השאלות האתיות בדבר המלחמה נחלקות בדרך כלל לשלוש משפחות שונות: • מתי ראוי לפתוח במלחמה? • מה ראוי לעשות במהלך הלחימה? • מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום? במדינה דמוקרטית, השאלה מתי ראוי לפתוח במלחמה היא ברמת הממשלה מכיוון שהיא המחליטה על פעילות הנוגעת ליחסים שבין המדינות והישויות הפוליטיות האחרות, ויש לה משמעות מבחינת ההגנה של המדינה, על אזרחיה ובכלל זה לוחמיה. גם השאלה מה ראוי לעשות לאחר מלחמה, בחתירה לשלום, היא ברמת הממשלה מכיוון שלכל צעד לקראת הסדר בין הצדדים יש משמעות מדינית, ליחסי החוץ, ומשמעות...
שירות נשים בצה"ל עבר תמורות במהלך השנים על רקע השינוי שחל במעמדן של הנשים בחברה הישראלית בכללותה. המגמה הכללית השוררת כיום בצה"ל היא לקדם שירות משמעותי יותר של נשים ולהנחיל יחס מכבד לנשים בצה"ל. עם זאת המלאכה עדיין רבה.ב– 2007 בחנה לעומק ועדה בראשות ראש אכ"א אלוף (מיל') יהודה שגב (להלן: ועדת שגב) את הסוגיה שירות נשים בצה"ל וקבעה סדרת המלצות לקידום שירות הנשים. העיקרון המנחה שקבעה הוועדה הוא המרת הרעיון של שירות על בסיס מגדרי בעיקרון של "האדם הנכון במקום הנכון" (דוח שגב, 2007) : רוב המלצות הוועדה טרם...
העקרונות העולים מן הכתוב בנייר העמדה של מרכז מציל"ה הם ענייניים, מעמיקים ותואמים להבנתי את המשפט הבינלאומי. הקושי המשמעותי הוא בהתאמה עם המשפט הפנימי. קיימת חקיקה רבה בתחום ההגירה, אך היא מיושנת, לא רלוונטית ואינה פותרת בעיות קיימות. רצוני להציג את שני התחומים הבעייתיים יותר של ההגירה מזווית משפטית בינלאומית ופנימית. התחום הראשון והמורכב יותר הוא סוגיית הגירת המשפחה, מה שלעתים קרוי בטעות סוגיית "איחוד משפחות"; והתחום השני הוא סוגיית הגירת העבודה והפליטות.
דוקטרינה אתית של לחימה בטרור היא מערכת עקרונות המבטאים תפיסה סדורה בדבר הדרכים הראויות לניהול הלחימה בטרור. דוקטרינה כזו מתווכת בין הערכים המופשטים בסגנון "רוח צה"ל", האמורים להדריך את ההתנהגות של אנשי הצבא בכל הנסיבות של פעילותם, לבין הנהלים, הוראות הפתיחה באש והפקודות, האמורים להדריך את ההתנהגות של אנשי הצבא בנסיבות של לחימה מסוג מסוים, בזמן מסוים, במקום מסוים. במאמר זה נבהיר כמה היבטים של הדוקטרינה האתית של הלחימה בטרור, כפי שהצגנו אותה במאמרינו, נגיב על טענות אחדות שהועלו נגדה ונצביע על מספר עדכונים שלה, בעיקר...
מאמר זה לא יציע ניתוח משפטי של תוכן הנאומים, או יתיימר לאמץ צד בוויכוח הנמשך בין הממשל למבקריו על עמדותיו המשפטיות בנושאי צבא וביטחון. הנחת היסוד של סדרת הנאומים הייתה שוויכוח כזה הוא בלתי-נמנע, ואף חיוני בכל מדינה דמוקרטית. הבעיה היא שכשהוא מחריף, בעיקר בעתות מלחמה, עלול ויכוח זה לשקף את המתח בין ביטחון לבין ערכים כבחירה בלתי-נמנעת בין השניים. את ה"בחירה הכוזבת" הזאת זיהה אובמה כמכשול, והחליט לפעול כדי לבטל אותה. לשם כך, הוא לא חולל מהפכה בעמדות המשפטיות של הממשל, אלא הגדיר מחדש את המסגרת הרעיונית שבתוכה מתנהל הוויכוח...
לדו"ח חשיבות רבה לחיזוק תדמיתה של מדינת ישראל בעולם, וצעד משמעותי בהסרת הספקות בקרב הקהילה הבינלאומית בנוגע ליכולותיה ואמינותה של מערכת המשפט הישראלית לחקור תלונות וטענות להפרות של דיני הלחימה. בנוסף לכך וכפי שצוין לעיל, דן הדו"ח בשאלה בינלאומית חוצה גבולות, ומִשְכך כוחו יפה גם כלפי הערכתן של מערכות משפט של מדינות זרות. החותם המשפטי, שניתן בדו"ח זה למערכות המשפט הצבאיות, אינו מוגבל רק למנגנוניה הספציפיים של מדינת ישראל, אלא מעניק נפקות משפטית לסטנדרט הבדיקה והחקירה בדבר הפרות של דיני המלחמה לכלל מערכות המשפט הצבאיות...
ביום חמישי, ה-29 בנובמבר, קיבלה עצרת האו"ם החלטה להעניק למדינת פלסטין מעמד של מדינה משקיפה באו"ם. משמעות ההחלטה – הכרה של העצרת בקיומה של מדינה פלסטינית. ההכרה במדינה הפלסטינית על ידי עצרת האו"ם לא תוביל לשינוי המציאות הקיימת בשטח. בראש ובראשונה מן ההיבט העובדתי, בשל המשך הימצאותו של צה"ל בשטח והמשך ההגבלות הקיימות על הרשות הפלסטינית. ישראל צריכה למזער את הנזקים האפשריים משדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית למדינה. לפעול בארגונים השונים, כגון ארגון התעופה הבינלאומי, ארגון התקשורת הבינלאומי ואחרים – כדי לוודא שלא נפגעים...
שני מסמכים פלסטיניים שפורסמו לאחרונה ראויים לתשומת לב. הבקשה הפלסטינית לקבלת מעמד של מדינה לא-חברה בעצרת הכללית של האו"ם, והנאום שנשא נשיא הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, ב-11 בנובמבר 2012, בטקס לציון יום השנה השמיני למותו של יאסר ערפאת. הבקשה שהוגשה לאו"ם תידון, ככל הנראה, ב-29 בנובמבר 2012. אין ספק כי מדובר בניסיון של הפלסטינים לחזק את עמדתם במשא-ומתן, באמצעות גיוס תמיכה בינלאומית. במקום לדון עם ישראל בשאלת קבלת מעמד של מדינה, הפלסטינים מקווים לקבל מעמד זה בתמיכה רחבה של הקהילה הבינלאומית, מבלי שיצטרכו לשאת ולתת על כך עם...
מאמרים המתפרסמים בתקשורת האיראנית בנושא הגרעיני חוזרים ומדגישים את "הזכות הבסיסית" של איראן להעשיר אורניום על פי האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני ((NPT. איראן טוענת שכחברה ב-NPT הקהילה הבינלאומית נוהגת בה בדרך לא הוגנת כאשר מעמידים בפניה תביעות להשהות את פעילותה בתחום העשרת האורניום. איראן חוזרת על המנטרה הזו לעתים כה קרובות עד כי מומחים רבים ומעצבי מדיניות, גם אם הם ביקורתיים ביחס לתכנית הגרעין של איראן, מודים שבהיותה חברה ב-NPT אכן יש לה הזכות להעשיר אורניום. ערב סבב חדש של משא ומתן עם איראן, שעשוי להיפתח לאחר הבחירות...
לנוכח אתגרי לחימה בשטחים צפופי אוכלוסיה, הוקמה מסגרת דינים חשובה של המשפט הבינלאומי החָל במצבים אלה, שמסדירה את התנהגות הלוחמים ומגנה על מי שאינם משתתפים במעשי האיבה. כללי הלחימה שיידונו במאמר זה נמצאים בעיקר בפרוטוקול הראשון הנוסף לאמנות ג'נבה משנת 1977.
יש פרשנים הטוענים, כי מאחר שסעיף 51 למגילת האו"ם נוגע לזכות "טבועה" להגנה עצמית, אזי זכות טבועה זו שומרת על הזכות להגנה עצמית "מקדימה", זכות שהיתה קיימת לפני ניסוח מגילת האום. הגנה עצמית מקדימה מאפשרת זכות להשתמש בכוח למניעת מתקפה אפשרית, גם במקרה שהתוקפן האפשרי לא נקט צעדים מוקדמים לקראת ביצוע מתקפה.
אילו כללים משפטיים חלים במסגרת עימות מזוין המתנהל באזור שבו מתגוררת אוכלוסייה אזרחית מול גורם לא מדינתי? אילו כללים חלים כאשר האויב אינו מכבד את הכללים הבסיסיים של הלחימה — אינו מבחין את עצמו מן האוכלוסייה ואף משתמש בה כבמקום מסתור וכבסיס לפעולה? במאמר הזה אציג את עמדתי בנושא.
