פודקאסט

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, ומנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה מיוחדת על המחלוקות והדילמות שיעמדו במרכז סדר היום הפנימי, המדיני והביטחוני של ישראל אחרי החגים, כפי שמסתמן כעת: בראש סדר היום – המשבר הפנימי, עם חידוש הדיונים בבג״ץ והחקיקה שמקדמת הקואליציה (ובפרט: ״חוק הגיוס״): איזה מחיר גובה המשך המשבר הפנימי והאם מסתמנת דרך להיחלץ ממנו או לחילופין – מבוי סתום והחרפה של המשבר, על השלכותיו המדיניות והכלכליות? בהקשר הצבאי, על רקע ההתרעות שפרסם המכון בהקשר זה, מהן המשמעויות הביטחוניות של החרפת המשבר בשורות הצבא? במישור המדיני – האם הסכם נורמליזציה עם סעודיה יוכל להוות נקודת מפנה – לא רק מבחינת מעמדה האזורי של ישראל, אלא גם במישור הפנימי, כלומר מהלך שיטרוף את הקלפים הפוליטיים ויוביל להפחתת המשבר מבית ודעיכתו? באילו תחנות עוברת הדרך להסכם נורמליזציה עם סעודיה, בשיתוף עם ארה״ב, ומהן הדילמות המדיניות והבטחוניות הכרוכות בה? מהן הדרישות הסעודיות מארה״ב, לרבות סוגיית העשרת האורניום, הציפיות הסעודיות מישראל לבצע צעדים מדיניים כלפי הפלסטינים, ומה מעורר חוסר ודאות וקושי להגיע להסכם בין ישראל, ארה״ב וסעודיה? וגם – מה מצבה של ישראל מול הציר האיראני ובזירה הפלסטינית, נוכח אירועי השנה שחלפה וההסלמה של השבועות האחרונים באיו״ש ובגבול רצועת עזה? ולסיום, במבט לאחור על 50 השנים שחלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, המשבר הפנימי שחוללה וההתפתכחות שבעקבותיו – אילו לקחים מהתמודדות עם האירוע המכונן הזה צריכה ליישם ישראל כיום, כדי לצלוח את המשבר המתהווה?

חוקרת המכון אורית פרלוב מתמקדת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעולם הערבי, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, בנוגע לתהליכי הפנים בישראל מאז ההכרזה על הרפורמה / המהפכה במערכת המשפט. את השיח בנושא ניתן לחלק לארבע מגמות עיקריות: (1) השיח המפרצי, שעוסק ברובו באובדן הניכסיות של ישראל עבור מדינות המפרץ. השיח מזהה ״בריחת סידן״ בראייתם בכל אחת משלוש הרגלים עליהן מבוססת נכסיותה של ישראל; (2) השיח בקרב מדינות ציר ההתנגדות, ששם דגש על חולשתה והתפרקותה של ״הישות הציונית״ מבפנים. לפי שיח זה, הנכסים המדינתיים (צבא, מערכת משפט, המערכת הפיננסית, מערכת הבריאות וכו') של ישראל נחלשים, וכך גם המרקם החברתי. נרטיב זה מתכתב באופן מושלם עם תיאוריית ״קורי העכביש״ של נסראללה; (3) השיח בקרב הציבור הפלסטיני, שמחולק לשניים – מצד אחד שימת דגש על האופי הגזעני לדבריהם של ממשלת ישראל ומדיניותה, ומן הצד השני שימת דגש על כך שישראל מעולם לא הייתה באמת דמוקרטיה אמיתית או שתמיד הייתה דמוקרטיה ליהודים ודיקטטורה לערבים – ועכשיו המצב מתאזן; (4) שיח כלל-ערבי, שבו קיים עיסוק אובססיבי בתנועת המחאה נגד המשטר בישראל עם איזו ציפייה (אולי נאיבית ואולי לא) לראות ״מודל מנצח״ בניגוד למודל ״האביב הערבי״ שנכשל.

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מפרט על האיומים הביטחוניים העדכניים, ההשלכות של המשבר הפנימי על החישובים של אויבינו והמשמעויות של המשך המשבר לגבי לכידות הצבא ורכיב כוח האדם, בטווח הקצר ובטווח הארוך. מהן הזירות הנפיצות ביותר בתקופה זו – ומדוע דווקא הזירה הפלסטינית נמצאת בראש רשימה זו? במה מתבטא האיום האיראני על ישראל בתקופה הנוכחית והאם טהראן עלולה להרים עוד יותר את ראשה? האם הביטחון הגובר של חזבאללה אכן מעמיד אותנו על סיפה של מלחמה בצפון? כיצד משפיעה החקיקה האחרונה על הצבא ועל כשירותו? האם הנזק שנעשה עד כה הפיך? וגם – האם המשבר ביחסים עם ארה"ב אכן חמור יותר ממשברי העבר מול וושינגטון?

פרק 256

ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הבכירים הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן בשיחה מיוחדת על השלכות ביטול עילת הסבירות. מהן המשמעויות של החקיקה שאירעה אתמול ומחאת הענק שבאה בעקבותיה? האם אכן מדובר ב"קץ הדמוקרטיה"? ואיך ייראה העתיד הקרוב שלנו – מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית, פוליטית ומשפטית? מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו – והאם ישנן הזדמנויות?

מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקרי המכון הבכירים – ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל; ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח – בדיון מיוחד על השפעתה הרחבה של מחאת אנשי המילואים על הביטחון הלאומי של ישראל, על צה"ל ועל החברה הישראלית.

על רקע היתרבות מקרי הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית בישראל, וההשלכות הצפויות של המהפכה המשפטית על אמון האזרחים הערבים במוסדות השלטון, ובפרט במערכת המשפט, חוקר המכון הבכיר, פרופ' מוחמד ותד, מסביר מדוע בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית לא תיפתר במסגרת המדיניות הקיימת וללא חיזוק כושר הפעולה של גורמי האכיפה; כיצד משפיעה המהפכה המשפטית על תחושותיהם של אזרחי החברה הערבית ביחס למדינה בתקופות מבחן, כגון תקופת המתיחות והאירועים הבטחוניים שליוותה את חודש רמדאן האחרון; ולסיום- סיכום תהליך השתלבותם של הערבים כאזרחים בישראל ב-75 שנותיה הראשונות ומה שיש עוד לעשות בעניין זה.

ראש הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, משוחח בפודקאסט מיוחד עם חברי התוכנית – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף – על ההסלמה האחרונה שהחלה במותו של אסיר ביטחוני ששבת רעב (ולדברי אשתו "רצה למות"), המשיכה בסבב לחימה בן יממה ברצועה שכלל ירי רקטות לעוטף ותקיפות צה"ל נגד מטרות בעזה, והסתיימה בהפסקת אש הדדית שבהמשכה חמאס והג'האד האסלאמי מכריזות על הצלחת ההתנגדות, ועל סיום הסבב אך המשך המערכה. אם כן, מדוע ישראל מאפשרת לחמאס לקבוע את כללי המשחק מולה והיא חסרת יוזמה ויצירתיות? האם מדובר בהעדר תוכנית אסטרטגית של הממשלה או שישנם דברים הנסתרים מעינינו?

לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, הנחגג השנה באופן קצת שונה – בצל האיומים מחוץ והמתיחויות חסרות התקדים מבית – כינסנו פאנל מומחים מיוחד כדי לדון במגילה שנחתמה לפני 75 שנים, אך שהמילים בה עדיין משפיעות על כולנו – במיוחד בימים אלה. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש השב"כ לשעבר, אלוף (בדימ') עמי איילון ומפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, אלוף (מיל') גרשון הכהן, דנים עם חוקרת המכון הבכירה, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, על האופן שבו הערכים המצויים במגילת העצמאות באים לידי ביטוי בתפיסת הביטחון הישראלית, בזהות צבא ההגנה לישראל, ובאופן שבו מתקבלות החלטות במערכת הביטחונית. בנוסף, ינסו המשתתפים לברר האם וכיצד המהלכים האחרונים סביב הרפורמה המשפטית משפיעים על כל אלה, והאם אנחנו יודעים לזהות את הדרך שבשבליה אנחנו צועדים.

פרק 243