המחבר מנתח את הטלטלות הנקודתיות שחלו במשק הישראלי במהלך השנה הנסקרת. אמנם, לא חלה תפנית מהותית במדיניות הממשלתית בתחום הכלכלי, אם כי לקראת סיום השנה עלו שאלות לגבי תקציב הממשלה העתידי, ונושא תקציב הביטחון בפרט. במאמר נסקר תהליך גיבושו של תקציב המדינה, תוך הצבעה על קשיים בגיבוש מושכל של סדר עדיפויות. כן מתמקד המאמר בהיבטים כלכליים של הפריפריה ודרום-הארץ ושל האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית בישראל, ומנתח את השלכותיהם הבעייתיות וארוכות-הטווח על המשק.
בפרק זה נסקרו גורמים שהשפיעו על האווירה הפוליטית-חברתית כפי שהשתקפה בציבור בישראל במהלך השנה הנסקרת. הניתוח התמקד בשלושה מקורות של מתח, הנמצא בתווך שבין האתגרים החיצוניים והמתחים הפנימיים: השסע המתרחב בין יהודים לערבים, המאיים על היציבות והסדר הציבורי; ההקצנה וההסלמה ביחסים שבין הקצוות הפוליטיים ב"רחוב" ובחברה היהודית והפער בין המרכז לפריפריה – כפי שהומחשו בעת העימות עם חמאס. גורמים אלה, המשתלבים עם ממדים נוספים של מחלוקת וניכור ברמה הפוליטית, החברתית והכלכלית משפיעים ישירות על הביטחון הלאומי, שכן הם קשורים ליכולתה של...
ב-8 בנובמבר 2014 נורה למוות בכפר כנא הצעיר ח'יר אל-דין חמדאן בידי כוח יס"מ של משטרת ישראל. הזעם והמחאה הנרחבת שהתעוררו בציבור הערבי חשפו שוב את השסע בין אזרחים יהודים וערבים בישראל. ההפגנות בעקבות מותו של חמדאן הסתיימו לאחר זמן קצר יחסית, ללא נפגעים בנפש משני הצדדים. הייתה זו, בין היתר, תוצאה של מגמת איפוק מצד המשטרה, כמו גם של הציבור הערבי הרחב. נראה, כי הסכנה להידרדרות הצטמצמה. עם זאת, הרקע ליחסים בין יהודים לערבים בישראל נותר נפיץ. זאת, עקב השפעות הרדיקליזציה האסלאמיסטית בעולם הערבי, היעדר תהליך מדיני בין ישראל לרשות...
העקבות מבצע 'צוק איתן' קיימים בציבור הערבי קולות וזרמים חשובים מאוד, המדגישים את הצורך בשותפות ובשיח גם מצדו של הציבור הערבי עצמו, כדי לקיים בקרבו רמת חיים סבירה ואפשרות לצמוח ולהגיע להישגים ראויים. אלה מבינים היטב את הסכנה שבהחרפה, ויודעים כי הראשונים שעלולים להיפגע ממנה הם האזרחים הערבים עצמם. חשוב לעודד עמדה מתונה ופרגמטית זו. מכל מקום, חומרת המצב מחייבת הבנה ופעולה של המנהיגות, יהודית וערבית כאחת. לאור זאת, מומלצים הצעדים הבאים: קביעה רשמית ומחייבת, כי מטרת־העל של המדינה, היא השגת שוויון זכויות ושילוב של האזרחים הערבים במרקם...
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...
מזכר זה משרטט תמונת מצב עדכנית על דמותה של החברה הערבית בישראל בעשרים השנים האחרונות. בצד הצגת נתונים חברתיים וכלכליים, מובא ניתוח רחב יריעה של התמורות הפוליטיות והאידיאולוגיות שהתחוללו בקרב המיעוט הערבי בישראל בשני העשורים האחרונים. כמו כן מתייחס המזכר למדיניות הממשלה כלפי האוכלוסייה הערבית בתקופה הנדונה, ולשאלת היחסים בין האזרחים היהודים לערבים במדינה. על רקע האמור לעיל גובשו כמה המלצות ברמה הקונספטואלית הנוגעות למדיניות הממשלה כלפי אזרחי המדינה הערבים. בין אלה חשוב לציין את ההמלצה הראשונה במעלה: הכרה רשמית בייחוד התרבותי והלאומי...
ב- 18 במארס 2014 אישרה הכנסת ברוב של 67 קולות של כול סיעות הקואליציה את חוק המשילות, על פיו הועלה אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%. כל סיעות האופוזיציה התנגדו, ובכללן המפלגות הערביות, וזאת בטענה שחוק זה מקשה על סיכוייהן לזכות בייצוג בכנסת בעתיד. השאלה העקרונית שעולה כיום על רקע החקיקה של חוק זה בכנסת, היא: האם כתוצאה מחוק זה אכן לא יצליחו המפלגות הערביות לעבור את אחוז החסימה ובכנסת ה-20 לא יהיה ייצוג לערביי ישראל או שמא, חוק זה יגרום לאיחוד כוחות פוליטיים של המפלגות הערביות, וכתוצאה מכך אף יעלה מספר חברי הכנסת מטעמן.
בין יתר הממצאים המרכזיים של הסקר:מספרם של אלה שמאמינים כי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים עולה באופן דרמתי, לנוכח האפשרות שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.התמיכה ביוזמת השלום הערבית, למרות שגברה בשנים האחרונות, נותרה מוגבלת. באשר לחמאס, מיעוט מהישראלים מאמין שהארגון ילך בעקבות אש"ף ויכיר בישראל.מיעוט מהישראלים מאמין שהשינויים המרכזיים במזרח התיכון שהביא עמו "האביב הערבי" יערערו את הסכמי השלום שישראל חתמה עם מצרים ועם ירדן.בתחום הערכים הפוליטיים הבסיסיים, התמיכה ברוב יהודי במדינת ישראל גברה בצורה...
מאמר זה בוחן את התהליך ואת הדינמיקה שאפיינו את מערכת הבחירות, שהתקיימה ב-22 באוקטובר 2013, השונה בסגנון התנהלותה ובמאפייניה ממערכת הבחירות הכלל-ארצית. בניתוח מאפייניה ותוצאותיה של מערכת הבחירות האחרונה בקרב הציבור הערבי, לא ניתן להצביע על מגמות חדשניות ברורות שמאותתות על תפנית או מבשרות על התחלה חדשה בקרב הישוב הערבי בישראל, הסובל זה שנים מריבוי מצוקות וממצב חברתי ירוד.
באוגוסט 2009 נעצר ראווי סלטאני, צעיר ערבי תושב טייבה בחשד כי ריגל עבור ארגון החזבאללה. על פי כתב האישום ראווי יצר קשר עם נציג חזבאללה בעת ששהה כחלק ממשלחת של תנועת בל"ד במחנה נוער ערבי שהתקיים במרוקו בקיץ אשתקד. ראווי ציין בפני איש החזבאללה כי הוא מתאמן באותו חדר כושר עם הרמטכ"ל, גבי אשכנזי. נשאלת השאלה האם יש ייחוד כלשהו לפרשיה הנוכחית או שמא מהווה עוד מקרה ריגול? התשובה לשאלה זו נעוצה ברמה האישית – שאלת המניע לפעולה וברמה החברתית – פוליטית – הסביבה במסגרתה פעל ראווי.
