פודקאסט

הפרק הראשון של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת, על אירועים ותהליכים הנמצאים במוקד תחומי המחקר של המכון, ולא תמיד מגיעים לכותרות הראשיות. והפעם: חוקר המכון ירון שניידר מראיין את חוקרת המכון ולשעבר שגרירת ישראל במצרים, אמירה אורון, על האחים המוסלמים והחזית הערבית נגדם, הקשר לחמאס, אל-ג׳זירה ומתקפת ה-7/10. מה מסביר את התחזקותם והשפעתם המתרחבת של האחים המוסלמים במהלך העשורים האחרונים, ממצרים למדינות ערביות נוספות? כיצד התפתח המאבק של משטרים ערביים אזרחיים ב״איום האחים המוסלמים״ על פני העשור האחרון, והאם התחזיות שנשמעו בתחילת ״האביב הערבי״ על ״חורף אסלאמי״ היו מוקדמות מדי? כיצד המשטר המצרי רותם את מוסד הדת האסלאמי הכפוף לו למאבק באחים המוסלמים, והאם הוא משדר מסרים מתונים יותר? אילו צעדים נוקטות מדינות ערביות נוספות – סעודיה, המפרציות, מדינות צפון אפריקה, ובאחרונה גם ירדן, כדי להחליש את כוחם של האחים המוסלמים בתחומיהן? כיצד התחזקות המגמה הזו קשורה לפעילות של חמאס ומתקפת ה-7/10 וכן לרשת אל-ג׳זירה, קטר ותורכיה? ומה הלקחים שיכולה ישראל להפיק מתהליכים אלה, בנוגע ליחסיה עם העולם הערבי בעקבות

ברקע כינוס ועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח, כינסנו פאנל מומחים כדי לדון במטרות הוועידה, כמו גם בפוטנציאל שיתופי הפעולה בתחום הסביבה בין ישראל למארחת הוועידה, מצרים – פוטנציאל שרק מקצתו הגיע עד כה לכדי מימוש. מהן התוצאות הרצויות מוועידת האקלים בשארם – ומדוע נשמעת ביקורת על עצם קיומה? מהו האינטרס של מצרים בקיום הוועידה דווקא בשטחה? מה מונע את קידום שיתוף הפעולה הסביבתי בין ישראל למצרים – וכיצד ניתן לשפרו? מהי ״כלכלה כחולה״ וכיצד היא משתלבת בשיתוף הפעולה בתחום איכות הסביבה בין ישראל למצרים? מהן המפתחות לחיזוק שיתוף הפעולה בין ירושלים לקהיר בתחום האנרגיה – והיכן עומדים כיום היחסים האזרחיים בין שתי המדינות? הפאנל בהשתתפות: ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי; מור לינק, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי; וד"ר משה טרדימן, מומחה לביטחון סביבתי. לקריאה נוספת בנושא, היכנסו למאמר שפרסמו המשתתפים בעדכן האסטרטגי – https://strategicassessment.inss.org.il/articles/tel_aviv_sharm/

בעקבות הסכם מים תמורת חשמל, שנחתם בין ישראל לירדן, בחסות האמירויות – מסביר חוקר המכון הבכיר, ושגריר ישראל בירדן לשעבר ד"ר עודד ערן, מהן המשוכות שצריכות שתי המדינות לעבור בדרך ליישום ההסכם? מה צפויה להיות התועלת בצירוף הפלסטינים לפרויקט? מה מסביר את הפער בין השלטון לרחוב הירדני וכיצד הסתיים הדיון בפרלמנט הירדני בנושא?

שגריר ישראל בירדן לשעבר, ד״ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון, בריאיון מיוחד בעקבות המגעים המדיניים האחרונים בין ישראל לירדן: כיצד הפכה ההתמודדות עם בעיית המים לתחום מרכזי של שיתוף הפעולה בין המדינות? האם להתקרבות בין ירושלים לעמאן צפויה להיות השפעה חיובית גם על יחסי ישראל והפלסטינים? וגם: אילו מסרים מדיניים הרלבנטיים לישראל עלו בפגישתם של נשיא ארה"ב ביידן והמלך עבדאללה, בבית הלבן?

השגריר ד"ר עודד ערן וד"ר קובי מיכאל, חוקרים בכירים במכון, דנים בסיכויים לרגיעה ממושכת ברצועה ובמגעים המתקיימים בין הצדדים. עד כמה המאמצים המצריים לייצב את הפסקת האש רציניים? מה מרוויח נשיא מצרים א-סיסי ממאמצי התיווך בזירה הפנימית והבינלאומית? מהו התפקיד האמריקאי וחשיבותו בסבב שיחות זה? אילו מדינות אזוריות נוספות מעורבות במגעים מול חמאס? ומה האינטרסים של קטר, ירדן ותורכיה בהקשר זה? מהם התנאים שמציבה ישראל לשיקום הרצועה וכיצד חמאס מנסה למנף את "הצלחותיה", בראייתה, במבצע?

חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת בפינתה השבוע בדרמה המלכותית שפקדה את הממלכה ההאשמית של ירדן: בסוף השבוע הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית והוושינגטון פוסט כי בעקבות ניסיון הפיכה כושל של הנסיך חמזה, אחיו למחצה של המלך עבדאללה, החל גל של מעצרים במדינה. ניסינו לברר האם אכן היה מדובר בניסיון הפיכה – ואם לא, אז מה כן קרה? על מה הציבור הירדני כועס ובמי הוא תומך? האם למדינות שכנות יש חלק במזימה? וכיצד האירועים ישפיעו על יציבותה של ירדן?

אורית פרלוב מנתחת את התגובות לתוכנית להחלת הריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון, בשיח הפנימי ברשתות החברתיות הערביות: מה חושבים ברחוב הפלסטיני על הסוגייה? כיצד הסיפוח בא לידי ביטוי בשיח הפנימי בירדן, על רקע איתותי האזהרה ששיגר המלך עבדאללה לישראל בנדון? עד כמה משפיע עניין הסיפוח גם על סדר היום במדינות הערביות הרחוקות יותר, שחלקן הגבירו את שיתוף הפעולה עם ישראל בשנים האחרונות?

לקראת יום עיון במלאת 25 שנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שיתקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי ב-25 בספטמבר, ד"ר עודד ערן משוחח עם ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, על מצבם המעורער של היחסים בין המדינות ועל הצעדים החשובים שצריכה הממשלה החדשה לנקוט על מנת לשקם את השלום בגבולה הארוך ביותר של מדינת ישראל, שעשוי להפוך גם לרגיש ביותר. מדוע ישראל היא האחראית לסכנה הממשית להמשכו של הסכם השלום, בין השאר על רקע הצהרת נתניהו ערב הבחירות על הכוונה לספח את בקעת הירדן, שמגיעה אחרי שנים ארוכות של התדרדרות ביחסים המדיניים בין המדינות? באיזה אופן היחסים עם הממלכה ההאשמית הם תמונת מראה ליחסים בין ישראל לפלסטינים, וכיצד ניתן לראות את הביטוי לכך ב"תוכנית המאה" הצפויה של הנשיא טראמפ?

עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, בשיחה על האתגרים הניצבים בפני בית המלוכה הירדני. שלטון המלך נותר יציב בשנים האחרונות, למרות סדרה של משברים פוליטיים וכלכליים, לחצים מדיניים מהסביבה הבינלאומית ושינוי דמוגרפי בדמות מאות אלפי פליטים שהגיעו לירדן מסוריה. אולם, בעת האחרונה מתרבים הסימנים לכך ששלטונו היציב של המלך עבדאללה השני עלול להתערער. ממה נובעת החולשה הכלכלית הנוכחית בירדן, מהם התרחישים האפשריים לעתיד הקרוב של הממלכה וכיצד יכולה ישראל לעזור לעבדאללה לשמר את יציבותו?

ד"ר עודד ערן, שגריר ישראל בירדן לשעבר, מנתח את הרקע ומשמעותה של ההודעה המפתיעה של עבדאללה מלך ירדן על החלטתו שלא להאריך את תוקף הנספחים המאפשרים לחקלאים ישראל להשתמש באדמות בריבונות ירדנית, במסגרת הסכם השלום, בתום 25 שנים שהיו בתוקף. מהם המניעים להחלטה שהתקבלה, האם יש לכך השפעה ממשית על המשך הביצוע של ההסכם כולו והאם ניתן להצביע על שינוי באינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של ישראל ושל ירדן? כיצד קשור המהלך לפרויקט "תעלת הימים" בין ים המלח לים סוף שירדן דוחפת למימונו וקידומו? ובהנחה שהמלך איתן בדעתו – מה יכולה וצריכה ישראל לעשות כדי להמתיק את רוע הגזירה שבהחלטה?