ב-23 ביוני 2015 הודיע אבו מחמד אל עדנאני, דובר 'המדינה האסלאמית', כי "אמירות הקווקז" התקבלה אליה כחברה כפיפה יומיים בלבד לאחר שקבוצת לוחמים ממספר מחוזות בצפון הקווקז נשבעו לה אמונים. בכך הצטרפה "האמירות" לשורת הבריתות שכרתה 'המדינה האסלאמית' בשנה שחלפה, מאז הוכרז על הקמת ח'ליפות אסלאמית ועל הכתרתו של מנהיגה, אבו באכר אל-בגדאדי, כח'ליף. פעילות גורמי הג'האד העולמי ברוסיה ובמדינות הקווקז אינה איום חדש. עם זאת, חדירתה של 'המדינה האסלאמית' לאזור באמצעות כריתת בריתות עם גורמי טרור ג'האדיסטים-סלאפים מקומיים מבשרת רעות....
יתכן, כי במסגרת המאמץ לבלום את התרחבות השפעתה של 'המדינה האסלאמית' ברצועת עזה ובסיני ייווצר שיתוף פעולה עקיף ובלתי מוצהר בין חמאס לבין מצרים, ובין חמאס לבין ישראל. זאת, למרות שמצרים מאשימה בפומבי את חמאס בסיוע לפעילות 'אנצאר בית אל-מקדס' – 'ויליאת סיני', וכן בהסתרתם או למצער באי-מעצרם והסגרתם של פעילי הארגון לידיה. יתכן, שאם חמאס יפעל באופן נחרץ, יעיל וכולל נגד פעילותם של הארגונים הסלפים בסיני ובתחום הרצועה, יחול שיפור הדרגתי, אף אם מתון, ביחס הנוקשה שמפגין משטרו של הגנרל עבד אל-פתח אל-סיסי כלפיו.
ב- 15 בינואר 2015 הורה הרכב מורחב של בית המשפט העליון בדיון נוסף (דנ"א 5698/11) על מחיקתה של תביעת הנזיקין, שהגיש מוסטפא דיראני נגד מדינת ישראל, בטענה לעינויים שהופעלו כלפיו על ידי חוקריו בעת שהיה נתון במשמורת בישראל. בעשותו כן, הרחיב בית המשפט העליון את הכלל הנוהג במשפט המקובל, ולפיו "אין מבררים את תביעתו של אויב בעת מלחמה", והחיל אותו גם על פעיליהם של ארגוני טרור הפועלים ממדינה זרה, גם כשזו אינה נמצאת במצב מלחמה פורמלית עם מדינת ישראל. הרחבת הכלל המשפטי והתאמתו ללחימה המודרנית בטרור משקפת מודל ראוי, שעשוי להיות מאומץ...
בחינה בדיעבד של פיגועים ספונטניים וחקירה של מספר מפגעים שנתפסו הצביעה על קיומם של שני מאפיינים עיקריים שיוכלו לסייע בגיבוש התפיסה העדכנית. המאפיין הראשון, הוא הפרופיל הבסיסי של המפגע. המאפיין השני, הוא התנהלות המפגע קודם לפיגוע ובסמוך לו. האתגר המודיעיני המרכזי הוא אם כן יצירת מתודולוגיה שתתאים לאיתור מפגעים ספונטניים מבעוד מועד, על בסיס טכנולוגיה קיימת והתאמתה. על מתודולוגיה זו יהיה להתבסס על מספר רכיבים: אפיון פרופיל המפגע הפוטנציאלי ושיוכו לקבוצת סיכון מוגדרת; דירוג קבוצות סיכון על פי השתייכות קהילתית ורעיונית; אבחון של עוצמת...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
בפרק זה מנותחות הנסיבות וההשלכות המורכבות של התפתחויות שהמחישו והעמיקו את חולשתו של העולם הערבי, ושל הנסיבות שבמסגרתן התחזקה השפעתן של מדינות לא-ערביות – טורקיה, איראן ובאורח חלקי גם ישראל – על סדר היום האזורי. כן נסקרת התערבותה הצבאית של ארצות-הברית באזור, לצד מדינות נוספות מהאזור ומעבר לו, אשר לפי שעה רשמה הישגים מוגבלים בלבד בכל הנוגע לבלימת מסע הכיבושים של ארגון 'המדינה האסלאמית' ולהסגתו לאחור. את הפרק מסכמת ההערכה שאי-היציבות באזור, אשר החריפה בשנה הנסקרת, עלולה להימשך עוד שנים רבות. בעיראק ובסוריה טרם נוצרו תנאים שיתמכו...
הרתעה כלפי שחקנים לא-מדינתיים ובעיקר ארגוני טרור סלפיים, אינה דומה להרתעה המכוונת כלפי מדינות ואף כלפי שחקנים סמי-מדינתיים. היכולת להרתיע ארגונים שאינם מדינות אפשרית אך ורק אם המדינה המרתיעה מפגינה נכונות להשתמש במרב יכולותיה על מנת לפגוע בנכסי הליבה שלהם, ובעיקר במנהיגיהם, במפקדיהם ובנכסים האסטרטגיים שברשותם.
מצרים נמצאת כיום בעיצומה של "מלחמה בעצימות נמוכה". מלחמתה של מצרים, המתנהלת נגד גורמי הג'האד הסלפי בעיקר בחצי-האי סיני, חלחלה גם לרחובות עריה המרכזיות של המדינה. מלחמה זו היא, אם כן, חלק ממערכה רחבת היקף. מערכה זו מתנהלת בשנים האחרונות גם בתחומן של מדינות נוספות במזרח התיכון. למערכה שמנהלת מצרים בסיני יש משמעות רבה גם עבור ישראל. ארגון אנצאר בית אל-מקדס ביצע בעבר מתקפות נגד ישראל. שעל כן, כל סיוע מודיעיני, מבצעי ומדיני, שיכולה ישראל להגיש למשטרו של א-סיסי, ובכלל זאת תמיכה בשיפור קשריו עם ארצות הברית כמו גם נכונות לשקול...
מאחר שהוויכוח לגבי הקשר ה"אמתי" בין טרור לאסלאם אינו תכליתי, מומלץ למנהיגים מערביים, לפחות למען היושרה האינטלקטואלית שלהם עצמם, להתרחק משדה המוקשים התיאולוגי/אידאולוגי הזה. כל מאמץ להבין את המתאם שאולי קיים בין טרור לאסלאם יישא יותר תועלת אם יתמקד פחות במה שהכתובים והמקורות אומרים, ויותר במה שמוסלמים חושבים ועושים. רק המוסלמים עצמם יקבעו את העוצמה או החולשה של הקשר המשוער בין אסלאם לטרור. אולם מנהיגים פוליטיים מערביים יכולים להשפיע על ויכוח זה. בעצם הכחשת קיומו של הקשר הזה בפומבי – עושים מנהיגי המערב את הדבר הנכון.
הזעזוע, שספגה צרפת בפעולות הטרור שבוצעו בשלושה אתרים שונים בפאריס וסביבותיה בסוף השבוע הראשון של ינואר 2015, ישקע בחלוף הזמן, וכך גם תיחלש הדחיפות המיוחסת לטיפול יעיל בסכנה המאיימת על הדמוקרטיות המערביות, שמקורה בשדות הקרב בסוריה ובעיראק. ההידרשות לאתגר תידחה למועד שבו לא תהיה למנהיגיהן של מדינות המערב ברירה, אלא להתמודד עמו ישירות, באופן רחב היקף ואולי אף אלים מאד. ניתן להעריך שרק שרשרת אירועים חריגים, קרי פיגועים ראוותניים ורבי קורבנות, ימחישו בבוטות את הסכנה הגלומה באי-הגברת המאבק הצבאי באתגר, שמציב ארגון 'המדינה האסלאמית' בפני...
ב-2014 בוצעו 592 פיגועי התאבדות – עלייה של 94 אחוזים לעומת השנה הקודמת – אשר גרמו למותם של כ-4,400 אנשים (כ-3,200 הרוגים ב-2013). מגמה זו הושפעה משלושה גורמי רקע מרכזיים: גלי ההדף של הטלטלה במזרח התיכון, הגורמים אי-יציבות שלטונית ומאפשרים התחזקות של ארגונים לא-מדינתיים; עלייתו המטאורית של ארגון 'המדינה האסלאמית' – דאע"ש – כשחקן בעל השפעה אזורית וגלובאלית; והנסיגה האמריקאית מאפגניסטן. מאז ראשית המילניום הפכו פיגועי ההתאבדות לדפוס פעולה של ארגוני טרור רבים בעולם ונעשו שיטת פעולה שכיחה במיוחד ברפרטואר של ארגוני הג'האד הסלפי הסוני,...
לנוכח הקשיים המורכבים שבפניהם ניצב כיום חזבאללה, החשיפה של מה שנראה לכאורה כמקרה נוסף של סיכול ריגול, תמונף מן הסתם להצגת ניצחון מבצעי של חזבאללה. ואמנם, בכך שחשף מסתננים רמי דרג, הארגון יכול להקרין עוצמה ויעילות מבצעית לערעור מערך איסוף המודיעין הישראלי. חשוב מכך, בהנחה שהדיווחים בתקשורת אמינים, ולמרות שנכסים מודיעיניים אחרים עדיין עומדים לרשות ישראל, סביר שהפעיל הבכיר וארבעת שותפיו תרמו לסיכול המוצלח של המתקפות שתוכננו על ידי חזבאללה בחו"ל. לכן, חשיפתם בהחלט יכולה להיתפס כמזיקה למערכה שמנהלת ישראל נגד ארגון הטרור השיעי.
