פודקאסט

הפרק הראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת, על אירועים ותהליכים הנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות הראשיות. והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10. מה מסביר את התחזקותם והשפעתם המתרחבת של האחים המוסלמים במהלך העשורים האחרונים, ממצרים למדינות ערביות נוספות? כיצד התפתח המאבק של משטרים ערביים אזרחיים ב״איום האחים המוסלמים״ על פני העשור האחרון, והאם התחזיות שנשמעו בתחילת ״האביב הערבי״ על ״חורף אסלאמי״ היו מוקדמות מדי? כיצד המשטר המצרי רותם את מוסד הדת האסלאמי הכפוף לו למאבק באחים המוסלמים, והאם הוא משדר מסרים מתונים יותר? אילו צעדים נוקטות מדינות ערביות נוספות – סעודיה, המפרציות, מדינות צפון אפריקה, ובאחרונה גם ירדן, כדי להחליש את כוחם של האחים המוסלמים בתחומיהן? כיצד התחזקות המגמה הזו קשורה לפעילות של חמאס ומתקפת ה-7/10 וכן לרשת אל-ג׳זירה, קטר ותורכיה? ומה הלקחים שיכולה ישראל להפיק מתהליכים אלה, בנוגע ליחסיה עם העולם הערבי בעקבות

פרק 334

פרק 315

חוקרת המכון הבכירה אמירה אורון, עד לאחרונה שגרירת ישראל במצרים, בשיחה על יחסי ירושלים-קהיר מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט על מעורבותה של מצרים במאמצי התיווך במשא ומתן בין ישראל לחמאס ונקודות המחלוקת והמתיחות – במיוחד בעניין מעבר רפיח וציר פילדלפי. מהן השלכות המלחמה על מצרים ומדוע היא מושפעת ממנה כל-כך? מה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה במו״מ? באיזה הסדר עתידי ברצועת עזה תתמוך מצרים? וכיצד נתפסים בעיני המשטר המצרי היחסים עם ישראל כיום, בעקבות העליות והמורדות שידעו בשנים האחרונות?

פרק 295

חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה?

ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?

לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין את הפער הקיים במצרים בין "השלום הרשמי" ל"שלום האזרחי", ומה ניתן ללמוד מחוויותיו השונות, ולעיתים אף המנוגדות, כשגריר ישראל בקהיר וברבאט.

פרק 280

חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית – המדינית והביטחונית – במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים. מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס – מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה?