הפקעת המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים משר הביטחון והכפפתם לשר מטעם הציונות הדתית נועדה בראיית הממשלה הבאה לתקן את העוול שנעשה למתיישבים ולהכשיר את התנאים להחלת החוק הישראלי בהתיישבות ביהודה ושומרון. ישראל נמנעה מלהכריז על ריבונות שטחי יהודה ושומרון מאז 1967, וטענה לארעיות שליטתה בכל השטח, שנוהל בהתאם לדיני הכיבוש במשפט הבינלאומי. העברת המנהל האזרחי מכפיפות למפקד הצבאי – קרי מפקד פיקוד מרכז – ושר הביטחון לכפיפות לשר ההתיישבות, וכן האצלת סמכויות רלוונטיות למשרדי ממשלה נוספים, משמעותן אינה עוד "סיפוח זוחל" אלא...
חיכוכים שאירעו בין חיילי גבעתי המשרתים בחברון לבין פעילי שמאל הם קצה קרחון של תופעות רבות משמעותיות ונרחבות, הקשורות להתנהלות מבצעית של החיילים מול אזרחים, לאחריות מפקדים ולמהות משימות השיטור הצבאי בשטחים הפלסטיניים. כן משקפות התקריות מאפיינים של המבנה הדמוגרפי של היחידות במרחב החיכוך. יתר על כן, החיכוכים עצמם והתגובות להם מלמדים על פער תפיסתי וערכי לגבי הפעלת הכוח בין הדרג הלוחם וציבור רחב, המזדהה עמו ומגבה אותו, לבין הדרג הפיקודי הבכיר של צה"ל. לכל אלו השלכות מרחיקות לכת עד מסוכנות על יחסי צבא-חברה ויחסי דרג מדיני-דרג צבאי...
תוצאות הבחירות לכנסת ישראל לא הפתיעו את הפלסטינים, שאיתרו את השנויים החלים זה למעלה מעשור ביחס החברה הישראלית לעניין הפלסטיני ובפרט התמיכה הגוברת במפלגות המתנגדות להסדר מדיני. על רקע זה גובר עיסוקם בשאלת התוחלת שבהמשך ההישענות על התהליך שנוצר עם החתימה על הסכמי אוסלו. במקביל נחשף המלכוד שבו הם מצויים: עצם כינון הרשות הוא הישג לאומי שיש לשומרו, אך הישג זה אינו מקרב עצמאות מדינית פלסטינית. עדיין הרשות, חרף הביקורת עליה ועל מנהיגה מחמוד עבאס, נתפסת כאמצעי היעיל ביותר במאבק המדיני והבינלאומי נגד ממשלת ישראל, אם זו תחריף את מדיניותה כלפי...
מערכת הביטחון הישראלית הצליחה, כצפוי ובשיתוף מנגנוני הביטחון הפלסטינים, לפרק את ההתארגנות החמושה "גוב האריות" בשכם והחלישה במידה ניכרת את פעילותה של התארגנות "גדוד ג'נין" הוותיקה יותר. שתיהן מותירות "מורשת קרב" וצעירים רבים מבקשים לחקות אותן ברחבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים. זאת, על רקע אובדן התקווה והדרך, וכן מחאה נגד הרשות הפלסטינית המתפקדת כרשות מוניציפלית, כהגדרתם, של "הכיבוש". מורשת זו מתחדדת מאוד על רקע תוצאות הבחירות בישראל, המעוררות חשש מפני יד קשה שתופעל מעתה נגד הפלסטינים מצד ממשלת...
ההתרחקות מפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ביודעין ושלא ביודעין, מאיצה את מגמת הגלישה למציאות של 'מדינה אחת'. ואולם, ההנחה ששני העמים יכולים לחיות בכפיפה אחת מנוגדת לשכל הישר, לאחר עשרות שנים של סכסוך עקוב מדם. במסגרת הגלישה ל'מדינה אחת', שלושה "קרנפים אפורים" שועטים לעברנו ואנו מתעלמים מהתקרבותם המאיימת – היווצרות מערכת חיים מעורבת ומפותלת בין יהודים לפלסטינים, שלא ניתנת להתרה ולהפרדה; מבוי מדיני סתום, מבלי יכולת לפרוץ אותו ולממש אופציות להסדר מדיני; היווצרות מציאות, אשר תערער את החזון הציוני של מדינה יהודית,...
תופעת "גוב האריות" היא בבחינת איתות נוסף לישראל שלא תוכל "להכיל" את השטחים הפלסטיניים לעולמי עד, וכן ביטוי נוסף להיחלשות הרשות הפלסטינית לקראת היום שאחרי עבאס. מספר תרחישים עשויים לנבוע מהמצב הנוכחי: (1) יוזמה הצומחת מלמטה וגורפת את הציבור הפלסטיני לפעולה שתחולל שינוי בהנהגה ובכללי המשחק הקיימים; (2) השתלטות חמאס על ההתארגנות והגברת הטרור והכאוס ביהודה ושומרון; (3) לחץ בינלאומי על ישראל לאפשר עריכת בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות הרשות הפלסטינית. מבצע צבאי "חומת מגן II" יאיץ את היחלשות הרשות, יעשה אותה...
מאז שנת 2005, מחמוד עבאס (אבו מאזן) חובש שלושה כובעים: נשיא הרשות הפלסטינית, מזכ"ל אש"ף ויו"ר תנועת פתח. בתקופת שלטונו הוביל עבאס את המערכת הפלסטינית להישגים, אך נזקפים לחובתו כישלונות ובראשם הפיצול בין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לבין חמאס שהשתלט על רצועת עזה ב-2007, וכן חוסר ההתקדמות לעבר היעד הנכסף של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. על אף הביקורות והאתגרים, לא התערער מעמדו של עבאס כנשיא הרשות ומזכ"ל אש"ף, ובתקופת כהונתו, שהחלה אחרי האינתיפאדה השנייה, שוררת יציבות ביטחונית בגדה המערבית. בשנים האחרונות גוברות...
בחודשים האחרונים נסק היקף השימוש בנשק חם נגד כוחות צה"ל בערים הפלסטיניות בגדה המערבית ושל מספר תקריות הירי והפיגועים. את הירי מבצעים בעיקר צעירים פלסטיניים, בכללם פעילי פת"ח, והתופעה משקפת את הכאוס בתחומי הרשות הפלסטינית. המענה הביטחוני הישראלי, המתמקד בפעילות סיכולית ובמעצרים נרחבים של חשודים, מחולל מעגל הסלמה שמזין את עצמו ומעצים את המוטיבציה של צעירים פלסטינים להתגייס ללחימה נגד כוחות הביטחון הישראליים. הסכנה היא שעקב הכאוס תחדל הרשות לתפקד כגורם אחראי, יציב ואפקטיבי, התורם לרגיעה ומהווה כתובת להידברות. כדי לבלום מגמה זו...
התקריות הביטחוניות התכופות בגדה המערבית מעלות שאלות לגבי התנהלות פת"ח, הנשלט על ידי הרשות הפלסטינית. מעורבות אנשי הארגון בחיכוכים עם כוחות צה"ל ושיתופי הפעולה ביניהם לארגונים אחרים, בעיקר בצפון השומרון, מלמדים על היעדר שליטה מרכזית על הארגון, התפלגות לקבוצות והתנהלות על פי הוראות מקומיות. כך מערער פת"ח את היציבות במרחבי הגדה, מחליש עוד את שלטונו של אבו מאזן ומציב אתגר מורכב בפני ישראל. פלסטינים רבים סבורים שאבו מאזן הוא המכשול העיקרי בפני שיקום פת"ח משום אחריותו לשבר הפנימי בארגון. ישראל, הערה לשבריריות השקט היחסי...
התגובה לאיומי הג'יהאד בשבוע שעבר ומבצע "עלות השחר" פגעו באספקה של מוצרים חיוניים לעזה, לרבות דלקים, והפסיקו את יציאת הפועלים הפלסטינים לישראל. אלו, מקשים על התאוששות כלכלת עזה שהתוצר שלה התכווץ בלמעלה מ-13% עם פרוץ משבר הקורונה. בגרף ניתן לראות את התוצר לנפש בעזה, בין 2019 ל-2022.
ישראל הפתיעה את הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בערב שישי, 5 באוגוסט, עת הרג צה"ל את מפקד מרחב צפון רצועת עזה של הארגון וכן סיכל חוליות שהתארגנו לפגיעה בישראלים בעוטף עזה. בתנאים שנוצרו עד כה, ובעיקר הישארות חמאס מחוץ למערכה הצבאית, לישראל אינטרס בסיום מהיר של הלחימה, למרות מוכנותה המופגנת למערכה ממושכת. אולם, לא ברור כי ביכולתה לתקף מחדש את כללי המשחק מול רצועת עזה כפי שהיו מאז מבצע 'שומר חומות', ובעיקר את הבידול בין הרצועה ליהודה ושומרון וייחוס אחריות לחמאס למניעת טרור והסלמה מהרצועה.
לפני עשרים שנה, ביולי 2002, הוקם בהאג מוסד חדש – בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). בכך נוצרה לראשונה ערכאה קבועה שבה ניתן לשפוט אנשים החשודים בביצוע הפשעים החמורים ביותר – פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ותוקפנות.
במארס 2021 נפתחה חקירה בבית הדין המתייחסת לחשדות לפשעים שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014. זאת בהמשך לקבלת העמדה ש"פלסטין" היא מדינה חברה בבית הדין, ששטחה משתרע על שטחים אלו ושהיא רשאית להפנות אליו לחקירה פשעים שבוצעו בשטחה.
בימים אלה בית הדין מעורב בחקירת טענות לביצוע...
