כל הפרסומים בנושא משפט וביטחון לאומי

היבטים משפטיים משחקים תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית ומשפיעים, הן על האופן בו נבחנות פעולותיהן של מדינות המבוצעות בזירה הפנימית והן על היחסים וההתנהלות בזירה הבינלאומית. מדינה הרואה עצמה חברה בקהילה הבינלאומית חייבת אפוא להיות ערוכה לשיח המשפטי המחלחל לתוך המישור המדיני. קובץ מאמרים זה מוקדש לניסיון להאיר היבטים שונים של הממשק בין תחום המשפט לתחום הביטחון, הן במישור הלאומי-פנימי והן במישור הבינלאומי. מכיוון שביטחון הוא מושג רחב, הכולל בחובו תחומים רבים, אף המשפט העוסק בביטחון משתרע על מגוון רב של נושאים, כפי שמעיד מבחר המאמרים שבקובץ.

המאמר מבקש למקם את התנאים העכשוויים לשימוש בכוח בהקשר ההיסטורי והמשפטי שלהם, ולבדוק באיזו מידה הם סוטים מהסדר המשפטי הבינלאומי תוך שהוא בוחן את השאלה האם הם יוצרים צורך בסדר משפטי בינ־לאומי חדש.

שלוש שנים לאחר ההשתלטות הישראלית על הספינה מאווי-מרמרה, הגישה מדינת קומורו תלונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ישראל. התלונה מצויה נכון לעכשיו בבדיקה מקדימה, כדי לקבוע אם הפשעים לכאורה חמורים דיים להצדיק התערבות משפטית של ICC. התביעה שהוגשה בקשר לתקרית המשט לעזה היא הוכחה נוספת לכך שבית הדין הבינלאומי הפלילי נתון לאפשרות של מניפולציה מסוכנת. בעולם שבו לדימוי הבינלאומי יש משקל נכבד, להימצאות במוקד תשומת הלב העולמית בשל האשמה בפשעי מלחמה לכאורה יש פוטנציאל לפגיעה חמורה במואשמים, ובמקרה של ישראל – סכנה לטיפוח פן נוסף במסע...

בין יתר הממצאים המרכזיים של הסקר:מספרם של אלה שמאמינים כי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים עולה באופן דרמתי, לנוכח האפשרות שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.התמיכה ביוזמת השלום הערבית, למרות שגברה בשנים האחרונות, נותרה מוגבלת. באשר לחמאס, מיעוט מהישראלים מאמין שהארגון ילך בעקבות אש"ף ויכיר בישראל.מיעוט מהישראלים מאמין שהשינויים המרכזיים במזרח התיכון שהביא עמו "האביב הערבי" יערערו את הסכמי השלום שישראל חתמה עם מצרים ועם ירדן.בתחום הערכים הפוליטיים הבסיסיים, התמיכה ברוב יהודי במדינת ישראל גברה בצורה...

  בתגובה לשימוש שעשתה ממשלת סוריה בנשק כימי, איימה ארצות הברית לשגר נגד סוריה מתקפה צבאית בהיקף מוגבל. בעקבות זאת הושג הסכם לפירוק סוריה מנשק כימי, אך האיום במתקפה נותר על כנו. בהיעדר אישור ממועצת הביטחון של האו"ם, הבסיס המשפטי הבינלאומי לפעולה צבאית מעין זו רחוק מלהיות חד-משמעי. המאמר הנוכחי מנתח בקצרה את ההיבט החוקי הפורמלי של התערבות צבאית בעימות בסוריה על פי הדין הבינלאומי.

מזכר זה מסכם כנס שעסק בהיבט אחד של מדיניות ההגירה של ישראל – התמודדותה עם כניסה מסיבית של אנשים, ללא תיעוד או אשרת כניסה, דרך גבול הדרום. כיום מצויים בארץ כמה עשרות אלפי אנשים כאלה, ורובם נמצאים תחת "הגנה קיבוצית" שאינה מאפשרת להחזירם לארצותיהם. רוב האנשים חסרי מעמד מוכר בארץ, והם באו הנה כי ברחו מפני מציאות חיים קשה ביותר.  בכינוס הוצגה עמדת ארגוני זכויות אדם, הסבורים כי חובתה המוסרית והמשפטית של המדינה היא לאפשר לכל מבקשי המקלט, בלי קשר למספרם, להיכנס למדינה; לאפשר להם כל עוד הם כאן, להתפרנס בכבוד, ולקבל שירותי בריאות...

{image} העיסוק בלוחמת משפט (Lawfare) קשור באופן הדוק לנושא של הגיליון הזה — האתגרים הניצבים בפני כל צבא סדיר במדינת חוק הפועל בסביבת לחימה אסימטרית באזור אורבני רווי אוכלוסייה אזרחית. לפיכך במסגרת ההתכוננות של צה"ל לאתגרים שיעמדו בפניו בעתיד, בעיקר בסוג לוחמה כזה, יהיה עליו לתת משקל משמעותי גם לחזית המשפטית הצפויה להתפתח כחלק אינטגרלי מאותו עימות. זה כמה שנים מקובל לדבר על ארבע חזיתות שלהן יש לתת את הדעת במהלך עימות. שתי חזיתות הן מסורתיות ושתיים חדשות יותר, אך ברור כיום כי צבא לא יוכל להכריע את המערכה בלי להיערך ולהגיע להישגים...