פודקאסט

חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?

פרק 290

חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל. למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור – ואף במתקפת ה-7/10? מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם – כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד?

פרק 278

חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה אחרי המלחמה?

ד"ר רז צימט משוחח עם פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, על המלחמה בעזה מזווית הראייה העדתית – בין הסונה, שאליה משתייך חמאס, לשיעה, שאליה משתייכת איראן ובעל בריתה חזבאללה. מהי הגישה הבסיסית של השיעים כלפי הסונים וכיצד היא התפתחה לאורך השנים? היכן ממוקמת הזהות השיעית בזהות האיראנית ובאסטרטגיה של משטר האייתולות? וכיצד ניתן להסביר את התמיכה האיראנית בחמאס, לנוכח האיבה ההיסטורית בין הסונים לשיעים?

מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה של מאות אחוזים בהיקף התקריות האנטישמיות והאנטי-ישראליות במדינות המערב. חוקר המכון שחר עילם מציג תמונת מצב לגבי גל המחאה האנטי-ישראלי והאנטישמיות באירופה ובאמריקה, ודן בשאלות הבאות: כיצד מגיבות הממשלות במערב להתפרצות השנאה והאלימות? האם מנהיגי המערב ישכילו הפעם להתמודד עם בעיות השורש הפנימיות המאיימות על ביטחון אזרחי המדינות (יהודים ולא-יהודים כאחד) ועל יציבותן? מה מאפיין את ההתארגנויות השונות הנוטלות חלק בהפגנות ומדוע הן מסכנות את הדמוקרטיה הליברלית ולא רק את ישראל והקהילות היהודיות? ובאילו ערוצים יכולה ישראל לפעול, יחד עם מדינות אלה, כדי להיאבק בתופעה?

הפודקאסט נערך בשפה האנגלית חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, בשיחה עם דאליא זיאדה, סופרת מצרייה המתמחה בלימודי ביטחון וגיאופוליטיקה, ומנכ"לית מרכז MEEM ללימודי המזרח התיכון ומזרח הים התיכון. לדברי זיאדה, ישראל נלחמת כעת בחמאס לא בשם עצמה בלבד, אלא בשם האזור כולו. יתר על כן, ישראל עושה לדבריה את מה שכל מדינה אחרת בעולם הייתה עושה אם אזרחיה היו מותקפים במהלך יום חג ונהרגים בבתיהם. היא גם הסבירה את הסיבות לדאגה של מצרים בנוגע לאירוח פליטים מעזה, העזה לדמיין כיצד ייראה האזור ללא חמאס והציעה צעדים שישראל צריכה לנקוט כדי להסביר טוב יותר את עמדתה לשכנותיה הערביות.

פרק 249