ניתוח אסטרטגי שלם של סוגיות הנוגעות לביטחון הלאומי של ישראל מחייב התבוננות אל האתגרים והמחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית, במיוחד נוכח העובדה שכמחצית מהציבור מודאג מהאיומים הפנימיים־חברתיים יותר מאשר מהאיומים החיצוניים־ ביטחוניים, או מודאג משני האיומים במידה שווה. ללכידות הפנימית יש חשיבות גם בהיותה רכיב של החוסן הלאומי, המשפיע על יכולת העמידה של החברה הישראלית במשברים. לפיכך יש קשר ישיר בין הביטחון הלאומי של המדינה להיבטים הנוגעים לזירה הפנימית. מעבר לכך, חלק ניכר מהמחלוקות המהותיות הקיימות בקרב הציבור הישראלי קשור לנושאים הנוגעים...
הספר הוא פרי מחקר מקורי וחדשני המראה כיצד מאז מלחמת לבנון השנייה ב־ 2006 חדרה התקשורת – עם הלוגיקה שלה ועם עקרונות פעולתה – לתוך עולם המלחמה ושינתה אותו מיסודו. במלחמות החדשות מבקשים שני הצדדים להשפיע על התודעה של הלוחמים, של שתי החברות היריבות ושל דעת הקהל הבינלאומית. המאבק על הנרטיבים מתנהל באמצעות אימג׳ים המוצגים על גבי מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון החכם. אימג׳ים אלה חשובים לא פחות מהפעולות הקינטיות שנעשות בשטח, ובמלחמות מונחות התקשורת הם אף חשובים יותר מהן.
הספר מציג תחילה את העקרונות של שפת המדיה החדשה ואת הלוגיקה שלה. לאחר דיון...
מסתמנת מגמת תזוזה בעמדות הציבור ביחס לרכיביה המעשיים של הסדרה בירושלים. בניגוד לעבר, רק חלק קטן מהציבור נותר בעד השארת המצב הקיים. רוב הציבור, לעומת זאת, סובר כי המציאות, כפי שהיא, היא בעייתית וקשה יהיה לשמרה לנצח, ולכן הוא פתוח היום, יותר מבעבר, לרעיונות חדשים וחדשים חלקית
סקרי דעת הקהל של המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעים על כי דעת הקהל בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני יציבה ועקבית לאורך שנים. במובנים רבים, ממצאי הסקרים מבטאים את הקול הדומם, קול האמצע המתאפיין בעקביות לאורך זמן. ממצאים אלה מאתגרים את הסטטוס קוו המדיני, שכן הם משקפים אמונה של הציבור בפתרון מדיני ומוכנות לפנות חלק מהיישובים, הגם שניכרת מודעות לקושי בהגעה לפתרון קבע באבחה אחת. השיח בנושא הסכסוך מבוסס על הפרדיגמה של "שתי מדינות", שהתעצבה אחרי שנחתמו הסכמי אוסלו, לעומת "המשך המצב הקיים". אולם, הממצאים גם משאירים כר נרחב...
מטרתם של מייסדי תנועת החרם, ה־BDS, היא לקעקע את יסודותיה של מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית. מנהיגי התנועה פנו לאסטרטגיה עקיפה, לא אלימה, שלכאורה מבטיחה את השגת היעד הזה: דה־לגיטימציה פוליטית ופגיעה כלכלית בישראל שיובילו לבידוד, לדמורליזציה ולהגירה בהיקף גדול. המחיר שדורשים אנשי ה־BDS תמורת הפסקתו של קמפיין הדה־לגיטימציה והחרם, הוא כבד: מימוש “זכות השיבה“ של מיליוני צאצאים של פליטים פלסטינים. היענות לדרישה הזאת פירושה סופו של החזון הציוני. עד כה היו הישגיהם הקונקרטיים של תומכי ה־BDS דלים באופן יחסי, כפי שמוצג במזכר. ואף על פי כן, ניכר...
ניתן להצביע על התקדמות בביצוע תכנית החומש כפי שקובעת החלטת הממשלה מסוף 2015. בחלק מהנושאים חלה אף התקדמות ניכרת, אך ככלל, היישום נמצא בראשיתו. נוכח מורכבות התכנית ומגבלותיהן של הרשויות המקומיות הערביות, יש מקום לצפות לעיכובים נוספים. קיימת בעייתיות קשה במישור העקרוני. מצד אחד, הממשלה פועלת לקידום התכנית. בכך משתקפת מדיניותה המוצהרת המכוונת לצמצום הפערים הקשים בין המיעוט הערבי לרוב היהודי ולקידום השתלבותם הכלכלית והחברתית של האזרחים הערבים במרקם הישראלי הכולל. מצד שני, אותה ממשלה וחלק משריה משדרים מסרים מדירים כלפי הציבור הערבי,...
במאמר הזה נבחנים דפוסי הסיקור של תופעת ה־BDS ב"ידיעות אחרונות" וכן משמעויותיהם האפשריות של הדפוסים האלה. לבחירה ב"ידיעות אחרונות" היו שלוש סיבות מרכזיות: ראשית, כאמור, העיתון חרט על דגלו את הובלת המערכה נגד תופעת ה־BDS .שנית, היקף הסיקור של התופעה בעיתון הזה היה באופן משמעותי שלישית, מדובר באחד העיתונים רחב יותר בהשוואה לכלי התקשורת האחרים.
מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מעצב בתולדותיה של מדינת ישראל. הלקחים הנגזרים מהמלחמה בפרספקטיבה של יובל שנים הם לעתים דואליים ואף רבי פנים, ורבים מהם מכילים מתחים שיש להקדיש להם מחשבה וחשוב להבינם.
מאמר זה מתמקד בהשפעותיהן של המלחמה ושל תוצאותיה על מיצובה הגיאו־ אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, על מעמדה מול המעצמות, וכן על תפיסות מרכזיות של הביטחון הלאומי הישראלי ורכיביו. ישנן תפיסות שהן תקפות בעת הנוכחית כפי שהיו ב־ 1967 , ולעומתן ישנן סוגיות, שבאופן שיש בו מן האירוניה, כמעט "שינו כיוון" או הפכו ללא רלוונטיות. יותר מכך, ישנן...
מלחמת ששת הימים היוותה קו פרשת מים בתולדותיה של מדינת ישראל. הוויכוח הפוליטי על היחס לפלסטינים ועתיד השטחים מכביד על עיסוק אינטלקטואלי במשמעותה של מלחמה זו, אבל ניתוח אנליטי־היסטורי מחייב להביט נכוחה בעובדה שב־ 1967 נפתח פרק חדש בתולדות המדינה. המעבר לעידן החדש הסתיים ב־ 1974, עם החתימה על הסדרי הביניים בעקבות מלחמת יום הכיפורים. בסופו של אותו עידן עבר מוקד הסכסוך הישראלי־ערבי ליחסים שבין ישראל לבין התנועה הלאומית הפלסטינית. עם החתימה על הסכמי הביניים והסכמי השלום בין ישראל למצרים ולירדן, החלו מדינות ערב לצאת ממעגל העימות. האסכולה...
מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 מבלי ששני הצדדים, ישראל וחזבאללה, התכוונו להידרדר אליה. אלא שחטיפת חיילי צה"ל על ידי חוליה של חזבאללה באותו היום יצרה מציאות חדשה בצפון, שהובילה להחלטת ישראל לצאת לפעולה צבאית שהפכה למלחמה. למהלך המלחמה ולתוצאותיה נודעה השפעה כבדת משקל על תהליכים פנימיים וחיצוניים – בישראל, בלבנון ואף בסביבה האזורית – שהתרחשו לאורך השנים שבאו בעקבותיה. בהתבוננות לאחור, קיימת הזדמנות לבחון את אירועי מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה בפרספקטיבה רחבה ושקולה יותר. למידת העבר והפקת תובנות מאירועי המלחמה פותחות...
מלחמת לבנון השנייה נתפסת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי ככישלון צבאי. במלחמה זו מילאה התקשורת תפקיד משמעותי, והיו שטענו שהיה לה חלק נכבד בציור המלחמה ככישלון. בחלוף השנים התגבשה הבנה בשיח הציבורי והפוליטי־ביטחוני, כי לאור עשר שנות השקט בגבול הצפון, תוצאות המלחמה היו טובות יותר מהרושם שהתגבש עם סיומה. לאור זאת, חשוב לבחון את מקומה של התקשורת בעיצוב השיח על המלחמה בעשור שחלף.
לכל מלחמה יש הסיפור שלה, שמתגבש לפניה, במהלכה או אחריה. עם השנים משתנים הסיפורים, הגיבורים, האתוס והמיתוסים. מרבית מחקרי הזיכרון הקולקטיבי מתמקדים בשאלה כיצד חברות...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
