מתי ומהיכן שתבחרו תוכלו להאזין לשיחה מקצועית ומעמיקה עם חוקרי המכון על רבדים שונים של המתרחש בתחום הביטחון הלאומי – בישראל, במזרח התיכון ובכפר הגלובלי.
מעבר לרשת: העולם הערבי מסתכל על ישראל המפולגת – מה הוא רואה
חוקרת המכון אורית פרלוב מתמקדת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעולם הערבי, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, בנוגע לתהליכי הפנים בישראל מאז ההכרזה על הרפורמה / המהפכה במערכת המשפט.
את השיח בנושא ניתן לחלק לארבע מגמות עיקריות: (1) השיח המפרצי, שעוסק ברובו באובדן הניכסיות של ישראל עבור מדינות המפרץ. השיח מזהה ״בריחת סידן״ בראייתם בכל אחת משלוש הרגלים עליהן מבוססת נכסיותה של ישראל; (2) השיח בקרב מדינות ציר ההתנגדות, ששם דגש על חולשתה והתפרקותה של ״הישות הציונית״ מבפנים. לפי שיח זה, הנכסים המדינתיים (צבא, מערכת משפט, המערכת הפיננסית, מערכת הבריאות וכו') של ישראל נחלשים, וכך גם המרקם החברתי. נרטיב זה מתכתב באופן מושלם עם תיאוריית ״קורי העכביש״ של נסראללה; (3) השיח בקרב הציבור הפלסטיני, שמחולק לשניים – מצד אחד שימת דגש על האופי הגזעני לדבריהם של ממשלת ישראל ומדיניותה, ומן הצד השני שימת דגש על כך שישראל מעולם לא הייתה באמת דמוקרטיה אמיתית או שתמיד הייתה דמוקרטיה ליהודים ודיקטטורה לערבים – ועכשיו המצב מתאזן; (4) שיח כלל-ערבי, שבו קיים עיסוק אובססיבי בתנועת המחאה נגד המשטר בישראל עם איזו ציפייה (אולי נאיבית ואולי לא) לראות ״מודל מנצח״ בניגוד למודל ״האביב הערבי״ שנכשל.
פגיעה במעמד האישה בישראל והשלכותיה על הביטחון הלאומי
על רקע המשבר הפנימי המתהווה בישראל והחקיקה המלווה אותו, ניכרת פגיעה במעמד האישה, ובכלל זה הדרת נשים ופגיעה במרחב החופש שלהן, למשל – נערות בבגדים קצרים שהתבקשו לכסות את גופן במהלך נסיעה באוטובוס. נושא זה, לדברי חוקרי המכון אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך והח"כ לשעבר עפר שלח, אינו נוגע רק לסוגיות של שוויון מגדרי וזכויות נשים, אלא עשוי להשפיע לרעה על הכלכלה, היציבות והביטחון הלאומי של ישראל. באילו תחומים כבר חלה הרעה במעמדן של נשים, ביחס לשנים קודמות? כיצד התופעה קשורה לרפורמה/מהפכה משפטית? ובאיזה מובנים לסוגיית מעמד האישה בישראל יש השפעה על הביטחון הלאומי?
האיומים הביטחוניים על ישראל – ברקע המשבר הפנימי: אלוף (מיל') תמיר הימן באולפן
מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, מפרט על האיומים הביטחוניים העדכניים, ההשלכות של המשבר הפנימי על החישובים של אויבינו והמשמעויות של המשך המשבר לגבי לכידות הצבא ורכיב כוח האדם, בטווח הקצר ובטווח הארוך.
מהן הזירות הנפיצות ביותר בתקופה זו – ומדוע דווקא הזירה הפלסטינית נמצאת בראש רשימה זו? במה מתבטא האיום האיראני על ישראל בתקופה הנוכחית והאם טהראן עלולה להרים עוד יותר את ראשה? האם הביטחון הגובר של חזבאללה אכן מעמיד אותנו על סיפה של מלחמה בצפון? כיצד משפיעה החקיקה האחרונה על הצבא ועל כשירותו? האם הנזק שנעשה עד כה הפיך? וגם – האם המשבר ביחסים עם ארה"ב אכן חמור יותר ממשברי העבר מול וושינגטון?
פודקאסטרטגי 256: השלכות ביטול עילת הסבירות | מחאת המילואימניקים | התרחקות צעירי איראן מהדת
פרק 256
אחרי ביטול עילת הסבירות: כיצד ייראה העתיד הקרוב?
ראש המכון, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, והחוקרים הבכירים הח"כ לשעבר עפר שלח, אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך ותא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן בשיחה מיוחדת על השלכות ביטול עילת הסבירות.
מהן המשמעויות של החקיקה שאירעה אתמול ומחאת הענק שבאה בעקבותיה? האם אכן מדובר ב"קץ הדמוקרטיה"? ואיך ייראה העתיד הקרוב שלנו – מבחינה ביטחונית, כלכלית, חברתית, פוליטית ומשפטית? מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו – והאם ישנן הזדמנויות?
מחאת אנשי המילואים: דיון מומחי ה-INSS
מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקרי המכון הבכירים – ד"ר תא"ל (במיל.) אריאל היימן, לשעבר קצין המילואים הראשי בצה"ל; ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח – בדיון מיוחד על השפעתה הרחבה של מחאת אנשי המילואים על הביטחון הלאומי של ישראל, על צה"ל ועל החברה הישראלית.
המשבר החברתי-פוליטי בישראל – לאן אנחנו הולכים?
במלאות חצי שנה למשבר החברתי-פוליטי החריף בישראל, חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן ופרופ' קובי מיכאל מביאים את עיקרי המסקנות של דיון מיוחד שנערך במכון בעזרת צוות של מומחים וחוקרים, על מקורות המשבר, מאפייניו והשלכותיו הצפויות, בראייה עתידית כלל-מערכתית ובפרט בהתייחסות לביטחון הלאומי.
למסקנות וההמלצות המלאות: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/political-social-crisis/
פודקאסטרטגי 244: חמאס קובעת את כללי המשחק? | בעיות החברה הערבית | מלחמת אוקראינה וטכנולוגיות מתקדמות
, ,
פרק 244
ממגילה למדינה: אלופי צה"ל בפודקאסט מיוחד ליום העצמאות ה-75
לרגל יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, הנחגג השנה באופן קצת שונה – בצל האיומים מחוץ והמתיחויות חסרות התקדים מבית – כינסנו פאנל מומחים מיוחד כדי לדון במגילה שנחתמה לפני 75 שנים, אך שהמילים בה עדיין משפיעות על כולנו – במיוחד בימים אלה.
מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש השב"כ לשעבר, אלוף (בדימ') עמי איילון ומפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, אלוף (מיל') גרשון הכהן, דנים עם חוקרת המכון הבכירה, ד"ר עידית שפרן גיטלמן, על האופן שבו הערכים המצויים במגילת העצמאות באים לידי ביטוי בתפיסת הביטחון הישראלית, בזהות צבא ההגנה לישראל, ובאופן שבו מתקבלות החלטות במערכת הביטחונית. בנוסף, ינסו המשתתפים לברר האם וכיצד המהלכים האחרונים סביב הרפורמה המשפטית משפיעים על כל אלה, והאם אנחנו יודעים לזהות את הדרך שבשבליה אנחנו צועדים.
דיון ה-INSS: התרעת גלנט, פיטוריו ומחאות הענק
חוקרי המכון הבכירים – תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר עידית שפרן גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח – התכנסו לפודקאסט מיוחד כדי לדון באירועים הדרמטיים האחרונים: התרעת שר הביטחון יואב גלנט, פיטוריו, והפגנות הענק הספונטניות. כל זאת, תוך התייחסות להתרעה האסטרטגית שפרסם המכון בשבוע שעבר.
מהם הנזקים האפשריים שיכולים להיגרם לצבא אם הרפורמה המשפטית תעבור? עד כמה סכנת הסרבנות ממשית? האם ישנה סכנה לצבא הסדיר? מהן הסכנות שיכולות להתפתח מצדם של אויבי ישראל? מהן ההשפעות של הרפורמה על היחסים בין ישראל למדינות האזור ולקהילה הבינלאומית? וגם – האם עדיין ישנה אפשרות של איחוי השברים בחברה הישראלית?
מצטער, אין הסכתים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....