יהודים לערבים, המאיים על היציבות והסדר הציבורי; ההקצנה וההסלמה ביחסים שבין הקצוות הפוליטיים ב"רחוב" ובחברה היהודית והפער בין המרכז לפריפריה – כפי שהומחשו בעת העימות עם חמאס. גורמים אלה, המשתלבים עם ממדים נוספים של מחלוקת וניכור ברמה הפוליטית, החברתית והכלכלית משפיעים ישירות על הביטחון הלאומי, שכן הם קשורים ליכולתה של...
ככל שחולף הזמן מסיום מבצע "צוק איתן", רובו של הציבור בישראל אינו רואה אותו כהצלחה או כניצחון. מאז סיום המבצע, קטן במידה מסוימת מספר הישראלים הסבורים כי ישראל היא שניצחה במבצע – ובמיוחד, גדל בצורה משמעותית שיעור הישראלים הסבורים כי החמאס ניצח. למעשה, פחות ממחצית הישראלים סבורים כיום כי ישראל ניצחה במבצע. כך עולה מתוך נתוני סקר דעת קהל שערכו חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי במהלך המבצע עצמו, ולפני שבוע.
מן המוסכמות היא שדעת הקהל בסוגיות אקטואליות, במיוחד בתחום הביטחון, נתונה לתנודתיות רבה בעקבות האירועים וההתפתחויות בשטח. מבצע ׳צוק איתן׳ לא חרג מהדפוס המקובל הזה. דעת הקהל נבחנה, במאמר זה, בנקודות זמן שונות לאורך חמישים ימי המבצע, והיא אכן הראתה תנודתיות רבה ושינויים מרחיקי לכת, במקביל להתפתחויות בלחימה ולהחלטות של ישראל. במאמר זה אתאר את השינויים בדעת הקהל לאורך המבצע בשלושה היבטים עיקריים: מידת שביעות הרצון מתפקודו של ראש הממשלה, המהווה מדד עקיף לשביעות רצון של הציבור ממהלך הלחימה ומתוצאותיה, הערכה ישירה של הציבור לגבי תוצאות...
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...
מאמר זה מוקדש בוחן את דעת הקהל הישראלית בשאלת ההיפרדות מהפלסטינים. בחלקו הראשון מנותחת דעת הקהל בישראל לגבי הסדר קבע, ולמקרה שהמשא-ומתן ייכשל או יגיע למבוי סתום. ניתוח עומק של דעת הקהל מצביע על כך שהציבור בישראל, ברובו הגדול, מעוניין בהיפרדות מהפלסטינים, וצפויה תמיכה ציבורית משמעותית בהסכם שיביא למימוש רעיון זה. עם זאת, מוגבלת הנכונות המעשית לנקוט צעדים הדרושים לקידום היפרדות, בעיקר עקב החשדנות לגבי שאיפות הפלסטינים. משום כך, גם הסכם ביניים צפוי להיתקל בהתנגדות ציבורית רבה. חלקו השני של המאמר מוקדש להקשר המשפטי של הסכם עם הפלסטינים,...
ספר הערכה אסטרטגית לישראל 2013 – 2014 הינו קובץ נוסף בסדרה שהמכון למחקרי ביטחון לאומי מוציא לאור מדי שנה. המאמרים המאוגדים בספר זה סוקרים ומנתחים התפתחויות ואירועים שהתרחשו במזרח התיכון בשנה החולפת, בדגש על משמעויותיהם המרכזיות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כן נבחנים מענים אפשריים לאתגרים המדיניים והצבאיים שבפני ישראל ומוצגות המלצות למדיניות, שתסייע לה להתמודד עם איומים שבסביבתה הדינמית.במזרח התיכון נמשכו השנה מגמות רוויות סיכונים: זעזועים חברתיים-פוליטיים במדינות ערב הובילו בחלקן להתערערות השלטון המרכזי ולהיאחזות גורמים אסלאמיים...
