מזכר זה ממפה, סוקר ומנתח את הסוגיות הבוערות עמן מתמודדת הקהילה האירופית בעשור האחרון. חמישה עשר המאמרים בקובץ זה מציגים את ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של סוגיות אלה ומספקים תובנות אשר למשמעויות הנגזרות מהן.
טורקיה היא אחת המדינות המפותחות ביותר במזרח התיכון מבחינה טכנולוגית, כלכלית ומוסדית, ויחד עם זאת היא אחת המדינות המאוימות ביותר בעולם בממד הסייבר. הממשל הטורקי פועל בשנים האחרונות כדי לגשר על הפערים הקיימים באמצעי ההתגוננות מפני איומי הסייבר, אך המאמצים שהוא עושה בתחום זה טרם הניבו את הפירות הרצויים. מאמר זה מנתח את תמונת המצב של ההיערכות הלאומית הטורקית להגנה בסייבר ומצביע על מספר אתגרים מובנים הניצבים בפני היערכות זו, שמקורם במדיניות טורקית ארוכת שנים. הממשל הטורקי ייאלץ למצוא פתרונות לאתגרים אלה כדי שיוכל לעמוד ביעדי תוכניות...
ב-15 מרץ 2018 אושר בכנסת תקציב המדינה לשנת 2019 ובתוכו תקציב משרד הביטחון – בסך 72.9 מיליארד ש"ח ברוטו ו-55.3 מיליארד ש"ח נטו (11.5 אחוזים מתקציב המדינה). תקציב משרד הביטחון מיועד לשנה הרביעית בתוכנית החומש של צה"ל (תר"ש גדעון: 2020-2016), שבמהלכה יהיה עליו להתחיל בגיבוש תוכנית חומש חדשה. התקציב כולל גם את תקציב השנה הראשונה של חבילת הסיוע האמריקאי הרב-שנתית (2028-2019), שהיא גמישה פחות מקודמתה. כבעבר, אין בתקציב זה מימון מספק לאירוע ביטחוני רב-היקף. התקציב גובש ללא התנצחות בין משרד הביטחון לאוצר, על אף...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
הקשר בין המצב הכלכלי ברצועת עזה לבין העימותים החמושים החוזרים ונשנים בין ישראל לבין חמאס מצריך פתרון בר־קיימא לסכסוך, אשר יכלול התייחסות לממד כלכלי זה. תמיכה בינלאומית נחוצה כדי לאפשר את הפתרון, והוא צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל לפני שתפרוץ מלחמה נוספת בזירת עזה. מאמר זה מתאר בקצרה את המאפיינים המרכזיים של כלכלת רצועת עזה, וכן מתייחס להתפתחויות עתידיות אפשריות.
בין השנים 2005 ל־ 2017 עברה רצועת עזה סדרה של מהפכות ומשברים גדולי ממדים, ביניהם הנסיגה הישראלית החד־צדדית ב־ 2005 ; ניצחונו של חמאס במאבק שפרץ לאחר הבחירות בינו לבין פתח, ואשר הגיע לשיאו בהשתלטותו של הארגון על הרצועה ב־ 2007 ושלושה סבבים של לחימה נגד ישראל. זאת ועוד, בעשור שחלף מאז 2007 הייתה רצועת עזה מנותקת במידה רבה מן העולם, כאשר הכניסה והיציאה של סחורות ואנשים הוגבלה או נמנעה לחלוטין. השילוב בין כל הנסיבות האלה הביא להרעה במדדים ההומניטריים והכלכליים ברצועה, וגבה מחיר כבד מן האוכלוסייה ומן התשתית האזרחית. מאמר זה סוקר את המצב...
יחסם של הרשות הפלסטינית ברמאללה, הנשלטת על ידי תנועת פת"ח, ושל מנהיגה מחמוד עבאס למצב ברצועת עזה ולפרויקטים לשיקום עזה נגזר בעיקר מהאינטרסים הפוליטיים של תנועת פת"ח, ובמיוחד מאלה של מחמוד עבאס. לכן הוא מושפע בראש ובראשונה מהעימות הפוליטי בין תנועת פת"ח השולטת בגדה המערבית לתנועת חמאס השולטת ברצועת עזה מאז 2007 .
למצב הנוכחי ברצועה מספר מאפיינים עיקריים: מצוקה כלכלית, תשתיתית ולפיכך הומניטרית חריפה, המזינה נטיות לוחמניות ועלולה לחולל הסלמה ביטחונית בין ישראל לחמאס ולשאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה; שליטתו המקיפה והיציבה של חמאס באזור; פוטנציאל ההיזק המוכח של חמאס בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהקשר של מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל; מגבלותיה של התניית שיקום הרצועה בהתקדמות מוחשית לקראת הסדר ישראלי-פלסטיני ואף בהתניית "שיקום תמורת פירוז", שמשמעותה פירוק חמאס ושאר הפלגים ברצועה מיכולות צבאיות (בעיקר מתשתית הרקטות ואפשרות הירי תלול...
במהלך גל ההפגנות האחרון באיראן נשמעו קריאות רמות נגד המעורבות בזירה האזורית ועלויותיה, בעוד שהמצב הכלכלי ברחוב האיראני קשה. המפגינים קראו להסיט את המשאבים המופנים לחו"ל לטובת רווחת אזרחי איראן. גל המחאה אמנם דעך, אך עדיין ניכרים גילויי מחאה, המחישים למשטר את אי הנכונות של חלקים בציבור להמשיך ולספוג את הקשיים הכלכליים. מאמר זה דן בהשלכות המצב הכלכלי על סדר העדיפות הלאומי של המשטר באיראן, לרבות תמיכתו בגורמים מערערי-יציבות במערכת האזורית במזרח התיכון.
במלאות שנתיים ליישום הסכם הגרעין ולהסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן, נראה שתקוותיו של נשיא איראן, חסן רוחאני, וחששות שנשמעו בישראל כי ההסכם יוביל לנחשול השקעות זרות שיזניקו את כלכלתה של איראן לשיאים חדשים, טרם התממשו. כלכלת איראן רשמה אומנם הישגים, בעיקר בהורדת האינפלציה ובעליה בשיעורי הצמיחה, אך העלייה בסחר ובהשקעות הזרות נמוכה משמעותית מהיעדים שאיראן הציבה לעצמה והאבטלה לא הצטמצמה. המשך הסנקציות האמריקאיות הפיננסיות, שאינן קשורות לגרעין, כמו גם חוסר הוודאות ביחס למדיניותו העתידית של ממשל טראמפ, נותרו המשתנים החשובים ביותר...
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
תוצאות מלחמת ששת הימים שינו מהותית את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ערב המלחמה הייתה ישראל דמוקרטיה קטנה הדוגלת בערכים סוציאליסטיים. המשק הישראלי היה נתון במיתון כלכלי בעקבות גישה אידיאולוגית של המנהיגות הסוציאליסטית, שהקשתה להתאים אותו לצמיחה מהירה של הסקטור הפרטי. המדינה זוהתה כחלק מהעולם המערבי, והמדינות הערביות שהקיפו אותה היו עוינות לה ולא השלימו עם קיומה כמדינה יהודית בלב המרחב הערבי־מוסלמי. ישראל התאפיינה בצביון חילוני, אך כיבדה את הזרמים הדתיים בתוכה.
המלחמה פרצה ב־ 5 ביוני 1967 בבוקר, לאחר תהליך הידרדרות הדרגתי בשלוש גזרות:...
